חופש אקדמי להצדיע במועל יד?
אין עוד מדינה שהייתה מתירה ל"חופש אקדמי" בסגנון שהתפתח באוניברסיטת בן גוריון להשתולל במוסדותיה. יש לייבש את קן הצרעות הבאר-שבעי כמו פצע מוגלתי
האקדמיה הלאומית למדעים נושאת לשווא את דגל החופש האקדמי. אין שום דבר אקדמי בפרסום מאמרים באתרים אנטישמיים, פרו-נאציים, מכחישי שואה, הקוראים להחרים את מדינת ישראל באוניבסיטאות בחו"ל או להעמיד לדין פלילי, כפושעי מלחמה, קצינים בצה"ל או ראשי ממשלה. ראשי האקדמיה - שיצאו אתמול בקריאה פומבית לשמירה על עצמאות המוסדות האקדמיים - טובלים ושרץ בידם. את קן הצרעות שהתפתח במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנגב יש לייבש, כמו שמיבשים פצע מוגלתי.
החופש האקדמי בערוץ הדעות - דיון חם:
- מקארתי בתל אביב / ניצה ברקוביץ'
- זירת צו פיוס: שמאל ימין, לאוניברסיטה
- אם תרצו (ויהיו לכם מיליון דולר ותמיכה ממשלתית) / דוד זונשיין
אם, למשל, מרצה מרכזי במחלקה הזאת מעז לצאת למוקעטה ברמאללה, תוך הפרת חוק ברורה, כדי לתמוך ביאסר עראפת, האויב שנלחם נגדנו, ולהצטלם עמו תוך הנפת ידיים משותפת, אז מה זה? חופש אקדמי? כלום מדובר בחופש לחקור או במעשה נבלה נפשע של מי שמחזיק בתואנות-שווא במשרה במוסד אקדמי הנתמך בידי כל הציבור?
ואם במחלקה הזאת נמצאים סטודנטים המשתתפים בהפגנה לא-חוקית בתחומי הקמפוס לאחר המשט הטורקי שרופד בעשרות אנשי בליעל, ובמהלכה הם מצטלמים, ביודעין, תוך הנפת-יד בסיגנון הנאצי, האם זה כרוך במשהו אקדמי? כלום תנועות של מועל-יד הן חלק מן החינוך לפוליטיקה וממשל שמקבלים הסטודנטים?
ראיתי את התמונות, גם של המרצה עם ערפאת וגם של סטודנט שמרים את ידו במועל יד, וגם של מאסטרנטית שטיפסה על אחד מבנייני הקמפוס כדי לתלות עליו כרזה אנטי-ישראלית, משמיצה, מקוממת, מתסיסה - ואני אומר שיש לשים קץ ל'חופש האקדמי" הזה.
מי שרוצה ב"חופש אקדמי" מן הסוג הזה, שיתכבד ויעבור להרצות במקומות אחרים. יש "מכוני מחקר אקדמי" רבים בחו"ל הממומנים בידי גורמים אנטישמיים, פרו-נאציים, מכחישי שואה, שישמחו להקים מחלקה לפוליטיקה וממשל שתנוהל בידי "פליטים" מן המוסד הבאר-שבעי.
הברחת תורמים? יהודים לא צריכים לתרום למוסד המטפח שנאה כה עזה למדינת היהודים ולכל מה שהיא מייצגת. מגילת העצמאות הגדירה בדיוק את טיבו של הבית הלאומי שהוקם כאן לטובת העם היהודי. זה הבית שרצה להקים כאן האיש שעל שמו קרויה האוניברסיטה, דוד בן גוריון - שהורה, אגב, לכבוש, בין השאר, את באר שבע וגם את אילת, כמו גם חלקים רבים בגליל ובשפלת החוף.
אני מניח שבמחלקה לפוליטיקה וממשל, המטפחת שנאה כמעט-אובססיבית לכל מה שנודף ממנו ריח של ציונות בעיני "חוקריה", מטיפים גם להחזרת האדמות שנכבשו ב-1948 לערבים. אינני יודע כיצד מסבירים זאת המרצים במחלקה לפוליטיקה וממשל, אבל אני בטוח שגם באקדמיה למדעים לא רואים בסוג כזה של הרצאות חלק מהחופש האקדמי.
אני גם הייתי בודק שוב, בהזדמנות זו, כיצד זכו חלק מהמרצים שם בתארים האקדמיים שלהם. כלומר, מי העניק להם תארים - ומהו סוג המאמרים שזיכו אותם בתארים אלה.
אינני מאמין שיש עוד מדינה אחת שהייתה מתירה לסוג כזה של "חופש אקדמי" להשתולל במוסדותיה האקדמיים. הלאומיות היא מנכסי צאן הברזל של כל מדינה. היא הדבק המלכד את אזרחיה. אין עם בעולם שיוותר עליה. תחת דגלה יוצאים בניה להגן על מולדתם. ליהודים יש גם ערך מוסף: לא בכדי הם נמצאים בארץ ישראל. תנועתם הלאומית, הציונות, לא שאפה לכבוש ארץ לא להם. כל העולם הכיר בכך ב-1917.
מבלי לקבוע מסמרות אקדמיים, אני מניח שבכל מדינה אחרת היו מקיאים החוצה את כל מי שכופר בערכים המעוגנים במסמכי היסוד המכוננים שלה.
ד"ר חיים משגב, מרצה למשפט במכללה האקדמית נתניה
לפנייה לכתב/ת 
