שתף קטע נבחר

גלובליזציה: קנוניית בעלי הון או מזימה אמריקנית?

הוגים פוסט מודרנים טוענים שהמדינה נעלמת מול כוחו של שוק ההון הפועל כגולם חסר פיקוח. הוגים מרקסיסטים מאמינים, שהגלובליזציה נעשית דווקא בשיתוף פעולה של ההון עם המדינה. אבל יש כאלה שסבורים שרק מעצמה אחת מושכת בחוטים ומנהלת אותנו מלמעלה. מי צודק? שפטו בעצמכם

גלובליזציה. המרחב נעלם, העובדים כבר לא מאוגדים, אנשים זזים ממקום למקום כמו עלים נידפים ברוח... מקומות עבודה חדשים נוצרים ומקומות עבודה אחרים נעלמים או מועברים לאזורים אחרים. מדינת הרווחה נשחקת והיכולת של הבנק המרכזי וקברניטי הכלכלה לקבוע מדיניות כלכלית עצמאית מוקטנת.

 

גורלה של מדינת הלאום הוא אחת מהסוגיות המרתקות שקשורות לגלובליזציה. וכמו בכל סוגיה סוציולוגית, גם לזו יש גישות שונות. נציג אותן כאן.

 

הגולם החליף את המדינה

שני סוציולוגים שהספקנו להזכיר חושבים שהמדינה נעלמת, או לפחות נשחקת. השניים הם זיגמונט באומן ומנואל קסטלס. שניהם מאמינים שמדינת הלאום נעלמת לטובת מערכת מוזרה מאוד (שגם עליה דיברנו) - מערכת של גולם הפועל מכוח עצמו ללא פיקוח.

 

תולדות הגלובליזציה - טורים קודמים:

 

הם חושבים שהמציאות הטכנולוגית-תקשורתית-כספית לא ניתנת עוד לשליטה על ידי בני אדם ואת המדינה מחליף מעין צונאמי עצמאי.

 

זו תפיסה מוזרה שסותרת את ה"רעש" שאנחנו רגילים לשמוע ביומיום שלנו; את כל המלל החדשותי של פוליטיקאים וקובעי מדיניות. הרי כשאנחנו פותחים את הרדיו אנחנו כל הזמן שומעים על פוליטיקאים שמנהלים את העולם. אבל באומן חושב שזה רק רעש ומה שחסר בעולם שלנו זה מרכז או חדר בקרה או משהו כמו מועצת מנהלים שתסדר אותו ותנהל אותו.

 

לפי באומן, כל המהלכים שנעשים על ידי פוליטיקאים אינם יכולים לכוחות גדולים מהם שמניעים את החברה שלנו הגלובלית. הוא מבחין בין מה שהוא מכנה "הקפיטליזם הכבד" שהיא המערכת שהכרנו משנות הארבעים ועד סוף המאה העשרים לבין "הקפיטליזם הקל", זה שנוסע לו עם מזוודת מזומנים מנקודה לנקודה בעולם. נוסע ונעלם. זה הקפיטליזם של ימינו.

 

בספרו "גלובליזציה-ההיבט האנושי" כותב באומן שהנוסעים בספינת "הקפיטליזם הכבד" של פעם האמינו שחברי הצוות בתא הקברניט ינווטו את הספינה ליעד שלה. לעומתם, נוסעי המטוס של "הקפיטליזם הקל" נבהלים לגלות שתא הטייס ריק, ואין דרך לחלץ מהקופסה השחורה שום מידע באשר ליעד המטוס.

 

האם המטוס שלנו עומד לנחות? מי אמור לבחור את נמל התעופה? והיכן הכללים שיאפשרו לנוסעים לתרום לבטיחות הגעתם ליעד? אין לזה תשובה.

 

לתפיסה כזו נקרא כאן (בהשאלה) תפיסה "פטישיסטית", תפיסה שחושבת שהניהול והשליטה יצאו מתוך עולמו של האדם ופועלים מעצמם. אבל לא כולם מסכימים עם באומן.

 

המדינה בשירות הגלובליזציה

סוציולוג שמחזיק בעמדה אחרת הוא החוקר המרקסיסטי, יליד 1945, לאו פאניץ', שמלמד באוניברסיטת יורק בטורונטו שבקנדה. פאניץ' חושב שהמדינה דווקא משתפת פעולה עם תהליך הגלובליזציה. אומנם היא משתנה, אבל היא עדיין שחקן משמעותי ואפילו תנאי הכרחי לקיומה של הגלובליזציה.

 

התפיסה הזו היא תפיסה מיוחדת ושונה. רוב האנשים שיש להם מה להגיד בקשר לתהליכים כלכליים גלובליים יגידו משהו כמו: "זה ברור שהמדינה נשחקת בכוחה והיא בסכנת היעלמות או מיסוס בעקבות תהליכי גלובליזציה". ככה גם אני חושב וזה מה שתיארתי בטורים הקודמים. אבל פאניץ' חושב אחרת.

 

לא רק שהמדינה לא נעלמת, הוא כותב, היא אפילו זו שיוזמת את תהליך הגלובליזציה. אם ההסבר המקובל יותר רואה בהון הבינלאומי ובקבוצות בעלי ההון מעין גוף שמתחרה במדינה על השליטה בכדור הארץ, פאניץ' יגיד שלא. בעלי ההון והמדינה משלימים זה את זה ומשתפים פעולה.

 

גם בתפיסה הזאת יש להון, כלומר למערכת הכסף העצומה, תפקיד ראשי. מה שטוען פאניץ' הוא שהמדינה משתנה כדי לשרת את ההון ולתת לו את התנאים שהוא צריך. משתנה אבל לא נעלמת.

 

היא לא יכולה להיעלם, ככה פאניץ' חושב, כי אין גלובליזציה בלי מדינה. בלי המדינה אין מי שיערוב, למשל, לקיומם של חוזים. בלי המדינה אין מי שינהל וישטור (מלשון משטרה) את המוני העובדים שפועלים תחת מרותם של זרמי הון.

 

מי יסדיר יחסי עובדים ומעסיקים? מי יארגן הסעות לעובדים מהבית למקום העבודה, כלומר ייצר תשתיות של כבישים ושל רכבות? מי יכלא פורעי חוק? ישפוט? ישלם לעובדים ויארגן את כל המערכת?

 

ולא רק אלה. המדינה המודרנית היא גם הגוף שמגדיר את המטבעות המקומיים. מהו דולר בלי ממשלת ארצות הברית? ומהו אירו ללא הנהלת האיחוד האירופי? ומי קובע את המידות ואת הסטנדרטים השונים? את כל אלה עושה המדינה.

 

לפי פאניץ' אין הנהלה אחרת שתאפשר את תהליך הגלובליזציה. ואיך זה פועל? אם עד לזמן שלנו עמדה המדינה הדמוקרטית, המערבית, מדינת הרווחה, כמעין חומה מול כוחות חזקים עולמיים, הרי עכשיו השתנה הכל. המדינה פועלת כמו "רצועת ממסר" שבין ההון לבין תושבי המדינות.

 

במקום לעמוד כמו חומה ולשמור על האזרחים מפני כוחות חיצוניים היא מארגנת את המערכת האזרחית לטובת מערכת ההון. ומי שולט בכל המערכת הזאת? גם כאן הדעות חלוקות. אנשים כמו באומן, שנחשבים סוציולוגים "פוסט מודרניים", יגידו ששולט כאן גולם, כלומר גל אדיר ללא שליטה. ואילו סוציולוגים מרקסיסטים דוגמת פאניץ' יגידו שאולי בעלי ההון בשיתוף עם פוליטיקאים שולטים במערכות האלה ביחד לטובת האינטרסים המשותפים שלהם.

 

המרקסיסטים יגידו לפוסט מודרנים שהתפיסה שלהם של מערכת שפועלת באופן עצמאי ללא שום שליטה היא תבוסתנית, פסימית ומסירה כל אחריות מבני האדם לשינוי המצב, כי הרי "הספינה שלנו שטה לה ללא כל כיוון וללא כל ניהול" כמו שאומר באומן.

 

לעומתם, הפוסט מודרנים יגידו למרקסיסטים שהם פרנואידים, שבכל מקום הם רואים קנוניה של אנשי עסקים חלקלקים ששודדים את העולם. הם יגידו שהמרקסיסטים פשוט לא מסוגלים לראות את העולם בצורה מעודכנת ונשענים על תפיסות ישנות ולא רלבנטיות.

 

ואם מדברים על קנוניות, זה הזמן להציג את התפיסה של אלן מייקסינס ווד.

 

על מעצמה אחת ששולטת בכולנו

מייקסינס–ווד חושבת שכשאנחנו מדברים על הון "סתם" אנחנו לא מדייקים, או אפילו טועים בגדול. אין דבר כזה הון סתם ובטח אין דבר כזה מערכת של גולם עיוור בנוסח באומן. מה שיש הוא מעצמה אחת ששולטת בלוגבליזציה ועושה את הכל לטובת הכלכלה של עצמה.

 

המעצמה הזאת היא ארצות הברית. בעצם, היא טוענת, עיקר ההון בעולם נשלט על ידי ארצות הברית וגם מוסדות כאילו ניטראלים וכאילו גלובליים כמו הבנק העולמי וקרן המטבע הבין לאומית הם בעצם מוסדות אמריקנים.

 

המהפכה התעשייתית הראשונה, היא מנתחת, התרחשה באנגליה ובעצם הקפיטליזם צמח פשוט מתוך השיטה הפוליטית האנגלית. הוא אחד מ"חומרי הייצור" שייצאה אנגליה לעולם לטובת ההתפתחות והצמיחה הכלכלית שלה עצמה. בדיוק באותה צורה הקפיטליזם החדש הוא פשוט שלוחה של ארצות הברית.

 

אז איך אנחנו מסכמים? הגלובליזציה היא קנוניה? גולם עיוור שפועל מעצמו? אולי מדינה שמשרתת הון? לשיקולכם! ולמעוניינים ללמוד עוד, מומלץ בחום לקרוא את "שלטון ההון" בהוצאת ואן ליר ובעריכת אורי רם ודני פילק. שם ניתן למצוא גם את מאמרו של פאניץ'. את מייקסינס–ווד אפשר לקרוא ב"אנטי - גלובליזציה" בהוצאת רסלינג.

 

ד"ר אושי שהם-קראוס, סוציולוג ופילוסוף של הכלכלה. מלמד בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר לכלכלה במכללה למנהל. הוא חוקר של מדינת הרווחה החדשה. ספרו "בודריאר וסימולקרת הכסף – על כסף, שוקי הון ומשברים פיננסיים" יצא לאחרונה לאור בהוצאת רסלינג. ניתן לפנות אליו במייל: ushik42@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אושי קראוס
עזריאלי ביום העצמאות. האם המדינה נכנעת להון?
צילום: AP
מומלצים