פואטיקה בתנועה

בהיכל התרבות בתל אביב כיוונו היום (ג') אחר הצהריים נגני התזמורת הפילהרמונית את כליהם, בשעה שרקדני אנסמבל בת שבע מתחו אברים לחימום. השילוב בין מוזיקה ליצירות מחול נשמע אולי טריוויאלי, אך באופן מפתיע, זהו שיתוף הפעולה הראשון בין התזמורת הלאומית של ישראל לבין להקת מחול כלשהי. מחר, עם פתיחת העונה של הפילהרמונית, תבוצע בבכורה עולמית בבנייני האומה בירושלים, "פטרושקה", גרסה של הכוריאוגרפית שרון אייל ליצירתו של סטרווינסקי, שהולחנה במקור לבלט.

מהטה והלהקה. "יותר תזמורת ופחות התנחלויות" (צילומים: עופר עמרם) 

לדברי אייל, את הרעיון לשיתוף הפעולה יזמה המנכ"לית היוצאת של הלהקה, נעמי פורטיס. בפילהרמונית הציעו את יצירתו של סטרווינסקי ואייל, מצדה, הסכימה מיד. אחרי תקופת חזרות עם הקלטה חיה של התזמורת הפילהרמונית, תחת שרביט המנצחים של זובין מהטה, המפגש הראשוני בין הנגנים לרקדנים טעון אנרגיה. "לשמוע את המוזיקה בלייב", אומרת אייל, "זו חוויה שונה לגמרי. באופן כללי, העבודה הזו שונה מכל מה שעשיתי קודם. בדרך כלל בעבודות שלי, פס הקול נוצר תוך כדי תהליך. המוזיקה נובעת מתוך בחירות שקשורות בטעם מסוים ויש תמיד אלמנטים חדשים שמתווספים בעריכה לצד מוזיקה מקורית. פה, יש את סטרווינסקי".

מסע הגילויים בעולמה של היצירה "פטרושקה" היה מורכב, לדבריה. "זו יצירה מדהימה, סכיזופרנית, קשה, מרגשת ומאוד ספציפית", אומרת אייל, "זה היה האתגר הכי קשה בשבילי עד היום. סטרווינסקי עשה לי בית ספר אבל הלכתי איתו יד ביד, לא התנגדתי למוזיקה, לא ניסיתי לשבור אותה. בניתי את כל התנועה על המוזיקה, שזה משהו שמעולם לא עשיתי. זה תרגיל מאוד מעניין מבחינתי".

מהטה ואייל. מרגש לעבוד עם מישהו שאתה מרגיש את הנשמה שלו חזק"

אם בדרך כלל המוזיקה ביצירתה של אייל נשברת על ידה לפרגמנטים ומורכבת מחדש לתוך העולם הבימתי שהיא יוצרת, במקרה הנוכחי דווקא המוזיקה היא שמובילה את היצירה. "אתה חייב ללכת איתה, בקצב שלה", מסבירה אייל, "זו מוזיקה שכמעט בלתי אפשרי לעקוב אחריה. היא משתנה כל הזמן".

גם בעבודה הנוכחית מדגישה אייל את עבודת הקבוצה. דרך צורות ומבנים גיאומטריים היא הופכת רקדנים למאסה אנושית נושמת ונעה כמו חלקיקים בתא חי. הרקדנים והרקדניות לבושים בבגדי גוף זהים בצבע עור ועל ראשם פאות שחורות זהות. גם מחיקת הג'נדר הוא אלמנט מרכזי ביצירותיה שאינו נפקד מהעבודה הנוכחית. "נראה לי שזה עניין של טעם וסגנון", אומרת אייל, "זו לא מחיקה, אלא הבלטה והעשרה של היחיד. דווקא כשהם אותו דבר, כל כך מדויקים, הם בולטים לי בחוזקה כאינדיבידואליים. הביחד הזה מנקה לי את שדה הראייה והופך את התנועה לנטו. זה מאפשר לי לראות אותם רוקדים ונושמים. גם מבחינה אסתטית אני אוהבת את זה. זה סטייל ואופנה וגם משהו נורא אקדמי, ראשוני ובסיסי".

היצירה. מאסה אנושית נושמת

העבודה עם מהטה, לדבריה, היתה מרגשת. "החיבור היה קודם כל ברמה האישית. הראינו לו עבודות שלנו, דיברנו על מקורות השראה. מהטה הוא משהו מיוחד. מרגש לעבוד עם מישהו שאתה מרגיש את הנשמה שלו כל כך חזק", היא אומרת ומדגישה, "אין לי ספק שהכריזמה המטורפת שלו תרמה לעבודה".

עושה הרושם שגם מבחינתו של מאסטרו מהטה, שיתוף הפעולה מותיר טעם של עוד. "זו הפעם הראשונה שאנחנו מופיעים עם להקת מחול ולמעשה רק אתמול ראיתי לראשונה את העבודה על הבמה", אומר מהטה, "שרון אייל לא מספרת את הסיפור הקלאסי של היצירה, אבל אני מוצא את עבודתה מאוד ספיריטואלית. זו למעשה פואטיקה בתנועה". מהטה, כך מתברר, חובב גדול של מחול. "אני מאוד אוהב מחול מודרני ומשתדל לראות כמה שאני יכול", הוא אומר, "זה קשה כשאתה מנצח על שבעה קונצרטים בשבוע. הייתי מאוד רוצה לראות יותר, למשל באופרה הישראלית. מובן שראיתי מופעים של'בת שבע. למען האמת אני מאוד מתגעגע לברונית דה רוטשילד, אותה פגשתי מספר פעמים".

שרון אייל עם הרקדנים. "סטרווינסקי עשה לי בית ספר"

בימים שבהם מחזרת הפילהרמונית אחרי קהל צעיר, שיתוף פעולה עם להקת בת שבע, שזוכה להצלחה רבה בקרב קהלים מגוונים, נדמה כיתרון לכל הצדדים. עם זאת, המאסטרו מבקש להדגיש שלא מדובר בגימיק שיווקי. "זה קודם כל שיתוף פעולה בין שני גופים אמנותיים מרכזיים בישראל", הוא אומר, "מובן שנשמח תמיד לפתוח דלת גם לקהלים נוספים וברור שהתזמורת צריכה לפעול לטובת עתידה ובכלל זה לשכנע את הממשלה שלנו לסייע יותר. בואו נאמר: יותר תזמורת ופחות התנחלויות. זה סלוגן לא רע, מה?".

ומה אתה חושב על "פטרושקה" של סטרווינסקי?

"זו יצירה גאונית. לצד 'פולחן האביב' של סטרווינסקי ו'המנדרין המופלא' של בארטוק, היא אחת משלוש היצירות הגדולות שנכתבו לבלט במחצית הראשונה של המאה ה-20. אולי בשנה הבאה נוכל לעשות עם בת שבע את בארטוק, מי יודע?".