שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    העיר שנרדמה עם שרון: "נגזר על לוד דין מוות"
    מעשי הרצח האחרונים החזירו את לוד לכותרות בנסיבות מפוקפקות למדי. הפוליטיקאים הפריחו לאוויר הצהרות אופטימיות, אבל התושבים מיואשים. חלקם תלו את האשמה במערכת החינוך הקורסת, שדוחקת את הנוער הישר לזרועות הפשע

    עיר עם עבר ובלי עתיד: שני מקרי רצח ב-48 שעות החזירו השבוע לכותרות את העיר לוד, שאחרי שתי ועדות קרואות שמונו במהלך 10 שנים, אינספור מקרי רצח והזנחה בכל פינה - נמצאת על סף תוהו ובוהו. במשטרה בעיקר אובדים עצות אל מול השתוללות הפשע, והתושבים מספרים כי "מאז שאריק שרון נכנס לתרדמת, נגזר דין מוות על העיר הזאת". הם נושאים עיניהם מיואשים לעבר האחות המוצלחת מדרום - רמלה - בתקווה שתאמץ אותם לחיקה ושאיחוד יסייע לשיקום העיר.

     

    נראה שלוד "אופסנה" בשנים האחרונות שוב בבוידעם של המדינה, מה שאפשר להזנחה ולפשע לשגשג. מקרי הרצח שארעו בסמיכות מטרידה הספיקו להביא אליה את השר לביטחון הפנים כבר פעמיים וגם את ראש הממשלה, והכניסו לרחובות פלוגת מג"ב שלמה יחד עם יחידת יס"מ. אבל האם זה יהיה מה שיביא לפתרון? לכולם ברור שלא.

     

    צילום: דודו אזולאי

     

    אריאל שרון, כראש ממשלה, החליט להפוך את שיקום לוד לפרויקט אישי שלו. לאורך תקופה ארוכה נהג להתייצב לישיבה שם אחת לחודש יחד עם כל אנשי המקצוע וביקש לראות נתונים על התקדמות מערכת החינוך בעיר ועל תוצאות המלחמה בבנייה הבלתי חוקית ובפשע. באותה התקופה החלה המשטרה במבצע "אי ירוק בים", במהלכו הציפה את רחובות לוד בשוטרים כדי להילחם בתחנות הסמים. העיר נראתה אז כמי שעלתה על דרך המלך, אולם לאחר ששרון עצמו לקה בשבץ - נפלו לתרדמת גם כל התוכניות המבטיחות.

     

    בעבר, נחשבה לוד לצומת דרכים מרכזי בין ירושלים, אזור המרכז והצפון. אבל כיום, מי שישוטט ברחובותיה יגלה בעיקר עיר עזובה ותושבים מיואשים.

    מעבר צפונה, לאזור השכונות הערביות, מגלה מצב עגום הרבה יותר: בנייה בלתי חוקית, ערימות זבל בכל פינה, דרכים לא סלולות ובעיקר תחושה חזקה שחוקי מדינת ישראל פשוט אינם חלים פה.

     

    השבוע זכתה העיר ל"חיבוק" תקשורתי, והפוליטיקאים שהבחינו בכך, ביניהם גם ראש הממשלה עצמו, מיהרו להתייצב שם. נתניהו הצהיר כי לא יתן "להפוך את לוד למערב הפרוע", אבל התושבים הוותיקים, כמו הח"כ לשעבר יורם מרציאנו שנולד וגדל בעיר, אינם מתרשמים מההבטחות. "מה יקרה בעוד חודש-חודשיים? הרי כולם ישכחו אותנו. כל הממשלות הפקירו אותנו במהלך השנים, ללא יוצאת מן הכלל. קל מאוד להקים ועדות קרואות - אבל מה יצא לנו מזה? בעצם כלום. אנחנו רק הולכים אחורה".

     

    מרציאנו, הנערך בעצמו להתמודד על ראשות העיר, אינו חוסך ביקורת על ראש העיר הנוכחי, אילן הררי. "מה הוא עשה ארבע שנים? עכשיו הוא נזכר שצריך להקים משטרה עירונית? זאת אומרת שעד עכשיו הכל היה טוב. במקום ראש הממשלה ושאר הפוליטיקאים המפזרים הצהרות הייתי מעדיף שהיו מביאים ללוד 3,000 ממפוני גוש קטיף כדי לחזק את הצביון היהודי בעיר. מה יש לנו פה? החינוך רק מידרדר, תוכניות הבנייה לא יוצאות מהמגירות - ואזור תעשייה שיוכל לייצר מקומות עבודה - אין".

