שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    58% מהדתיים: שרבנים לא יתייצבו לחקירה
    סקר ynet ועמותת "יסודות" מגלה כי בקרב הציבור הדתי והחרדי יש רוב ברור לתפישה שלרבנים יש חופש דיון תורני, ואינם צריכים לתת דין וחשבון על דבריהם. 84% מהחילונים סבורים שרבנים חייבים להתייצב לחקירה, אם זומנו

    מפגן התמיכה של רבני הציונות הדתית בחבריהם סרבני החקירה משקף את עמדת הציבור שלהם: סקר ynet ועמותת יסודות מגלה כי 58% מהדתיים והחרדים סבורים שרבנים אינם צריכים להתייצב לחקירת משטרה. לעומת זאת, החילונים והמסורתיים סבורים כי על הרבנים היה להופיע בתחנה.

     

    סקר ynet יסודות נערך על-ידי מכון המחקר פאנלס בקרב 501 מרואיינים - מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המירבית: 4.4%±.

     

    למשתתפים בסקר הוצגה תחילה השאלה הבאה: "לאחרונה הוזמנו רבנים לחקירות במשטרה בגלל תמיכתם, או כתיבתו, של ספר הלכתי הנקרא 'תורת המלך', שמפרט מתי מותר להרוג גויים. האם לדעתך הרבנים צריכים להתייצב לחקירת המשטרה?". 71% מהנשאלים השיבו בחיוב, והסבירו כי הרבנים אינם מעל לחוק, 16% אמרו כי הם אינם מחויבים להתייצב משום ש"חופש הדיון התורני הוא ערך חשוב במדינה יהודית ודמוקרטית" ורק 6% סברו שהיה על הרבנים להגיע לחקירה ורק לאחר מכן להתלונן ולמחות על כך. 7% הנותרים לא השיבו.

     

    מפילוח להגדרות דתיות עולה כי החרדים (83%) והדתיים (52%) חושבים שעל רבנים לסרב להיחקר על הבעת עמדות הלכתיות, ואילו בעיני החילונים (84%) והמסורתיים (71%)  - חלה עליהם חובה להתייצב לחקירה.

     

    בחלק השני של הסקר, שעסק בחופש הביטוי, השיבו 54% מהנשאלים כי ערך זה צריך להיות אחיד לכלל האזרחים, ואין לתת עדיפות לרבנים או אנשי אקדמיה בעניין זה.

     

    אצל הנשאלים האחרים, הסבורים כי שתי קבוצות אלה צריכות ליהנות מחופש אקדמי גדול יותר, 24% קראו לפקח על שתיהן באותה מידה מחשש לפגיעה בערכי הציונות והיהדות, 12% אמרו כי לרבנים מגיע פחות חופש מלאנשי אקדמיה משום שהשפעתם על חסידיהם גדולה מזו של המרצים על תלמידיהם, ו-10% טענו כי אין להטיל כל מגבלות בתחום זה על מי שעוסק בענייני דת והלכה, גם אם הם מתנגשים בערכים אחרים. ניתוח התוצאות מלמד כי בכל המגזרים סבורים שחופש הביטוי צריך להיות זהה אצל כל אזרחי המדינה.

     

    בשאלה השלישית התבקשו משתתפי הסקר להכריע איזו קריאה אנטי-ממלכתית חמורה יותר: זו של אנשי רוח הקוראים לאזרחים להסתיר עובדים זרים מפני שלטונות ההגירה, או זו של רבנים בימין לתלמידיהם החיילים לסרב פקודה לפינוי יישובים יהודים. 54% אמרו כי שתיהן חמורות באותה מידה כי "חוק זה חוק", 19% סבורים שקריאת הרבנים חמורה יותר, 17% מחמירים יותר עם אנשי הרוח, ו-9% קבעו: "שתיהן לגיטימיות. המוסר קודם לחוק".

     

    פילוח להגדרות דתיות מגלה כי רוב החילונים והמסורתיים (60% בשני המגזרים) השיבו ששתי הקריאות חמורות באותה מידה. הדתיים (60%) והחרדים (50%) סבורים כי זו של אנשי הרוח, להחבאת עובדים זרים, חמורה יותר מקריאה לסירוב פקודה.

     

    מתח בין חוק ותורה

    מנכ"לית יסודות, שושי בקר: "הממצאים בתוך הציבור הדתי והחרדי מעניינים במיוחד, ומחייבים עיון והתמודדות. ישנה הסכמה בכל המגזרים שחופש הביטוי הינו ערך מרכזי וחשוב כשמדובר באנשי רוח, אקדמיה וברבנים. המחלוקת הגדולה נמצאת בשאלת הפיקוח והמרות שיש להפעיל כלפי אנשי אקדמיה או רבנים המסכנים את החברה ואת המדינה.

     

    "הציבור הדתי מחולק ממש לשניים: לאילו הסוברים שיש לתת בכל מקרה חופש דעה לרבנים ולכן אינם צריכים להתיצב לחקירה לבין אלה החושבים שעליהם להתייצב כשקוראים להם. יש כאן אמון ותמיכה

    גדולה בעולם הרבני מצד הצבור הדתי, ובהחלט גם מציבור חילוני שרואה ברבנים אנשי רוח שיש לשמור על זכותם לחופש הביטוי. מאידך, יש כאן אזהרה שמבהירה שכאשר איש האקדמיה אומר דבריו, הוא אינו מדבר ממקום של סמכות, אלא בדרך כלל יציג דעה לדיון, ואילו דברי הרב הינם בעלי משקל גדול יותר, בוודאי לציבור הדתי והחרדי ולכן יש להעמיד 'כללי משחק' ציבוריים ואזהרות למשמעות אמירותיהם ופסיקותיהם.

     

    "שוב עולה כאן באופן ברור ה'פחד' של החילונים מכוחם של הרבנים ומעוצמות השפעתם, וכן מקום החוק אל מול עולם התורה והרוח. הסקר מעיד על כך שהציבור המגדיר עצמו חילוני רואה בחוק ערך עליון שפועל על אנשי רוח אקדמיה ורבנים כאחד, ואילו הצבור הדתי והחרדי מתייחס למתח בין חוק למוסר על פי השקפת עולמו, ולא רואה את החוק כערך עליון".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: חיים צח
    הרב דב ליאור. לא הגיע לחקירה
    צילום: חיים צח
    מי צריך להתייצב בתחנה?
    צילום: עידו ארז
    מומלצים