חברי הנערים שמתו מגז צחוק: "זה הפך לנורמה"

השמיניסטים בתיכון האזורי במועצת באר-טוביה מתקשים גם היום (א') לעכל את הטרגדיה שפקדה אותם בסוף השבוע האחרון, עם מותם של חבריהם לספסל הלימודים, בני הדודים עומר צור ואבישי קלומק בני ה-18, משאיפת גז צחוק קטלנית. השניים מובאים למנוחות במושבים ניר בנים ואורות.

לנוכח הטענות על ממדיה הרחבים של התופעה במסיבות, קראו צעירים מהאזור והוריהם לעקור אותה מהשורש כדי למנוע את הישנות המקרה. "אנחנו עושים עוול לילדים שלנו בחוסר הצבת הגבולות וגורמים להם נזק עצום", אמר ל-ynet עמית אופיר מהמושב אביגדור, אביו של אביתר שלמד עם בני הדודים.

"ההפקרות היא כללית. יש חוסר משמעת, מסיבות מטורפות ובילויים שמתחילים כבר ביום חמישי ומסתיימים איפשהו ביום ראשון לפנות בוקר. זו הנורמה לגבי ילד מעורב חברתית. ואני מרגיש שכחברה, איבדנו את הדרך".

מאז אתמול בבוקר, מכונסים התלמידים בשכבה שבה למדו צור וקלומק בבתי הוריהם של בני הדודים שמתו במושבים אורות וניר בנים, ומנסים להבין או לעכל את האסון הנורא שהתרחש.

"אני בשוק. לא האמנתי שזה עלול לקרות לנו", סיפר אביתר. "התקשר אליי חבר בשבת בבוקר וממש לא הצליח לספר לי על מה שהוא קרא ב-ynet. הוא ביקש ממני להיכנס לאתר, וכשראיתי על מה הוא מדבר - נכנסתי להלם. שאלתי את אבא שלי אם זה נכון והוא הנהן בראש. מיד נסענו לאורות ופגשתי שם את כל החבר'ה שהיו המומים. יש כאלה שבטוחים שמדובר בחלום ואולי כל זה בכלל לא אמיתי. הכרתי את אלו שמתו באופן אישי. עם אבישי ממש גדלתי כי ההורים שלנו חברים".

על מציאות הבילויים של צעירי האזור סיפר: "בכל מסיבה יש טנדר בצד שיש בו בלוני גז. מי שמעוניין הולך הצידה, שואף ומשלם על כך ואז הם מספרים על חמש דקות של הזיות מטורפות. אחר כך זהו, זה נעלם. החבר'ה הטובים שלי לא נוגעים בזה, ואני עצמי מתרחק מזה כי ההורים שלי תמיד הזהירו אותי מהדברים האלה. צריך להעיף את כל הסמים, את הגזים והאלכוהול. חייבים להכניס שכל לילדים האלה ולומר להם שזה טמטום - כי לא חסר לנו דבר בחיים. החיים שלנו יפים גם בלי כל זה".

ואכן, ידועים יישובי באר-טוביה ברמת חיים גבוהה. רבים מהתושבים מתגוררים בחווילות גדולות ומצבם החברתי-כלכלי נחשב לגבוה מהממוצע - כל זאת, לצד שדות פתוחים ופסטורליים. אבל כל אלה כנראה לא מספקים את בני הנוער המקומיים, שלדבריו עמית, אביו של אביתר, "משתכרים מבירה כבר בכיתה ו' ואחר-כך מוודקה. בהמשך זה מגיע לסמים קלים, סקס חופשי ומסיבות מטורפות שמצטרפים לגלגל שאין לו סוף. מבחינתנו, ההורים, זה גלגל ענק - שפשוט ירד מהמסלול".

"איבדנו את הדרך - בגדול"

האב הדגיש כי הוא מחנך את ילדיו להישמר מאותה התנהגות ומצריכת אותם חומרים, אך הביע פסימיות "להחזיר למסלול" את בני הנוער במהלך כוללני וגורף. "לבי לבי עם ההורים שמנסים לומר לא לילדים ומתעמתים בעצם עם חברה שלמה שנמצאת בחוץ. חוסר היכולת לומר היום לא נמצא בעוכרנו. אני אב לארבעה ילדים ומרגיש את ההידרדרות בקצב גובר. למזלי, בבית שלי, אשתי ואני יודעים להציב לילדים את הגבולות.

בחברה, לעומת זאת, מסתכלים עלי כמעט כמו על שיכור כשאני מדבר על הנורמות שחייבות ללוות אותנו כשאנו מחנכים את הילדים שלנו".

אבל בעוד אביו שוטח את תמונת המצב, כפי שהוא רואה אותה, מתקשה אביתר הבן להשלים עם האובדן. "כשהייתי במסיבה, אולי הייתי צריך להיות יותר אסרטיבי ולהזהיר מפני הסכנה", הוא מתחבט. "בפעם הבאה אם יקרה דבר כזה אני אהיה נחוש יותר. צריך להסביר שבאמת, לא צריך להתנסות בכל".