שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    מתחילים ללמוד ערבית בכיתה ה': "גשר תרבותי"

    גם לאור התעניינות ערה בבגרות, במשרד החינוך מנסים לקרב את הילדים היהודים לשפה הרשמית השנייה. ביותר מ-200 בתי ספר יסודיים במחוזות הצפון וחיפה ילמדו החל מהשבוע הבא ערבית ממורים ערבים. הכוונה - להרחיב. מנהלת מחוז הצפון: "חשוב שילמדו לתקשר ולחיות בסובלנות"

    צעד לעבר דו קיום? בשנת הלימודים הקרובה, שתיפתח בשבוע הבא, ילמדו עוד אלפי ילדים יהודים כבר מכיתה ה' את השפה הערבית. התוכנית החדשה - בהוראת מורים ערבים - תצא לפועל במחוזות הצפון וחיפה, שבהם ריכוז האוכלוסייה הערבית גדול יחסית.

     

    במחוז הצפון, התוכנית תתממש ב-132 בתי ספר יסודיים בזרם הממלכתי ו-42 בממלכתי-דתי. בחיפה, זה יקרה בבתי הספר הממלכתיים בלבד. "ערבית זו שפה רשמית וכך צריך להיות במדינה", אמר ד"ר שלמה אלון, מפקח הוראת הערבית במשרד החינוך.

     

    לדברי מנהלת מחוז הצפון, אורנה שמחון, "אני מאמינה שמהצפון תצא בשורה בכלל למחוזות בארץ. הרי כל תלמיד ערבי לומד עברית, אין סיבה שזה לא יהיה גם הפוך". במחוז נעזרו בקרן אברהם ויחד ניסחו את התוכנית "יא סלאם", במסגרתה ילמדו התלמידים שעתיים בשבוע את השפה, הן המדוברת והן הספרותית ובנוסף ייחשפו לתרבות ולמנהגים, יצפו בהצגה בערבית ואף יקיימו מפגשם עם תלמידים ערבים מהאזור.

     

    "המחוז שלנו ידוע כמחוז המוביל במגורים של אוכלוסייה מגוונת - יהודים, ערבים, בדואים, דרוזים וצ'רקסים - וחשבנו שנכון לחשוף את התלמידים למגזר היהודי, לשפה ולמנהגים של האוכלוסייה הסובבת אותם", אמרה שמחון. "המטרה להפוך את השפה לגשר תרבותי, אמצעי לתקשורת. חשוב מאוד שכל ילד יכיר את השפה ואת התרבות וכך ילמדו לתקשר, לנהל שיחה ולחיות בסובלנות בארץ הזאת".

     

    כוונה להרחיב את התוכנית

    כיום, למעלה מ-1,000 מורים - רובם יהודים - מלמדים ערבית בכל הארץ. החל מהשנה, 50 אקדמאים ערבים נוספו לצוות אחרי הכשרה. "היה לנו חשוב שהמורים ישלטו בשפה הערבית והעברית כאחד", אמרה שמחון. לפי המשרד, זו חלק מהמגמה לעבור מלימודי שפה ספרותית למדוברת.

     

    ההחלטה על התוכנית החדשה התקבלה בין היתר לאור מגמת העלייה בניגשים לבחינת הבגרות בערבית בחמש יחידות בערבית. בתחילת העשור שעבר, בשנת 2000, ניגשו 1,506 תלמידי תיכון לבגרות. בשנה האחרונה עמד הנתון על 2,187. בנוסף, מאות לומדים את המקצוע "העולם הערבי והאיסלאם" לבגרות.

     

    "אני כבר יודעת שבמחוזות אחרים גילו עניין ואני מאמינה שמכאן תצא הבשורה", אמרה מנהלת המחוז. לדברי המפקח הארצי, ד"ר אלון, "אני משוכנע שהכוונה להרחיב את לימודי החובה היא כוונה של רבים - אך זה תלוי משאבים. ברמת התכנון יש כוונה להרחיב במהלך השנה ולשקול אילו מערכות יש להכין. נבחן את הסוגיה".

     

    השר לענייני מיעוטים, אבישי ברוורמן מהעבודה, בירך על היוזמה ואמר כי "זהו מסר חשוב של שוויון ושותפות לאוכלוסייה הערבית. המהלך צפוי לתרום לחיבור ולקירוב בין האוכלוסיות, וכלל אזרחי המדינה ייצאו נשכרים ממנו".

     

    מקצועות הבגרות בישראל גדושים במגוון רחב של שפות. מלבד השפה האנגלית, שבחינת הבגרות בה היא חובה, נדרשים תלמידי כיתות ז' עד י' ללמוד שפה שנייה מבין ארבע לשונות שהגדיר משרד החינוך:

     ערבית, צרפתית, רוסית או אמהרית. שישים אחוזים מבין התלמידים באותן הכיתות בוחרים בערבית, והיתר בשפות האחרות, תוך שגם היידיש נלמדת בחלק ממוסדות החינוך במגזר החרדי.

     

    עם תום לימודי החובה, רשאים התלמידים לבחור בעצמם האם ברצונם להמשיך בלימודי השפה. בתחילת השנה נודע ל-ynet כי משרד החינוך החל בהכנות לאפשר לתלמידי התיכון לגשת כבר בתוך שנתיים לבחינת בגרות בשתי שפות חדשות: סינית ואיטלקית.

     

    Read this article in English

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הערבית יותר מדוברת
    צילום: ג'ורג' גינסברג
    מומלצים