     

    ועדה קרואה שנייה - עירייה לא מתפקדת

    יו"ר הוועדה הקרואה, אילן הררי, ייזכר כמי ששיגר מכתב התפטרות לשר הפנים, אלי ישי, בשל מחסור בתמיכה מצד המדינה - ומאוחר יותר נאלץ לבקש לשוב לתפקידו.

     

    למרות שהררי עומד כבר ארבע שנים בראשות העירייה, קשה לומר שהיא מתפקדת כמו כל גוף נורמלי המנהל את ענייני העיר. שני מנכ"לים שמונו בתקופתו כבר הספיקו לעזוב וכבר חודשים שאיש אינו ממלא את מקומם. גם תפקיד מהנדס העיר אינו מאויש כבר כחצי שנה.

     

    כשעובדי העירייה אינם עסוקים בשביתה בדרישה לקבל את שכרם, הם מתקשים לספק לתושבים את שירותי הרווחה, החינוך והשמירה על איכות הסביבה. "היום, רוב המגזר הערבי משלם מסים, אבל שירותים מהעירייה הם לא מקבלים", טען חסן אלסנע, תושב שכונת "בנה ביתך" בלוד. "אני אומר: לפחות תנו שירות של 50 אחוזים, לא יותר, אבל תנו משהו. במקום זה, לאן שלא תלך תראה ביוב, זבל ותשתיות רקובות".

     

    מוחמד אבו-שריקי, יו"ר הוועד העממי בלוד, חיזק את טענותיו. "הוועדה הקרואה לא מעוניינת לטפל בבעיות של האוכלוסייה הערבית: לא מפנים אשפה, לא מסדרים תשתיות, רק נלחמים בבנייה הבלתי חוקית. יש שכונות שאין בהן תאורה בלילה. מה יעשה אדם שאין לו מקום לגור, בנה בית ב-200 אלף דולר ורואה שהורסים לו אותו? הוא יחפש להחזיר את הכסף הזה ופונה גם לפשע ולסמים".

     

    כדי לקבל מושג עד כמה גרוע המצב, מספיק סיור קצר בין השכונות נווה ירק, פרדס שניר ושכונת הרכבת. הבתים נראים כאילו נבנו באישון לילה, כל אחד לפי חלקת האדמה שתפס. חלק מהם נבנו בצורה שטוחה, בעוד אחרים נישאים לגובה שלוש קומות. מה שבטוח הוא שאישורי בנייה לא קיבלו שם.

     

    על-פי ההערכות, נמצאים בלוד 1,500 בתים שנבנו ללא אישורים, ומה שמקומם עוד יותר את האוכלוסיה הויא העובדה שאין תוכניות בנייה או תוכנית מתאר לשכונות הערביות. "זה גורם צפיפות עצומה", מסביר עו"ד ארי קדרי, תושב העיר."לאן הם ילכו לגור, מה האלטרנטיבה שלהם? נוצר מצב שאין להם ברירה, אלא לבנות בצורה בלתי חוקית".


    ילדים משחקים בלוד. אין מתנ"ס, אז משחקים ברחוב (צילום: דודו אזולאי)

     

    גם בשכונות היהודיות מביטים בדאגה על מצב הבנייה בעיר. מחד, מבקשים למצוא פתרון לאוכלוסיה הערבית, ומנגד מסתכלים בפחד על ההגירה השלילית ממנה. "צריכים לדאוג לאוכלוסיה הערבית בדיוק כמו שדואגים ליהודית", קבע בפסקנות הרב גלויברמן מחב"ד. "הבעיה היא שפה אין דאגה או סדר. פעם היינו עיר מרכזית, היום - מה נשאר מהעיר הזאת? כלום. לוד הייתה השער של המדינה, ומה עשתה המדינה כדי להתכחש לה? החליפה את שם שדה התעופה. מי שנוחת בישראל שומע שהוא נחת בתל-אביב. מתביישים במציאות".

     

    התיכון עבר לרמלה והמתנ"ס היחיד לא מתפקד

    רבים סבורים כי מקור בעיותיה של לוד נמצא דווקא במצב מערכת החינוך שבה. בשנים האחרונות נסגרו יותר מ-10 בתי ספר בעיר, ולפני שנה סגר את שעריו בית הספר התיכון הערבי רמלה-לוד, שעבר לעיר השכנה. כעת, נאלצים בני המגזר להסתפק בתיכון ממלכתי אחד, שפועל לצד בית ספר פרטי נוסף.

