שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    איילנד: הטעות חוזרת - אין דיון ביכולות צה"ל
    חוקר המשט לעזה, אלוף במיל' איילנד, טוען כי ראשי הממשלה ושרי הקבינט מזניחים את המידע אודות יכולות צה"ל ולא מנהלים דיונים אופרטיביים. "מודיעין אויב זה סקסי, אבל כדי לפעול צריך להכיר את צה"ל. אם לא, רק חצי מהתמונה קיימת"

    תודעת אויב, ותו לא. האלוף במיל' גיורא איילנד, שחקר את תקיפת המשט לעזה, אומר כי ממשלות ישראל השונות אינן בקיאות בנוגע ליכולות צה"ל וקובע כי מספר הדיונים האופרטיביים לפני פעולות נמוך מדי. "ראשי ממשלה ושרי קבינט מאוד אוהבים לשמוע סקירות מודיעין, כי זה מעניין וישנם מקורות מידע סקסיים, אבל הם מזניחים את המידע אודות היכולות של צה"ל", אומר איילנד, שמבקר גם את אי שילובו של המוסד בפרשת המשט.

     

    איילנד, שנאם בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא יחסי הדרג המדיני בישראל עם קהילת המודיעין, אמר כי הקשר בין ראשי הממשלה לקהילת המודיעין הדוק יחסית. "ראש הממשלה ממנה את בכירי המודיעין, והם מבקרים אצלו בתדירות גבוה", אמר - וציין מיד את הבעייתיות.

     

    "לפעמים יש עודף התעסקות במודיעין", טען איילנד, שהתייחס להליכי קבלת החלטות בעת מלחמה ובעת הליכים מדיניים. "בדיונים אצל ראשי ממשלות דנים בכל נושא שעתיים, אבל במקום שהמתכונת תהיה שעה וחצי מה לעשות, ורבע שעה מודיעין, הדפוס הוא הפוך. כל אחד רוצה לדבר, וכשהדיון מסתיים אתה שואל את עצמך מה עם ההחלטות שצריך לקבל".

     

    "לדיוני המודיעין השפעה קטנה על החלטות מדיניות"

    לדברי איילנד, מאז הנסיגה מלבנון ועד 2006 לא נערך דיון של קביעת מדיניות אופרטיבית מול לבנון: "האם היו סקירות מודיעין בנושא? היו רבות מאוד. בין 1996 ל-2006 גם לא התקיים שום דיון בנושא המדיני בנושא איראן. היו דיונים מודיעיניים רבים, אך לא דיון מדיני. העיסוק במודיעין הוא מאוד עמוס, עם ריבוי פריטים, אך עם מעט מאוד השפעה על קבלת החלטה מדינית".

      

    איילנד הסביר כי מדובר בטעות שחזרה בכל מלחמה מאז מלחמת יום הכיפורים: "בשביל להחליט איך לפעול צריך להכיר את יכולות צה"ל באופן יסודי, לא פחות מאת אלה של האויב. לא פעם יודעים אצלנו פחות מדי על יכולות צה"ל, וכך רק חצי מהתמונה קיימת. במלחמת יום כיפור דווקא היתה התרעה על מלחמה, אך היתה תחושה אצל השרים שחיל האוויר יכול להתמודד מול האויב. אם הם היו לומדים למה חיל האוויר מסוגל ולמה לא, המצב היה יכול להיות שונה".

     

    גם בישראל של שנת 2006 לא למדו את הלקח, אומר איילנד. "במלחמת לבנון השנייה הממשלה שמעה המון סקירות מודיעיניות ברמה הטקטית. דיון של מה מרחב האפשרויות ומה עלינו לעשות - לשלב הזה לא מגיעים, או מגיעים אליו מאוחר מדי. אם הדיון היה נעשה כמו שצריך, היו נוצרות כמה אפשרויות נוספות, בנוסף ללא לעשות כלום או להיכנס לפעולה צבאית עמוקה: פעולה קרקעית של 24 או 28 שעות או פעולה אווירית בלבד".

     

    "ממשלה חדשה חייבת להקדיש יומיים להכרת צה"ל"

    לדברי חוקר המשט, "בעיית היכולות של צה"ל היא דבר מורכב לאין שיעור מהערכת מודיעין של מה יכול לעשות הצד השני. ממשלה חדשה חייבת להקדיש יומיים-שלושה ללימוד מה צה"ל יכול לעשות". הוא טוען כי הדברים אמורים גם בנוגע למגרש המדיני: "הדרג המדיני צריך ליצור מרחב אפשרויות רב ככל האפשר. כל שהוא צר יותר, מקבלים לפעמים את הרע במיעוטו, ואף גרוע מזה. התהליך הזה של בחירה בין מספר אפשרויות לא קיים אצלנו בדרך כלל".

     

    איילנד מביא כדוגמה את תהליך ההתנתקות. "במשך תקופה ארוכה היו שתי אפשרויות של בעד ונגד ההתנתקות. מי אמר שאלו האופציות היחידות? מה לגבי עוד דרכים אפשריות להתמודד עם רצועת עזה? כנ"ל לגבי כן או לא להיכנס למשא ומתן על הסדר קבע. האם אלה שתי האפשרויות היחידות להתמודד עם הסוגיה הישראלית-פלסטינית?".

     

    כדי שמבחר האפשרויות יהיה רחב, טוען איילנד שבחירת מועד הדיון חשובה. בנוגע לכך הוא ביקר את ההתנהלות בנוגע למשט לעזה: "הדיון על ההשתלטות היה חמישה ימים לפני הפעולה. העיתוי משאיר לצבא רק שתי אפשרויות - או שתעצרו את המשט, או שלא תעצרו. אם הדיון היה נערך שלושה חודשים קודם לכן, היו יותר אפשרויות מבחינת המהלכים המדיניים האפשריים".

     

    הוא ביקר גם את העובדה שהמוסד כלל לא עסק בפרשת המשט. "הצבא עסק במלוא הרצינות בנושא, אך המוסד נשאר בצד. אם המוסד היה מופעל במלוא כוחו המודיעיני והמבצעי שלושה חודשים לפני המשט, כל הטיפול בו היה נראה אחרת", סבור איילנד.

     

    Read this article in English

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    האלוף איילנד. מבקר
    צילום: ירון ברנר
    טנק מרכבה. מכירים את היכולות?
    צילום: אביהו שפירא
    מומלצים