שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    עינוי סיני

    כשראלף מאצ'יו גילם בן 16 ב"קראטה קיד" המקורי, זה היה חביב. כשג'יידן סמית' בן ה-11 מנפח שרירים וחוטף בעיטות לפנים מבריונים סינים בגרסה המחודשת, זה די מטריד


     

    "קראטה קיד" ("The Karate Kid") מבוסס על סרט הנעורים הזכור מ-1984 ומפגין שני הבדלים בולטים ביחס למקור. ראשית, במקום ראלף מאצ'יו (בן 23 כששיחק בן 16) מופיע בתפקיד הראשי בנו של וויל סמית' - ג'יידן סמית' (בן 11 בזמן הצילומים ומגלם דמות בגילו). החלטה זו מקנה נופך חדש, לא תמיד לטובת החידוש, הן לאופי האלימות והן לעלילת המשנה הרומנטית.

     

    צפו בטריילר לגרסה המחודשת של "קראטה קיד"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    ההבדל השני הוא בסוג הניכור התרבותי אותו חווה הגיבור. במקור נדדו בתחילת הסרט דניאל רוסו ואימו מניו ג'רזי ללוס אנג'לס, והעימות בינו לבין תוקפיו הושתת על פער תרבותי ומעמדי פנימי לחברה האמריקנית. חלק לא מבוטל מקסמו של הסרט היה בגילוי כי דווקא האאוטסיידר האסייתי מאוקינאווה, שרת הבניין מר מיאגי (פאט מוריטה המנוח), יכול להפוך למורה וחבר של דניאל סאן.

     

    בגרסה הנוכחית מהגרים דרה פארקר (סמית') ואימו שרי (טראג'י פ. הנסון) מדטרויט, עיר המהווה סמל לשקיעה של התעשייה האמריקנית, לבייג'ינג - בירת המעצמה התעשייתית העכשווית. היות האנדרדוג ילד אמריקאי בסין לא יכולה שלא להכיל הד ברור לפחד האמריקני מפני כוחה של המעצמה העולה. תהליך ההעצמה של הגיבור המתרחש בסרט הוא, על כן, ניסיון להתמודד עם פחד זה.

     

    המהלך העלילתי הבסיסי מוכר מהסרט הראשון, והגרסה הנוכחית עוקבת אחר ראשי הפרקים, אבל גם מרחיבה באופן ניכר את היריעה לסרט שאורכו הסופי והמופרז הוא 140 דקות. מערכת היחסים המתפתחת בין דרה ומר האן (ג'קי צ'אן), ו"סיפור האהבה" בין דרה למיי יינג (וון-וון האן), ילדה סינית המתאהבת בו עשר דקות לאחר הגעתו לשכונה בבייג'ינג, מקבלים נפח גדול יותר מבסרט המקורי. חשיבותן של הדמויות היא בהפיכתן לנתיב היכרות, לדרה ולצופים, עם פניה החיוביות של סין. תהליך מורכב בהרבה מהבנת עולמם של בני הנוער בעמק סן פרננדו בסרט המקורי.

     

    וויל סמית' וכוכבי הסרט בבכורת "קראטה קיד" (צילום: רויטרס, עריכה: דפנה קינן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הנערים התוקפים את דרה שוב ושוב במהלך הסרט מייצגים את סין הכוחנית - "אין חולשה! אין כאב! אין רחמים!". הם לא לומדים קונג פו במכון צנוע, אלא במחנה אימונים המאוכלס במאות חניכים. שם הם לומדים כיצד להכות ביריב כשהוא על הברכיים ולהתכחש לכל רגש אנושי. אבל הסרט מנסה לרמוז כי זו לא "סין האמיתית", ותהליך החונכות של דרה הוא גם תהליך של גילוי המסורת הסינית הנרמסת על-ידי הרובוטים האלימים, והבטחה לאפשרות של גישור בין התרבויות.

     

    החונכות של מר האן היא לימוד קונג פו (ולא קראטה!) המתחיל בפיתוח הערכים החסרים לילד האמריקאי החצוף. תנועת מריחת הווקס מהסרט הראשון מוחלפת בפעולה מונוטונית של הרמת מעיל מהרצפה ותלייתו על קולב - תיקון של חוסר הכבוד הבסיסי של דרה לאימו. מכבוד לאם שנלמד על-ידי המורה הסיני כתחליף אב תתפתח כל מיומנויות הלחימה. אביו של דרה מת, ובעברו של האן יש סיפור טרגי הקשור למשפחתו - כך שהסרט אינו מסווה את ההשלמה הסמלית של האחד עבור השני.

     

    פנטזיה אנטי קפיטליסטית

    הסרט צולם בבייג'ינג המודרנית, אך כסרט חניכה לתרבות הסינית הוא גם מכיל ביקורים בעיר האסורה ובחומה הגדולה. כל זה עדיין בגבולות הסביר. המעבר מסין מציאותית לפנטזיה על המסורת הסינית מתרחשת בסצנה אחת בה לוקח מר האן את דרה לביקור בכפר ובמקדש שבו למד את הקונג פו של בני האור. במקדש על הר, בקצה עליה של אלפי מדרגות, מתאמנים בדממה המאסטרים מול הטבע. פנטזיה שנראית כלקוחה מסרטי אמנויות הלחימה של קינג הו.


    ג'יידן סמית' ב"קראטה קיד". משתפר, אבל עדיין מוגבל

     

    בקולנוע ההונג קונגי של שנות ה-60 וה-70, תפקדה הצגת העבר הסיני המיתי כחלופה למאואיזם האכזרי, וכעת היא מוצגת כאלטרנטיבה גם למנטאליות כוחנית ואכזרית בעולם קפיטליסטי. החיבור בין מורה סיני וילד אמריקאי מציב מחדש אידיאל זה גם בפני הסינים ששכחו.

     

    האלימות המוצגת בעולמו של בן 11 מופרזת גם בהתקפה וגם במענה. אגרופים ובעיטות במלוא העוצמה לפניו של גיבור, ומנגד עיוות גופו של ילד
    באמצעות פיתוח שריריו במהלך האימונים (לטעמי, אגב, גם עלילת המשנה הרומנטית בין שני בני 11 מקדימה את הגיל הראוי לכך).

     

    ג'יידן סמית' משחק טוב יותר מבסרטיו הקודמים ("כשהעולם עמד מלכת", "המרדף לאושר"), אבל הוא עדיין שחקן מוגבל. יחד עם זאת, ברור שהוא ירש מאביו את הנטייה והיכולת לעוויות פנים מול המצלמה כתחליף למשחק. אביו הפך לכוכב הרווחי ביותר של הקולנוע האמריקני בזכות יכולת זו, וגם הצלחתו האדירה של "קראטה קיד" בארצות הברית (מעל 170 מליון דולר) מבטיחה כי סמית' הקטן אינו קוריוז שיעלם במהרה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים