קדמן: היו מוחים אם הרוצח לא היה רואה את ילדיו
מנכ"ל המועצה לשלום הילד יצא בדיון בכנסת להגנת גורמי הרווחה, שלא הרחיקו את איתי בן-דרור מילדיו. "לו היינו אוסרים עליו לראות אותם, היו מגיעים מכתבי זעם, והוא היה מגיע למרכז הקשר ושורף את ילדיו". במשרד הרווחה התלוננו על הקושי מול הפסיכיאטרים: "חוות הדעת כלליות, צריכים יותר פרשנות"
יום אחד אחרי שעומר, רוני ואור הקטנים הובאו למנוחת עולמים, ברשויות הרווחה מנסים ללמוד את השתלשלות האירועים שאפשרה לאביהם איתי בן-דרור לרצוח אותם, ולהבין כיצד - אולי - ניתן יהיה למנוע זוועות דומות. בדיון בנושא הבוקר (יום ב') בוועדה לזכויות הילד בכנסת, יצא מנכ"ל המועצה לשלום הילד, יצחק קדמן, להגנת הרשויות, ואמר כי "אנחנו עושים טעות כשאנחנו מסיטים את האצבע המאשימה מהרוצחים עצמם".
רצח הילדים בנתניה - כותרות ב-ynet:
האב שרצח ניסה להתאבד גם מול המאהבת ובעלה
"אילו שירותי הרווחה היו אוסרים על האב לראות את הילדים בביתו, אדוני היושב ראש היה מקבל מכתבי זעם על איך מונעים מאב לראות את ילדיו, והאב היה מגיע למרכז הקשר ושורף את ילדיו", אמר קדמן. "אני לא ממציא את הסיפור הזה, לכו לאדון טבעוני שעשה את זה" (כוונתו לארז טבעוני, ששרף למוות ב-1999 את בתו בת השנתיים ובנו בן הארבע וחצי בפגישה עמם תחת השגחת עובדים סוציאליים בתל-אביב).
"פעם אחרי פעם אנחנו מחפשים את האשמה במקומות אחרים, ואני לא מגן על אף אחד...", יצא קדמן להגנת הרשויות. "הרוצחים אחראים על מעשיהם, ואסור לפטור אותם מאחריות". הוא ציין כי בשבע השנים האחרונות נרצחו 40 ילדים על-ידי הוריהם. "רובם המוחלט לא היו חולי נפש. אל תעזרו להם לרדת מחבל התלייה הווירטואלי בכך שנגיד שהם חולי נפש. הם לא".
יו"ר הוועדה דנון. "חקיקה תוך שלושה חודשים" (צילום: גיל יוחנן)
אמם של הילדים, לילך שם-טוב, ובני משפחתה, האשימו לאחר הרצח את הרשויות כי אפשרו את התרחשות הזוועה. אחותה של האם, גליה סיבוני, טענה כי שירותי הרווחה אילצו אותה להסכים להסדרי הראייה, ואיימו שאם לא תעשה כן - "הילדים יצאו ממנה לחלוטין". לפני הלוויית הילדים אתמול האשימה גם האם את גורמי הרווחה בכישלון: "העובדות הסוציאליות אמרו לי שהוא בסדר ואין מה לדאוג ממנו. הם בעלי מקצוע והם צריכים לדעת". אנשי הרווחה בכפר-יונה דחו את הטענות.
"הפסיכיאטרים אינם נביאים"
במהלך הדיון הבוקר הציגה חנה סלוצקי, פקידת סעד ראשית במשרד הרווחה, את הקשיים שאיתם מתמודדים גורמי הרווחה, ואמרה כי יש צורך בשיתוף פעולה הדוק יותר עם הגורמים הפסיכיאטריים. "אנחנו לא מומחים בלהבין חוות דעת פסיכיאטריות, אני צריכה יותר פרשנות", הסבירה. "האמירות הן מאוד כלליות על 'חולה במצב יציב' או 'חולה לא אלים', קשה מאוד להבין ולפרש. דיווח לפקיד סעד זה לא מספיק, בתי החולים הפסיכיאטריים חייבים להתחלק איתנו באחריות".
ד"ר אריה באוור, פסיכיאטר מטעם משרד הבריאות, הוסיף כי עיקר הערכת המסוכנות נעשית לפי הערכה קלינית. "אין לנו בדיקות מעבדה או צילומי רנטגן, אנחנו בעיקר מסתמכים על העבר... הערכת מסוכנות זו בעיה קשה מאוד בפני עצמה. אתה מתייחס לעכשיו. אתה לא מתייחס לכמה שבועות קדימה. בשלב זה אנחנו לא יכולים לעשות את זה יותר אמין". לדבריו, כיום מנסים להכניס לשימוש שאלון להערכת מסוכנות, שנהוג גם בארצות הברית.
אתמול נמסר להנהלת משרד הרווחה דו"ח ראשוני הקובע כי הטיפול בבני המשפחה לא היה לקוי. בדו"ח נכללה חוות דעת
פסיכיאטרית שבה ציין הפסיכיאטר שבחן את בן-דרור כי "במצבו הנוכחי, אינני רואה מניעה מקיום המפגשים עם ילדיו במרכז הקשר". לפי הדו"ח, לא ניכרו סימנים חריגים כלשהם במפגשים במרכז הקשר, שהעלו צורך להפסיקם. עוד נכתב, כי החל מחודש מאי החלו ההורים לקיים הסדר ראייה עצמאיים ללא ידיעת שירותי הרווחה.
הוועדה לזכויות הילד קראה בדיון הבוקר למשרדי הרווחה והבריאות לקדם בתוך שלושה חודשים חוק הנוגע להעברת מידע בין הרשויות. "הוועדה התרשמה כי אין תיאום מלא בין שירותי הפסיכיאטריה לשירותי הרווחה ולמשטרת ישראל", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ דני דנון.
לפנייה לכתב/ת 
