סיפור עלייתו ונפילתו של מגדל פוזה
הכל החל אי-אז, בשלהיה המשולהבים של המאה ה-15. על בלקונת-השמש של ארמונה ישבה לה הפרינססה אלרגיה דה-לה-פרוסטטה התשיעית והתענגה על תותח-האוויר האירודינאמי שעיצב עבורה הממציא הגינקולוגי הידוע, ליאונרדו דה-כפרה.
"מאמא-מיה בוסקילה!" זעקה הדוכסית המדוכדכת: "זה טוב! אבל לא מספיק! כנסיכה המשמעותית ביותר בעמק טוסיקנה, אני זקוקה למשהו שעוד לא היה כמוהו! מונומנט אמנותי שיוציא לי מוניטין, יוציא לי את המיץ וישלח את זעקתי על פני כל ארצות-התרבות, אורגזמה לגויים! קיראו לי למאסטרו!"
דחוף ומיוזע הובהל האמן ממעבדתו, שם שקד בסתר על ניתוחה האנאטומי של ארנבת-שדה בתולה, והושלך למגפיה של השליטה.
"נסיכתי!" רעד קולו: "אני, בעברי, מהנדס-ביצורים באינטר-מילנו, נשבע בצלב הקשיח ובמושיע המשוח, כי בתוך שנה אבנה למענך בכיכר העיר מגדל זקור וישר וראשו מגיע השמיימה. והנה מלאכי אלוהים יעלו וירדו בו בכל פעם שתואיל גבירתנו להפשיל את שמלותיה ולטפס בעצמה אל הגג".
"אוואנטי! לעבודה!" צווחה האריסטוקרטית בגרון ניחר וצנחה מתנשפת.
לאחר מדידות מדויקות בהכוונת פועלי-סדנת אבר-אבר דור-3 , ניצב בלב העיר, בדיוק מעל קניון G-סנטר, מגדל רם ונישא, ישר אך ספיראלי, מעוצב אך מחוספס, מוצק אך בלתי-נתפס.
ביום הסרת הלוט מעל עורלת-הגזוזטרה העליונה, נאסף כל העם, לחזות מקרוב בפלא. בתרועת חצוצרות ונעימת שחלות, פסעה הנסיכה הנרגשת על פני השטיח המקדים, פרפה את שרוכי המחוך, הרחיבה את חישוקי השמלה, פרמה את תפרי הבירית ושחררה את ברגי חגורת הצניעות.
מתוך החלל האקוסטי של המגדל בקעו אל הכיכר טפיפות נעליה של השליטה השועטת חסרת-שליטה במעלה המדרגות הלולייניות, היישר אל הצרחה הממתינה לה בראש הצריח.
אך לפתע, במקום הצרחה הגואלת, בקעה זעקת-אימה מעמקי הסיליקון של חזה הקהל המזועזע. בקול חריקה חרישית ולא-משתפת נטה המגדל על צידו ונותר שמוט מעל כיכר העיר, כמו בד ציור ללא מכחול.
דברי הימים מספרים את המשך דברי הלילות:
הפרינססה אלרגיה דה-לה-פרוסטטה, שלימים נודעה כסנטה-פריג'ידה הקדושה, יצאה את העיר לחה ושבורה, פרשה למנזר השתקנים וניסתה לשכנע אותם לדבר על זה.
איש-האשכולות הסחוטים, המאסטרו ליאונרדו די-כפרה, נחקר על ידי האינקוויזיציה בתנוחות שונות, התוודה בפני החבר'ה על עוונותיו עוד לפני שגמר, ונתלה בטקס ממלכתי על ראש המגדל הנטוי (מכאן הביטוי הרנסאנסי המנחם "כפרה עליך").
מסקנות החפירות הינן חד-משמעיות, אך קהות-חושים לקראת הסוף:
החלום ושברו - מגדל דמיוני סמוי מן העין, שמרוב לחץ, בסוף, נשבר לו הזין.
- נכתב בתגובה לטור בעיית התיפקוד שלו במיטה הופכת לבעייתה
לפנייה לכתב/ת 
