מחכים להפשרה: בקרוואן קטן ובארצות-הברית

יותר מ-300 ימים הם המתינו, וביומה האחרון של תקופת ההקפאה הם ממשיכים לחכות לבשורה המיוחלת - חוזרים לבנות. משפחת קלברינו קנתה שטח לבנייה בהתנחלות ברקן ושילמה על ההיתרים, לפני שההקפאה עצרה את

הכל - והכריחה אותם להצטופף בקרוואן. משפחת מיזלס מחכה להפשרה, שתאפשר להשלים את הקוטג' הדו משפחתי בחשמונאים - ואת העלייה לארץ של אחת מבנות המשפחה.

הם, ורבים אחרים, מחכים להחלטת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שעדיין מסרב לומר אם יסכים להאריך את ההקפאה לתקופה מוגבלת.

משפחת קלברינו, שמצטופפת בקרוואן קטן בישוב החילוני ברקן שבשומרון, עברה לפני מספר שנים ממרכז הארץ להתנחלות. האב קובי, גמלאי של שירות בתי הסוהר, שירת 24 שנה בשב"ס, כלוחם ומפקד ביחידת נחשון. ילדיו הולכים בדרכו - בתו הבכורה מלי היא חיילת בקבע ביחידת קרקל, טל (19) משרתת בסדיר ובן (15) לומד בכיתת שוחרים של חיל החימוש, וגם הוא לובש מדים.

"קנינו דירה בישוב ולאחר זמן מה מכרנו אותה בשל שיקולים כלכליים, ובהמשך קנינו שטח לבנייה", מספר האב. "הוצאנו תוכניות, שילמנו על היתרים, והכול היה מוכן לתחילת הבנייה". ואז הגיעה ההכרזה, רגע לפני שהטרקטורים עולים על השטח.

בן קלברינו. המשפחה לא מצאה דירה - ושכרה קרוואן

"ביום בהיר הודיעו לנו - עצרו, יש הקפאה", אומר קובי קלברינו. "חיפשנו דירה אחרת לשכירות ולא מצאנו, ובשל מצוקת הדיור הגדולה נאלצנו לשכור קרוואן של 48 מטר סמוך למגרש כדורגל, ליד הבריכה של הישוב".

הילדים, שחלמו על בית פרטי, בו לכל אחת מהבנות יחידת דיור משלה, נאלצים לפיכך לישון יחדיו בחדר אחד קטן. "זה ממש כמו תא שירותים, ואני מדבר מניסיון של קב"ט בכמה בתי סוהר. הבת שחוזרת מהצבא ישנה בסלון, מי שצריך לצחצח שיניים צריך לחכות שאחר יסיים להתקלח", מתאר קלברינו. הוא אמר כי הם התגברו על הכל, אך עניין אחד קשה לו במיוחד: "הילדים מתקשים להביא חברים הביתה. 'אתם חיים בפח זבל', אומרים להם".

כעת, עם הגעת מועד סיום ההקפאה, הדעות במשפחת קלברינו חלוקות. "אני והבת הקטנה פסימיים, הבת הגדולה ואשתי ומלי אופטימיים, והקטן לא לכאן ולא לכאן", מתאר האב את יחסי הכוחות, "כולנו מקווים שההקפאה תסתיים היום ונתחיל לבנות. אני שומע חדשות 30 פעם ביום, קורא כל ידיעה, ונאחז בכל שביב תקווה. אך כמו שאמרתי, אני לא אופטימי בגלל שמי שקובע בסוף זה אובמה".

הקרוואן בברקן. הבת שחוזרת מהצבא ישנה בסלון

"הטעות של ביבי היתה עם ההכרזה מלכתחילה", טוען קלברינו. "אנחנו בעד השלום ואם נצטרך נתפנה ללא התנגדות, למרות שהישוב הזה איננו מתוכנן לפינוי, בשום תוכנית שהיא. אבל עד אז, תנו לאנשים לחיות בצורה נורמלית. אנחנו אנשי חוק ומדים, שחיים כאן על פי חוק. גם אם ירצו לפנות פה, אם יהרסו קרוואן או בית זה מה שישנה? בינתיים הורסים לנו את החיים. אנחנו מקווים שזה הסוף".

ארבעה דורות, שתי יבשות - והחלטה אחת

בהתנחלות חשמונאים ארבעה דורות, הפזורים על שתי יבשות, מחכים להחלטה אחת. אהובה מיזלס בת ה-83 ובעלה בנו בשנות השמונים את ביתם בישוב הסמוך לעיר מודיעין. נכדתה החליטה לפני מספר שנים כי ברצונה לגדל את ילדיה בישראל, לאחר שהתגוררה בסקרנטון שבפנסילבניה לצד אימה, בתה של מיזלס, שגרה גם היא בארצות-הברית. 

הנכדה, שהתחתנה עוד בפנסילבניה, שכרה דירה בחשמונאים עם בעלה וארבעת ילדיהם, הגדולה בהם בת 12. אימה החליטה גם היא לעלות ארצה ויחד הן קנו שטח, כדי לבנות בו קוטג' דו משפחתי ויחידה קטנה לסבתא מיזלס, שחיה כיום בגפה, לאחר שבעלה נפטר.

ההקפאה תפסה את התוכנית המשפחתית בעיצומה, ובתחילת מימושה - לפני עליית האם לארץ. "הנכדה ומשפחתה הגיעו לפני חמש שנים מארה"ב והם משלמים שכר דירה מאוד גבוה" מספרת הסבתא ומסבירה כי נוכח המצב העלו בעלי הנכס את השכירות עוד יותר. "עשרה ימים לפני ההקפאה כבר התחילו לחפור בשטח וכולנו קיווינו שההקפאה לא תצא לפועל. אלא שאז הגיע הצבא ותלה שלט שהבנייה אסורה. מכיוון שאנו שומרי חוק, לא המשכנו בבנייה. נשארנו תקועים".

הסבתא מיזלס תוהה גם היא אם סוף מועד ההקפאה יביא מזור למצב הבנייה. "אני מאוד מקווה שזה באמת הסוף. לא ברור מה קורה, הכול מתנדנד, גם בחדשות. אם לא נבנה, אינני יודעת מה נעשה. השכירות לא פשוטה לנכדתי שגם משלמת על המגרש, ובתי נמצאת בארה"ב וממתינה עם העלייה לארץ. לא ברור איפה נהיה בשנה הבאה".

"יש כאן עתודות קרקע לבנייה לצעירים, לא כמו בת"א"

באריאל מחכים בקוצר רוח לחידוש הבנייה. "אני באופן אישי מאוד שמח, אני בטוח שכל תושבי אריאל מאוד שמחים וגם עם ישראל שמח", אומר מיכאל רוסבאד ומסביר כי בישוב יש עתודות קרקע, "להבדיל מתל-אביב, שם אי אפשר לבנות לצעירים". לדבריו, "אנחנו נבנה לבנים ולבנות שלנו, שיישבו את המקום. זה מקום מאוד יפה ומאוד בטיחותי ואסטרטגי. זה טוב לעם ישראל שההקפאה נגמרת ואני מזמין את כולם לבוא אלינו".

בולדוזרים באריאל. "טוב לעם ישראל שההקפאה נגמרת" (צילום: AFP)

טליה, שאף היא גרה באריאל, טענה כי "אנשים חיים בחלום אם הם חושבים שהארכת הקפאת הבנייה תניב פירות במשא ומתן". יוסף אל ג'מאל מחברון סבור מאידך כי מעולם לא היתה הקפאה: "הם אומרים הקפאה, וממשיכים לבנות ולהרחיב את ההתנחלויות".