שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    סובול: "החרם טוב למדינת ישראל"

    יהושע סובול, עודד קוטלר, אילנה המרמן ואחרים השתתפו בסימפוזיון המרכזי של פסטיבל עכו בנושא החרם התרבותי על אריאל, בו נשמעו דעות לכאן ולכאן. המרמן: "לא מעניין אותי דיאלוג עם מתנחלים"

    "אנשי תרבות צריכים להיות זהירים בחרמות, כיוון שתרבות אינה מצרך חיוני. אנשי תרבות לוקים ביוהרה אם הם חושבים שנקיטה בחרם שכזה משמעותית", כך אמר המחזאי יהושע סובול בסימפוזיון המרכזי שנערך היום (ב') בפסטיבל עכו בנושא החרם התרבותי על אריאל.


    קוטלר וסובול (צילומים: יוהאן שגב)

     

    כזכור, כבר אתמול הודיע ג'וליאנו מר חמיס, שאמור היה להיות בין דוברי הפאנל, כי הוא מסרב לקחת בו חלק בעקבות שינויים בצביונו בשם "האיזון הקדוש" ולחצים שהופעלו על הנהלת הפסטיבל. מיד אחריו פרש מהשתתפות בדיון גם העיתונאי, הסופר והמחזאי, עלא חליחל, מאותם הטעמים. במקומם היו יו"ר ההנהלה הציבורית של התזמורת הסימפונית ירושלים, יאיר שטרן והפובליציסט בן דרור ימיני.

     

    מיד עם פתיחת הסימפוזיון שהנחה השחקן והבמאי עודד קוטלר, טען ימיני כי בעוד שחרם הוא אמצעי לגיטימי במצבי קיצון מסוימים, הקריאה לחרם על ישראל אינה קשורה להתנגדות לכיבוש, אלא לשלילת הלגיטימיות של קיומה של מדינת ישראל.

     

    "חרם לגיטימי מנקודה מסוימת של שלילת זכויות אדם", טען ימיני והדגיש, "האם הפרות זכויות אדם בישראל גדולות יותר מקונפליקטים אחרים בעולם כמו רוסיה וצ'צ'ניה או טורקיה והמיעוט הכורדי שבתוכה? יהודים תמיד הוצאו אל מחוץ כלל כדי להכיל עליהם חוקים מיוחדים. גם פה העולם נוהג בנו בצביעות".


    חרם תרבותי. לגיטימי או לא?

     

    המחזאי יהושע סובול, שהיה בין החותמים על מכתב האמנים שסירבו להציג באריאל, הדגיש כי למרות הפרדוקס לכאורה הוא עצמו למעשה מתנגד לחרם תרבותי. "השתתפתי במכתב שמבקש להימנע מלחצות את הקו הירוק ואני עומד מאחוריו למרות שהדבר נשמע כסתירה", הוסיף סובול.

     

    סובול הדגיש: "צריך להבין שאין כאן עניין של חרם, לא על היישוב ולא על תושביו. אם נופיע שם, אנחנו בעצמנו נפגע בלגיטימיות שלנו. החוק הבינלאומי אוסר על התנחלות של הכובש בצד הנכבש. לאורך כל ההיסטוריה זה תמיד נגמר רע. התנועה הציונית נאבקה במשך שנים ארוכות על בית לאומי ועצמאות במטרה לקבל הכרה כבת במשפחת העמים.

     

    "תנועת ההתנחלויות מסכנת את הלגיטימציה שניתנה לנו. אני אומר שאם מחפשים אותך - הישמר שבעתיים, ובטח שבטח אל תעבור על החוק הבינלאומי. כשישראל מצפצפת על העולם, מה שנותר לו הוא להחרים אותה. ישראל חייבת להסיק מתופעת החרם שהולך ומתגבר שעליה לשבור כיוון ולהפסיק לעשות מעשים שנוגדים את החוק הבינלאומי ובכך מחזקים פעולות שכיוונן דה לגיטימציה שלה כמדינה".

     

    חרם תרבותי? הזוי שבעתיים

    יאיר שטרן, שמתנגד גם הוא לחרם והוא כידוע כבנו של אברהם "יאיר" שטרן, מפקד הלח"י, אמר: "גדלתי במשפחה ששילמה בגופה את מחיר החרם. אבא שלי היה מנודה ומוחרם על ידי רוב הישוב בארץ וכמו יוצאי מחתרות אחרים סבל מהתעלמות ומחיקה גם על ידי מוסדות המדינה. גדלתי עם הרגשה שחרם אישי או כללי הוא רע. כשמדברים על חרם תרבותי, זה נשמע לי הזוי שבעתיים.

