פרינג' סקוטי בשירותים

זה לא קצת מוגזם לשלם עשרה פאונד (כ-59 שקלים) כדי לעמוד בתור לשירותים ציבוריים באדינבורו? תור ארוך כזה, כ-25 איש, היה גם בצד של הגברים. בפנים היה נקי וחשוך, עם ריח חריף של כלור שנמהל בשרידים של צחנת השתן.

ההצגה על ברנס מושכת כצפוי בעיקר סקוטים (צילום: ירון פרידמן)

וכל זה כי קבוצת תיאטרון מאירלנד העלתה הצגה בתוך השירותים: רצח בעקבות שערוריות מין וסחיטת כסף מפוליטיקאים. נכנסנו פנימה בשני טורים, משני הצדדים, נזהרים לא לגעת בקירות, כשכל קבוצה צופה בסצינה אחרת. מדי פעם מישהו הוריד את המים באסלה.

בנקודת המפגש - נשמעה ירייה, ושתי הקבוצות החליפו צד לצפות בסצינה השנייה. יצאנו החוצה אל האור המומים. עוד לפני שעיכלנו מה בדיוק עבר עלינו בפנים, קיבלנו עיתון שדיווח על הרצח בשירותים הציבוריים. זו רק דוגמה אחת מני רבות לאווירה ולדברים שמתרחשים בפסטיבל הפרינג' באדינבורו. כך זה היה בעבר, השנה ייפתח הפסטיבל ב-6 באוגוסט עם הפתעות אחרות מן הסתם.

רוצים להופיע? בבקשה, על חשבונכם

יש קסם בעיר הזאת, אדינבורו, שמושך אותנו אליה שוב ושוב. ב-2003 היינו שם כדי ללוות את החברה הסקוטית שלנו, אליסיה דיוויין, ב-"Burns Night" - ההצגה שכתבה והפיקה על הנשים בחייו של רוברט ברנס, המשורר הלאומי הסקוטי.  

אז ראינו איך מתרחשים הדברים באמת: עשרות זירות-אירוע קטנות מפוזרות במרכז העיר, ובכל זירה כזו רצות במקביל, מהבוקר ועד הלילה, מספר הפקות. כל קבוצה שמעוניינת להופיע בפרינג' – מוזמנת בחום. אין ועדות קבלה ומיון, אבל גם אין תקציב. רוצים להופיע? בבקשה, על חשבונכם.

עשרות זירות ברחבי העיר (צילומים: Gettyimages)

מהנהלת הפסטיבל תקבלו מקום, פרסום וקצת יחסי ציבור. רוצים למשוך קהל כדי למלא את האולם הקטן? קדימה, תופיעו בחוץ, בהצגות פרומו ב-High-Street, תחלקו פליירים להמוני האורחים מכל העולם שמסתובבים ברחוב, והמבקרים (שרצים מהופעה להופעה ומחלקים כוכבים) והקהל ישפטו. בכל אופן, להצגה בשירותים היה קשה להשיג כרטיסים, ואל "Burns night" הגיעו בעיקר מעריצים סקוטים של רוברט ברנס.

פסטיבל הפרינג' באדינבורו מתקיים מדי שנה במקביל לפסטיבל ה-Mainstream הבינלאומי המרכזי. בנוסף, בחודשים יוני-אוגוסט מתקיימים באדינבורו גם פסטיבל הקולנוע הבינלאומי, פסטיבל אמנות, פסטיבל הגא'ז והבלוז, פסטיבל ספרים ומצעד הטאטו הצבאי המסורתי של נגני חמת-החלילים והמתופפים בחצאיות הסקוטיות השבטיות.

המארגנים התעצבנו עד שהקימו חברה

הפרינג' נולד ב-1947, במקביל לפסטיבל התיאטרון הבינלאומי הרשמי שהחל את דרכו לאחר מלחמת העולם השנייה. שמונה קבוצות תיאטרון צעירות וניסיוניות הגיעו ללא הזמנה כדי לקחת חלק בפסטיבל הבינלאומי. הקבוצות החצופות הורחקו מן הבמות הגדולות, אך התעקשו להופיע בכל זאת.

כיום הוא כבר הפסטיבל הגדול בעולם

בכל זאת, בכל שנה נוספו עוד להקות של תיאטרון ניסיוני. הסטודנטים של אוניברסיטת אדינבורו פתחו את קופת הכרטיסים ואת בית-הקפה הראשון, וב- 1959, כשמספר הקבוצות גדל עד כדי להדאיג את המארגנים המתנדבים שהתקשו להתמודד עם העומס, הוקמה חברת פסטיבל הפרינג'.

ב-1996 זה כבר הפך לפסטיבל הגדול ביותר בעולם, עם למעלה מ-1,000 קבוצות מ-36 מדינות שהופיעו בו. לדברי קייט מאנלנד, המנכ"ל הנוכחית של חברת פסטיבל הפרינג', זהו גם האנרגטי והמבריק שבין הפסטיבלים העוסקים באמנות בעולם.

העיקרון המייסד של פסטיבל הפרינג' הוא גם המדיניות המוצהרת עד היום: Open Access - גישה חופשית, להיות אירוע אמנותי נגיש ופתוח, המארח את כל אלה שיש להם סיפור וחזון וזירת-אירוע המוכנה לאכסן אותם. אין אדם או ועדה הקובעים מי רשאי להופיע.

יש לך מה להגיד? אז בוא

הנהלת הפסטיבל מבטיחה השנה למעל מ-2,400 מופעים ממקומות שונים בעולם: הצגות ילדים, קומדיה

וסטנד-אפ, תיאטרון גוף ומחול, מוזיקה, מחזות זמר ואופרה, אירועי רחוב, תערוכות ותיאטרון באולמות סגורים.

אז מהו בעצם סוד הפסטיבל שממשיך להיות צעיר, צבעוני, לוהט ותוסס גם בשנה ה-64 שלו? האם מדובר בנוף העתיק והקסום של העיר, או בסתירה שבין האווירה השמרנית, הימי-ביניימית והמעט קודרת של העיר הצפונית הזו, להמון שממלא את הרחובות במשך שלושה שבועות? ואולי סוד ההצלחה הוא במהות הראשונית של הפסטיבל: כל מי שיש לו משהו להגיד – מוזמן לבוא ולהופיע.

בסוף השבוע אסע שוב לראות אי אילו הפתעות תיאטרון חצופות ויוצאות-דופן יעלו השנה. אמשיך לדווח.

יהודית קורין היא בימאית ומנהלת של "זמארין – תיאטרון למצבי מציאות"