שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם

    מה הקשר בין הווירוס באיראן למלכת אסתר?

    התעלומה סביב וירוס המחשבים שפגע באיראן אולי לעולם לא תיפתר, נטען ב"ניו יורק טיימס", אבל שם של אחד הקבצים מעורר ספקולציות תנ"כיות

    האם תולעת המחשבים תציל אותנו מהגרעין האיראני כמו שאסתר הצילה אותנו מהמן הרשע? מומחי מחשבים שבחנו את הקוד של תולעת המחשבים "סטוקסנט", שלפי דיווחים פגעה בתשתיות ובכורים באיראן, מצאו כי אחד הקבצים בו נקרא "מירטוס" (Myrtus), שהוא אחד מכינוייה של המלכה מהמגילה התנ"כית.

     

    ה"ניו יורק טיימס" דיווח היום (ה') כי חלק אחר בקוד נקרא גויאבה, שהוא פרי ממשפחת ההדסיים. את הדברים חשף המומחה הגרמני לאבטחת מחשבים ראלף לנגנר שהיה הראשון שפרסם כי מטרת התולעת היתה חבלה.

     

    יש פירושים רבים למילה "מירטוס" באנגלית. הראשון והפשוט ביותר הוא הדס, אחד מארבעת המינים. עם זאת, מומחים לאבטחת מחשבים מתייחסים אליה כרמז לשם אסתר, ולאות אזהרה ברור במלחמת הטכנולוגיה והפסיכולוגיה של ישראל ובנות בריתה בניסיון לפרוץ את פרויקט הגרעין של טהרן. אחרים מטילים ספק בכך שהישראלים היו מעורבים ביצירת התולעת ואומרים שהמילה הוכנסה במתכוון כדי לסבך את ישראל.

     

    שמה המקורי של אסתר המלכה היה הדסה, ציינה קרול ניוסום, מומחית לתנ"ך מאוניברסיטת אמורי שבג'ורג'יה. "אולי מישהו רצה ליצור משחק מילים מלומד", אמרה.

     

    לטענת המומחים, מדובר בעוד רמז שעשוי להעיד על מוצאם של מתכנני התולעת ומטרתם בבחירה של שם קובץ כזה. בישראל ובארה"ב, שתי המדינות שהחשד נגדן צץ מייד עם פרסום דבר הפגיעה בתשתיות באיראן, לא מגיבים לפרסומים על מלחמת המחשבים. מומחי מחשבים סבורים כי ייתכן שהתעלומה מאחורי סטוקסנט לעולם לא תיפתר.

     

    "האיראנים גם ככה פרנואידים באשר לכך שכמה מדענים שלהם ערקו למערב ושנחשפו כמה ממתקני הגרעין הסודיים שלהם", אמר לאחרונה בכיר במודיעין האמריקני שעוסק בנושא האיראני, לפי ה"ניו יורק טיימס". "לא משנה מה המקור של סטוקסנט והמטרה שלה, היא מגבירה את הלחץ הפסיכולוגי".

     

    משחק מוחות? התרשלות או הומור שחור? לא ברור מה מהם הוביל לשם הקובץ הזה. התולעת החדשה פגעה לא רק באיראן, אלא גם בסין, הודו ואינדונזיה, אבל יש רמזים שתוכנית הגרעין של איראן היתה המטרה המרכזית. גורמים בישראל וארה"ב לא מסתירים את העובדה שאחת המטרות העליונות שלהם היא לפגוע במערכות המחשוב והבקרה של מתקן ההעשרה בנתנז.

     

    עם זאת, קשה לקבוע אם התולעת היא זו שפגעה בצנטריפוגות של נתנז שמספרן ירד בשנה האחרונה. אפילו בחברת "סימנס" לא יודעים לומר היכן נעשה שימוש במערכות מסוג 7-S שהיו מטרת התולעת. דובר החברה בגרמניה, אלכסנדר מצ'ובץ, אמר כי לחברה לא היו קשרים עסקיים עם תוכנית הגרעין. "ייתכן שיש שם ציוד, אבל לא אנחנו העברנו אותו לנתנז", אמר.

     

    Read this article in English

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אחמדינג'אד במתקן ההעשרה בנתנז
    צילום: AFP
    מומלצים