שתף קטע נבחר

מי צריך הסברה? 4 בלוגרים מסיירים בישראל

הביטוי "פעם בחיים" אולי מוכר לרבים מסדרת הטלוויזיה ההיא, אבל זהו גם שמו של פרויקט סטודנטיאלי ששם לעצמו למטרה לחשוף בפני בלוגרים מחו"ל את הצד היפה של ישראל. ארבעה מהם מסיירים בימים אלה בארץ

"העובדה שאני לא יהודי, גורמת לאנשים לחשוב שיש לי קול עצמאי, ושאני לא משוחד". כך אומר צ'אס ניוקיי ברדן, בלוגר בן 37 מבריטניה שהגיע לביקור בישראל.

 

לעקוף את התקשורת דרך בלוגים

ברדן כותב את הבלוג OyVyGoy שהוקם בזמן מבצע "עופרת יצוקה", ומטרתו הייתה להסביר את ישראל לעולם ולעסוק גם קצת בהיסטוריה התרבותית של של ישראל. כמו כן הוא מתארח באופן קבוע ברדיו של BBC.

 

לדבריו של ברדן, כלי התקשורת הגדולים בבריטניה הם נגד ישראל, והבלוגים והרשת הם כלים טוב לעקוף את התקשורת. במקרה אחד שבו שדר אנגלי אמר שישראלים לא נפגעים מרקטות, הוא הציג דיווחים על נפגעים והרוגים.

 

“חצי מהקוראים יגידו לי לאן לדחוף את הדיווח שלי, אבל החצי השני יקשיב". הוא אומר בחיוך.

 

ברדן, יחד עם שלושה בלוגרים נוספים, הגיעו לישראל ויסיירו בה בעשרת הימים הקרובים במסגרת פרויקטOnce In a Lifetime – 2010, שמטרתו "לחשוף בפניהם, ודרכם, את ההוויה האמיתית של ישראל בפני העולם”.

 

את הפרויקט יזמו 24 סטודנטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תחת ארגון StandWithUs. כאשר את האורחיםחדי המקלדת מחו"ל, שיכנו בדירה שכורה בלב שכונת רחביה שבירושלים.

 

שירי כהן, ממארגנות הפרויקט, מספרת שמדובר בעבודה של חודשים ארוכים לבחירת הבלוגרים (באמצעות תחרות של סרטונים ביוטיוב, ושיטוט מעמיק באתרי בלוגים ברשת) וכן בהפקה. הסטודנטים הצליחו להשיג ממנים לפרויקט – עיריית ירושלים, עיריית תל אביב, אל על, הרשות לפיתוח ירושלים, רשת מלונות פתאל וארגונים נוספים.

 

"לא היה פשוט בכלל להשיג את המממנים", אומרת כהן. "הם עשו את זה כי הם מאמינים שזה פרויקט יחודי של הסברה, שהיא נושא חשוב שדורש התייחסות".

 

חשיפה לשנחאי

לברדן מצטרף דן רדפורד, בלוגר בן 21 מארצות הברית, שכותב יחד עם שותפו צ'רלס את הבלוג Shanghi Exposed. הבלוג הוקם בפברואר, לרגל שליחות של השניים כסטודנטים בסין. בפוסט הראשון על ישראל, הוא מתאר את הבידוק הבטחוני הקשוח של אל על שהטיסה אותו מסין לכאן.

 

"אני מגיע מזווית ראיה שונה. בקצרה, באתי כי זה נראה לי מגניב”, הוא אומר, ומספר שכאזרח העולם ואחרי ששהה שלושה קייצים בסין, הוא רצה לקבל זווית ראיה נוספת ולחוות את ישראל מבחינה רגשית, פיזית, דתית, פוליטית, תרבותית ועוד – כל מה ששונה מהמקום שבו גדל.

 

"אין לי כל כך ידע על נושאי הישראלים והפלסטינים, ואני רוצה ללמוד ומתרגש מזה", הוא מוסיף. רדפורד אומר גם שמבחינתו, יש לירושלים חשיבות היסטורית ודתית, והוא רוצה לסייר באתרים הקדושים. אך לצד העיר העתיקה – הוא רוצה גם לראות את ישראל המודרנית של המאה ה-21.

 

להשיג שליטה בשיח על הסכסוך

ריאן מורו, בן  24 מארצות הברית, עוסק במדיניות חוץ ובטחון לאומי וכותב בבלוג WorldThreats ובאתרים נוספים. בנוסף הוא משמש כפרשן ברדיו, ומתפרנס מהעיסוק הזה בזמן שהוא מסיים את התואר השני שלו.

 

לדברי מורו, הקבוצות הקיצוניות שאינן אוהדות את ישראל, שולטות בשיח בארצות הברית. “הסכסוך מוצג כשישראל עם כלי נשק וטנקים והפלסטינים עם אבנים...אני מנסה להילחם בזה", הוא אומר. אך לשם האיזון, מורו גם רוצה לחוות עם הערבים החיים בישראל את "חומת האפרטהייד".

 

ישראל? מסוכנת ומסתורית

סון ג'ין יי מסין, שכותבת בין השאר בלוג בסינית באתר Sina, עוסקת פחות עוסקת בפוליטיקה ובתחום המדיני. היא לומדת תקשורת תרבותית, ומסתקרנת מאוד מהצד התרבותי של ישראל – האתרים התיירותיים, הנופים והאוכל.

 

"המילה הראשונה שעלתה לחברים שלי כשציינתי את ישראל היא 'סכנה', אבל המילה הבאה היא 'מסתורין'. החברים חושבים שאני אמיצה", היא מספרת.

 

ג'ין יי אומרת שבחדשות שהיא רואה, עוסקים בעיקר בסכנות בישראל, ואין בהן סיפורים על אנשים או על תרבות ופנאי. היא רוצה לספק מידע לקוראיה על חיי התרבות וחיי הצעירים בישראל – וכן לתת טיפים למטיילים.

 

בנוגע לצנזורה הסינית, ג'ין יי ורדפורד מסבירים שיש דרכים לעקוף את הצנזורה, גם על ידי איות מילים בעייתיות בצורה שונה כך שהפילטרים לא יזהו אותן אבל הקוראים כן, ועל ידי שימוש בשרתים שונים כדי להתחמק מהפיקוח האנושי שמסוגל לזהות את האיות השונה. כך או אחרת, השניים מסבירים, מי שרוצה להגיע למידע חסום - בסופו של דבר מגיע אליו.

 

היתרון על התקשורת? זווית אישית

הבלוגרים חושבים שהם מספקים נקודת מבט אישית, שחתומה בשמם, ולא בשם גוף תקשורת גדול. הם גם מביאים סיפורים אישיים של אנשים שפגשו. לטענתם, היתרון שלהם על פני כלי המדיה המסורתיים, הוא שהם נגישים, ומקיימים דיאלוג עם הקוראים שלהם.

 

"זה לא משנה אם יש להם 1,000 או 20,000 או 30,000 גולשים", אומרת כהן, “חיפשנו אנשים שגם אכפת להם וגם מקיימים קשר עם הקוראים שלהם”, היא מסבירה.

 

"אנחנו מתחילים תהליך, שעוד לא מגובש. האינטראקציה שלנו איתם תחדש להם, וכמובן שהמטרה כאן היא להעביר את החוויה האישית שלנו כסטודנטים – אנחנו הולכים להיות החברים שלהם - שיציגו להם את ישראל מזווית קצת שונה". היא מסכמת.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פעם בחיים. הבלוגרים בישראל
צילום: אהוד קינן
מומלצים