גם אני הייתי רוצה לחיות בתוך סרט כזה
אם היא איחרה לרכבת, זה רק בשביל לפגוש את אביר חלומותיה ברכבת הבאה. אם היא היתה מעורבת בתאונת דרכים בגלל שכתבה סמס, עישנה סיגריה ושתתה קפה תוך כדי נהיגה, זה רק בשביל שמנתח המוח עם השם העולמי יתאהב בה
בטלוויזיה זה תמיד מסתדר. אין לי מושג איך הן עושות את זה. היא שוכבת איתו בדייט הראשון והוא מתאהב בה. היא זורקת אותו אחרי חצי שעה שהיא מטיחה בו כמה שהוא לוזר, ובשנייה שהיא מתחרטת הוא שואל אותה אם היא אוהבת לזניה ומזמין אותה להיכנס אליו הביתה. מפטרים אותה מהעבודה, אוטובוס משפריץ עליה בוץ בדרך הביתה והיא מתחתנת עם הבחור שעוזר לה לקום אחרי שהחליקה על קליפת בננה. היא נשואה לבחור הכי הורס עלי אדמות ולא יודעת מה לעשות עם חמשת הבחורים האחרים שמחזרים אחריה.
יש לי חצ'קונים לפעמים ולא, הם לא עוברים אם אני מורחת עליהם נוזל לניקוי חלונות. כשאני שוכבת עם בחור בדייט הראשון אני יודעת טוב מאוד לא לצפות לטלפון, כל שכן להצעת נישואים כתובה מהחלמון של החביתה שהוא מכין לי לארוחת הבוקר שהוא מגיש לי למיטה בבוקר שאחרי. לפני שנולדתי לא הייתה נעימה מרגשת שבסופה שקופית של אריה שואג, וסביר להניח שאחרי שאמות לא יהיו כתוביות עם קרדיטים. אי אפשר לעשות פאוזה באמצע או להעביר אחורה, ואני מניחה שהשכן שמסתכל עלי מהחלון כל בוקר כשאני מתלבשת לא אוכל פופקורן (למרות שבהחלט ייתכן שהוא מוכר כרטיסים לחברים שלו).
הן קמות בבוקר שאחרי בשיער מוקפד. גם באמצע שיעור ספינינג העור שלהן גורם לבובת חרסינה שהרגע ירדה מפס הייצור לקנא. תמיד כשהוא דופק לה על הדלת באמצע הלילה היא לובשת פיג'מה כאילו ישנה ומהוהה, אבל יושבת לה על הגוף יותר טוב משמלת הוט קוטור של איב סאן לורן. גם השיער הפסאודו-מבולגן שלה נראה כמו משהו שלספר שלי לוקח שלוש שעות ו- 500 שקל לעשות. אם היא איחרה לרכבת, זה רק בשביל לפגוש את אביר חלומותיה על הרכבת הבאה. אם היא היתה מעורבת בתאונת דרכים קטלנית בגלל שדיברה בטלפון, כתבה סמס, עישנה סיגריה ושתתה קפה תוך כדי נהיגה, זה רק בשביל שמנתח המוח עם השם העולמי יתאהב בה ויתרום לה כליה תוך כדי הניתוח, למרות שהיא נפגעה בכלל בראש. אם היא בוכה לא נמרחת לה המסקרה, ואם בכל זאת נמרח לה האודם, זה נראה כל כך סקסי שבא למות.
כשאני קמה בבוקר יש לי ריח של לילה מהפה. השיער שלי נראה זוועה אם לא מרחתי עליו קרם לפני השינה ואספתי אותו לשתי קוקיות. הפיג'מה שלי באמת סמרטוטית. חצי שעה אחרי הפעם היחידה בחיי שפיטרו אותי מהעבודה דפקתי את האוטו בנתיבי איילון (ולא, ברכב השני לא נהג דוגמן על עם תואר שני בביו-אינפורמטיקה ורצון עז לקשר רציני ומחייב).
עוד מבט:
אני לא חיה בסרט, אני פשוט זאת שמביימת אותו
קסנדרה אל
אני מפסיקה לתכנן עתיד שהוא גם ככה בבחינת הלא נודע. הרי אלוהים גם ככה צוחק עלי כשאני מגישה לו את התוכניות לאישור
אני לא חיה בסרט, אני גם לא רוצה לחיות באגדה, אם כי יהיה נחמד לקחת הפסקה בין סצינה לסצינה וללכת לנוח בקרון ממוזג בצד. יהיה מי שיסדר לי את השיער ויתקן לי את האיפור, יבחר לי בגדים ויוודא שהתאורה מחמיאה לי. יש תמיד את העניין הזה שהמצלמה מוסיפה חמישה קילו, אבל אני מוכנה להיכנס לדיאטה רצחנית בתמורה לזה שברגעים הקשים, כשכלום לא הולך, כשכבר נוזל לי המייק-אפ והכל כואב, שברגעים האלה יהיה מי שיצעק "קאט" וייתן הזדמנות לצלם את הכל מחדש.
מומלצים