     

    יכול להיות שכמו שסובול אומר, מדינת ישראל שוגה בכל הנוגע לכיבוש או למפעל ההתנחלויות, אבל אם יש לך טענות נגד ממשלת ישראל, הצבא או הממשל הצבאי, תפעל בכל דרך דמוקרטית. לערב את התרבות ולהחרים מקום או ציבור מסוים, זה לא לכוון למטרה, מה גם שאריאל, לצורך העניין, אינה התנחלות".

     

    מבקרת הספרות, הפובליציסטית ופעילת השמאל, אילנה המרמן, שהתפרסמה לאחרונה כשהבריחה נשים פלסטיניות לתוך שטחה של ישראל כדי לאפשר להן לבלות יום בתל אביב ועל כך עומד ותלוי נגדה כתב תביעה, יצאה חוצץ נגד קביעותיהם של שטרן וימיני, אך גם נגד ניקוי המצפון של אמנים בשמאל ובהם סובול. "המחלוקות בינינו משמעותיות וחריפות ולא צריך לכסות עליהן", אמרה המרמן.

     

    המרמן הוסיפה כי אין דבר דומה בינה לבין המתנחלים והיא אינה רוצה לקיים איתם דיאלוג. "לא מעניינים אותי המחרימים את ישראל בחו"ל, מעניינים אותי אנשים כמו יהושע סובול, שממשיך להציג בתיאטרון כרגיל בזמן ש-3.5 מיליון בני אדם חיים בתנאים בלתי נסבלים כמה קילומטר מביתו.

     

    "אנחנו אחראים למה שהמדינה שלנו עושה, ואנשי התרבות שחיים פה אינם יכולים להמשיך וליהנות מכל טוב הארץ ולדבר על מוסר. אין מוסר במדינת ישראל ואין בה שמירת חוק, אז אל תאמרו שהאנשים האלה שחיים בשטחים ראויים לתרבות".

     

    זעקת האמנים מחזקת את ישראל

    מי שהפתיעה בדיון היתה דווקא עפרה בן יעקב, מנהלת מחלקת האמנויות בקשתו"ם, מחלקה במשרד החוץ הישראלי שאחראית על הפצת התרבות הישראלית בעולם. "אני עובדת במשרד החוץ ואחראית על יצוא התרבות הישראלית. המזל שלנו הוא שיש לנו את 'בת שבע', התזמורת הפילהרמונית ויסמין גודר שהם חזקים מספיק בעיני מנהלי פסטיבלים כדי להתגבר על ההתנגדות לנוכחות ישראלית", אמרה בן יעקב.

     

    "ההתנגדות הזו, גם אם היא אינה רשמית, קיימת. זעקת האמנים פועלת במובן זה לטובת ישראל ומחזקת אותה כיוון שהיא מראה את המקום הזה על מורכבותו. דרכה העולם מבין שלא כולם מדברים פה בקול אחד. יש הרבה אנשים שכשהם קמים בבוקר הם לא שואלים את עצמם למה הכיבוש רע? ובכל זאת, כשהקול הזה נשמע בחוץ הוא מהדהד".

     

    אורח נוסף היה יוריאן קרוימן, מפיק בלגי שייסד ומנהל מזה שמונה שנים את פסטיבל Culture Escape לאמנויות הבמה שמתקיים ברחבי שוויץ. הפסטיבל בהנהלתו, יתמקד בשנת 2011 בישראל. ההחלטה לתת מקום לתרבות הישראלית לוותה, לדבריו, בלבטים רבים.

     

    "שגרירות ישראל פנתה אלינו בבקשה שהפוקוס הבא יהיה על התרבות הישראלית. בתחילה נרתענו, כי אחרי הכל מדובר בנושא רגיש. אני מודה שכיום אני תחת אש צולבת, כשמצד אחד אני רוצה לקיים את הפוקוס על ישראל ומצד שני שואלים אותי כל הזמן, בעיקר מאז המתקפה על המרמרה והמכתב, איך אפשר לעשות את זה כשתיאטרוני ישראל הצהירו בעצמם שהם ימשיכו להופיע באריאל?"

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המרמן. איך אפשר להמשיך להציג?
    צילום: יואן שגב
    לאתר ההטבות
    מומלצים