המוח קובע: היה או לא היה?
כיצד מצליח המוח להבחין בין זיכרונות אמיתיים לזיכרונות שווא? מדעני מכון ויצמן גילו דפוס של פעילות עצבית המתחולל במקביל באזורים נפרדים במוח ומסייע להבדיל בין עובדות לבדיות
מדי יום ביומו אנחנו נתקלים במידע רב הנוגע לאירועים מהעבר שלנו, שרק חלק מהם אכן התרחשו במציאות, בעוד שאחרים לא קרו. כך למשל, תוך כדי נסיעה ברכבת אנחנו פוגשים אדם שנראה לנו מוכר. אנחנו מתאמצים להיזכר מי הוא, ואז הוא מזכיר לנו שלמדנו יחד איתו בקורס באוניברסיטה בשנה שעברה.
בשלב הזה, כדי להחליט האם המידע שהציג האדם אכן מתקשר לאירוע מסוים בעבר, מבצע המוח מספר רב של תהליכים שמטרתם לשלוף את הזיכרונות הרלבנטיים, להשוות אותם למידע שהוצג זה עתה, ולהעריך את מידת הדיוק של הזיכרונות האלה. בסופו של דבר אנו עשויים להיזכר כי אכן פגשנו בעבר את האדם מהרכבת, אם כי לא באוניברסיטה, אלא במסיבה.
כיצד מצליח המוח להבחין בין זיכרונות אמיתיים ל"היזכרות" שווא? כדי לענות על השאלה הזאת, ניתחו פרופ' ידין דודאי ותלמידי המחקר אבי מנדלסון ואורית פורמן מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, את דפוסי התקשורת בין אזורים שונים במוח שידוע כי הם מעורבים בשליפת זיכרון אפיזודי (כלומר זיכרונות של אירועים מהעבר שלנו).
ממצאי המחקר, שהתפרסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Frontiers in Behavioral Neuroscience מגלים דפוס מסוים של פעילות עצבית משותפת, המתחוללת בעת ובעונה אחת באזורים שונים במוח, אשר קשורה ביכולת שלנו להבחין בין עובדות לבדיות, ובין זיכרונות אמיתיים ל"היזכרות" באירועים שלא התרחשו במציאות.
אמת או שקר?
המדענים ביקשו ממתנדבים לצפות בסרט תיעודי שיצרו לצורך הניסוי. לאחר שבוע הציגו לפני המתנדבים שורה של הצהרות אמיתיות ושקריות באשר לסרט שראו. המשתתפים התבקשו לקבוע את נכונותה או אי-נכונותה של כל אחת מההצהרות, וכן לציין עד כמה הם בטוחים בכך שתשובתם אכן מדויקת.תוך כדי ביצוע המשימה נמדדה הפעילות במוחם של המשתתפים במכשיר לדימות תפקודי מוח בתהודה מגנטית (fMRI) המדענים גילו, כי המשתתפים יכולים להעריך אם ענו נכונה או לא, אך רק במקרים אשר בהם הוצגו לפניהם הצהרות אמיתיות.
המשתתפים זיהו את רוב ההצהרות השקריות, אך התקשו להעריך בצורה מדויקת אם קביעתם שמדובר בבדיה היא אכן נכונה או לא נכונה. בדיקות ה-fMRI הראו, כי דיווחי הנבדקים נתמכים בתבניות ייחודיות של פעילות עצבית המתחוללת בעת ובעונה אחת במספר אזורים נפרדים במוח הקשורים בזיכרון.
הפעילות העצבית הבו-זמנית הייתה חזקה במיוחד כאשר הנבדקים זיהו נכונה עובדות אמיתיות, וחלשה הרבה יותר כאשר העובדות הנכונות לא זוהו ככאלה. לעומת זאת, ההבדלים בין זיהוי נכון לשגוי היו חלשים הרבה יותר כשהוצגו להם הצהרות שקריות.
האזורים במוח שהראו פעילות בו-זמנית בהתאם לנכונות התשובה של הנבדקים כללו את ההיפוקמפוס ואת הפרה-היפוקמפוס - שני מבנים הידועים כחיוניים להיווצרות ולשליפה של זיכרונות אפיזודיים - וכן באונה הרקתית והקודקודית של קליפת המוח, אשר קשורות באחסון ובשחזור זיכרונות ובהפניית קשב.
החוקר אבי מנדלסון מסכם את התוצאות: "'ציתות' בלתי-פולשני לתקשורת העצבית באזורים שונים במוח - באמצעות מכשיר fMRI - עשוי לאפשר חשיפה של 'טביעת אצבע' עצבית, המבחינה בין היזכרות באירועים אמיתיים לבין 'היזכרות' באירועים שלא קרו במציאות".
הכתבה התפרסמה במגזין מכון ויצמן .
לפנייה לכתב/ת 
מבחין בין שקר לאמת
צילום: index open
