שתף קטע נבחר

הפועל ת"א בדרך הנכונה, אבל חייבת יציבות

בן סהר מוסיף נוכחות וכוח בחלק הקדמי, ועם השלד הטוב שנותר מהעונה שעברה האלופה יכולה להרגיש מעודדת. אבל, הורדת הלחץ ונסיגה ביכולת כמו במחצית השניה מול אקטובה עלולים לא להספיק בפלייאוף

אלי גוטמן היה עצבני במחצית השניה בבלומפילד, ולא רק בגלל ההתנהגות של שחקני אקטובה. בקזחסטן פתחו אנשי היריבה את הממטרות, בגומלין החזירה להם אלופת ישראל בממטר של שערים ב-45 הדקות הראשונות, אבל מאמן הפועל תל אביב לא אוהב שמרפים מהלחץ ולא יכול היה להשלים עם הנסיגה ביכולת של שחקניו.

 

כשהקזאחים צימקו ל-3:1 לקראת הסיום בעט גוטמן בחפץ שנותר על הרצפה ולפני כן הספיק להתעמת לא מעט עם השופט הרביעי, שהעיר לו בכל פעם שיצא מהאזור הטכני. גוטמן יודע היטב שהורדת הלחץ והירדמות בשמירה עלולים לעלות ביוקר מול יריבות חזקות יותר בשלבים הבאים.


תוספת כח משמעותית להפועל. בן סהר לצד גילי ורמוט (צילום: אלי אלגרט)

 

בסך הכל, אם לשפוט על פי הדקות הטובות שלה בהן היתה מרוכזת ונתנה את הכל, היכולת של הפועל תל אביב ממשיכה לעודד. בן סהר מוסיף הרבה נוכחות, כוח פיזי ומסה בחלק הקדמי, דבר שיהפוך למשמעותי כאשר ייכנס לכושרו המלא.

 

גילי ורמוט ואיתי שכטר הציגו לפרקים את היכולת של העונה שעברה, וכנ"ל ערן זהבי. נכון שהם לא בשיאם, אבל קשה לשפוט אותם לנוכח חולשת היריבה וסביר להניח שיבצעו שידרוג לקראת השלב המתקדם יותר.


רגעים קטנים של אושר בערב ארוך של עצבים. גוטמן ואבוקסיס (אלי אלגרט)

 

אביחי ידין ביצע עבודה טובה בקישור, באדיר ודה סילבה ממשיכים להשרות ביטחון בחלק האחורי, כשגם אניימה היה שם כשהיו צריכים אותו (מנע שער קזחי שעלול היה להיות משמעותי כבר בדקה ה-48).

 

גל שיש מילא את תפקידו כמגן שמאלי, אבל חסרונו של דדי בן דיין הורגש בעת המעבר מהגנה להתקפה. הולכת הכדור, מסירות הרוחב, ההגבהות והבעיטות של בן דיין היו חסרים הפעם ויהיו חשובים בעתיד. בלעדיו, הירבו האדומים להשתמש באופציה של עמרי קנדה בצד ימין, דבר שלא תמיד היה אפקטיבי.

 

אפשר לסמן וי, לנשום עמוק ולהתכונן להגרלה ביום שישי. כבר בשלב הפלייאוף זה הולך להיות הרבה יותר מסובך ודרכה של הפועל תל אביב לשלב הבתים לא תהיה קלה.


לא היוו יריבה ראויה להפועל. שחקני אקטובה יורדים מאוכזבים (אלי אלגרט)

 

נכון, היא מדורגת, אבל סביר להניח שבהתמודדות הבאה לא תיתקל בבלם חלש כמו כובש השער העצמי חליפה בה (מלבד הרגע המביך, התאום בינו לבין שחקני ההגנה האחרים היה גרוע ביותר), ולא בחלוצים אנמים כמו איוואן פריץ' ומראט קיירולין, שהתקשו לשחרר כדורים מסוכנים בכל פעם שהכדור הגיע לרגלם באזור הרחבה.

 

השלד של העונה שעברה נשאר, בתוספת החיזוק המשמעותי של סהר ויוסי שבחון. נותר לדרוש מהאדומים רק לגלות יציבות, כי כשהם במיטבם, הם מסוגלים להפיק כדורגל שוטף, שובה עין וגם יעיל.

 

ואז, אם היכולת של המחצית הראשונה תופגן לאורך זמן, באמת שלא יהיה צורך להתייחס לפרובוקציות זולות של היריבה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים