שתף קטע נבחר

הדרך לגיהנום רצופה בדיחות טובות

"אחד העם 101", העונה המשודרגת של סדרת הקאלט של "רשת", התחילה רע והסתיימה נורא - אבל הדרך היתה נפלאה כמו פעם. עמית קוטלר מסכם את דרכה של מירי פסקל

"תרגעי מירי, יש גם מוות בחיים", אמרה השחקנית יהודית חסיד ז"ל לשחקן אילן פלד יבדל"א, המגלם את דמותה של מירי ב"אחד העם 101". למרבה הצער, חסיד הלכה לעולמה תוך כדי שידור הסדרה. מצער גם כן היה לגלות הערב (ג') שגם "אחד העם 101" כנראה הלכה לעולמה, ואיתה מירי פסקל ואחותה תקווה, שלאחר שניצלו ממוות בחרו לשים קץ לחייהן בקפיצה מצוק כשהן נותנות גז ברכב הפתוח, א-לה תלמה ולואיז.

 

פרומו ל"אחד העם 101". לא מה שהבטיחו
 

אבל למרות הסיום הדרמטי, פרק סיום העונה של "אחד העם" היה מאכזב, מאוד. בטוויסט עלילתי מיותר לחלוטין, רגע לפני הסיום הגיעה תקווה, אחותה של מירי מאל.איי, ודרסה תוך זמן קצר מאוד את מה שנבנה לאורך העונה כולה - כלומר, את הקו העלילתי המשעשע.

 

וכך, מאמצע הפרק התשיעי והלפני-אחרון, נרמסו ונעלמו מהמסך שולה נמירוביץ'-נמיר, אילנית שנסעה משום מה לאוקראינה, יפית (יפעת), ירון והבן המשותף והשחור שלהם, ושאר דמויות המשנה שהקיפו את הגברת הראשונה, מירי פסקל.

 

התחיל רע, נגמר נורא

העונה המשודרגת של "אחד העם" החלה רע, בעיקר עבור חובבי "אחד העם 1", סדרת הקאלט של תחילת שנות ה-2000. מי שדיקלמו בעבר את הדיאלוגים הקצרצרים בין מירי לשכנותיה ובין השכנים לבין עצמם וציפו למשהו דומה (בדיוק) שבע שנים אחרי (כשמירי היא עוד אחת מהדמויות), קיבלו הפעם עשרה פרקים עלילתיים, עם שיחות וקטעים ארוכים יותר, כשהכל מבוסס על דמותה של הפקחית הגברית. זאת, יש לציין, למרות הפרומואים שבישרו אחרת ונראו כמו הקטעים האהובים מפעם.

 

מירי, אילנית ושולה באופרה. הזיות מנצחות
 
אז נכון: היו ציטוטים משעשעים, בגדים מופרעים, פינג-פונג ה"עבה-דשנה-מלאה-יש לך ריח רע מהפה", ראובן המנוח בשחור-לבן (וכמובן בלי שום מילה על עמרם, שגם כן הפך לז"ל) וצ'ארמר אחד. אבל רק מהפרק השלישי החלה העלילה לנוע, והדמויות - כן, אפילו שאנחנו מדברים על "אחד העם" - קיבלו עומק. וכך, לפתע הגיחה השפית לה-ליליאן, האחיות של מירי כבשו את המסך כביכול, הבת יפעת ילדה, מירי אושפזה ושולה איבדה את הפיאה.

 

שיאי העונה היו ללא ספק רגעי הביזאר והמופרעים מכולם, פרי מוחם הקודח של היוצרים: הזיותיה של מירי שכללו את חבשוש הפקח-שפן, העובד הזר ובעיקר סקס (בין היתר בהומאז' המדהים ל"סקס" של מדונה); אירוע האופרה שהיה גם שיא הפסיכוזה בתלבושות השחקנים כולם (ושירת "מה אברך" של אילנית, כמובן); סצינת בית החולים הביזארית, הסצינה הפאלית-לסבית של יפעת ובת חן במטבח של "נקניקולור" ועוד.


מירי ותקווה. מיעטה בהפרזות הקסומות (צילום: ינאי יחיאל)

 

כאמור, מצער מאוד שהסוף היה פחות מרשים. יש לי תחושה קשה שיעל פוליאקוב קצת שכחה את אפיון דמותה הענקית של תקווה מפרקי "אחד העם 1" וימי מתנ"ס חביבה,

לקחה אותה לכיוון הגברי מדי ומיעטה בהפרזות המקסימות של הפרח'ה מקליפורניה.

 

חירבון היהלום, בו עסקו יותר מדי הפרק האחרון וגם כמחצית מזה שלפניו, היוו סיום מחורבן וסימבולי למדי לכיוון שבו בחרו היוצרים לקחת את סוף העונה. נדמה כאילו למישהו נגמר הסיפור באמצע הפרק התשיעי, אז הוא פשוט הביא את מה שיש - שאריות מהעבר של מירי פסקל-בן-חיים, כדי לסגור את הסיפור ולזרוק אותו לתהום. ההפתעה הגדולה, אם היתה כזו, היתה רק שתוכן שיווקי, אם היה נוכח בפרק האחרון, חמק מעייני - בניגוד לשאר פרקי העונה.

 

חבל מאוד שככה בחרו לעשות את זה. לי, באופן אישי, נדמה שהיחיד שיהיה מרוצה מהעניין הוא אילן פלד, שלאחר הסיום הזה, מהיום והלאה - איש כבר לא יוכל לבקש ממנו יותר להחיות את דמותה של מירי פסקל שתתאחד הלילה עם ראובן, אי שם בגיהנום. ת.נ.צ.ב.ה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פלד בתפקיד פסקל. כבר לא ישחזר את דמותה
צילום: ינאי יחיאל
לאתר ההטבות
מומלצים