     

    אבל בעיה גדולה עוד יותר היא מה שמתרחש אחרי שעות הלימודים, כשהילדים יוצאים מבתי הספר ומוצאים עצמם משועממים. "אין מתנ"סים למגזר. לפני חמש שנים היה קצר ביחיד ששירת 30 אלף ערבים, ומאז שהוא נשרף - לא שיפצו אותו, למרות כל ההבטחות", סיפר תושב העיר, אבו-שריקי.


    זוהמה ברחובות. העירייה מתקשה לספק שירותים (צילום: דודו אזולאי)

     

    הוא קרא "להקים ועדת חקירה כדי לבדוק איך יכול להיות מצב כזה. איפה רוצים שהילדים ישחקו אחר-הצהריים? הם משתעממים ופונים לדרכים רעות".

     

    חסן אלסנע, תושב אחר, הצטרף לדברים ואמר כי "אם רוצים לגדל דור נורמלי צריך להשקיע פה בחינוך ולהזרים כספים - ולא במהלך חד-פעמי. החינוך הוא הדרך לצאת מהמצוקה, ואם בממשלה לא יבינו את זה, ישאירו את התושבים כאן מאחור".

     

    מנגד, סבור הרב גלויברמן כי הבעיה היא דווקא התנהלות העירייה והעובדה שרבים מבין חברי הוועדה הקרואה שאמונים על הובלת העיר כלל אינם מתגוררים בה. "אילן הררי אולי היה איש צבא מצוין והוא אדם טוב, אבל קשה לו לנהל את העיר", הסביר. "איפה נשמע דבר כזה, שחברי מועצה של עיר גרים בחיפה או בטבריה? ככה הם לא יכולים להכיר באמת את הבעיות של מערכת החינוך כאן".

     

    שקט, יורים: תעלומת הקוד העברייני של לוד

    אחרי כל היבטי תמונת המצב העגומה של לוד, נראה כי כל הדרכים מובילות, בסופו של דבר, אל תוך מעמקי הפלילים. רובם המוחץ של מקרי הפשע מיוחסים לקהילה הערבית המקומית, אך למרות זאת וחרף ההכחשות שם, במשטרה פשוט לא מצליחים לפצח את קוד העבריינות של האוכלוסיה בעיר.

     

    זאת גם הסיבה שמתוך לא פחות מ-12 מקרי רצח בשנתיים האחרונות, פוענחו רק שניים. עו"ד קדרי, שנחשב לאחד הפליליסטים הבולטים בלוד וייצג עד כה מאות חשודים בתיקים קשים של רצח ועבירות סמים, סבור כי מימדי הפשע דווקא ברורים מאוד. "אין פה אזורי תעשייה או מקומות תעסוקה. האנשים כאן לא יכולים להתקבל לעבודה מכובדת כי הם לא שירתו בצבא, אז לאן הם יפנו - אם לא לפשע?".


    שוטרים בלוד, אחרי מעשי הרצח האחרונים (צילום: אוהד צויגנברג)

     

    קדרי ציין כי "המשטרה עושה את העבודה שלה, אבל לא כל מה שאומרים שם שהוא רצח על רקע 'כבוד המשפחה' הוא באמת כזה". שני מקרי הרצח האחרונים בלוד שזיעזעו את המדינה היו גם הם, לכאורה, על אותו רקע, אך בפועל מיהרו במשטרה לסווג אותם ככאלה, למרות שהוכחה מוצקה לכך - עדיין אין.

     

    "אין לנו מודיעין מספיק טוב אצלם", הודה קצין בכיר במחוז מרכז. "אם חצי מהמקרים האלה היו במגזר היהודי, היינו הופכים עולמות כדי לפענח אותם וגם מצליחים".

     

    התקווה: יואל לביא יאחד את רמלה עם לוד

    לא אחת עלתה האפשרות שקרש ההצלה של לוד יהיה איחוד עם השכנה רמלה. קשה שלא להסתכל על שתי הערים האלה בפליאה: שתיהן באותו הגודל, מורכבות ממרקם אוכלוסין דומה, אך בעוד הראשונה טובעת יותר ויותר בביצת הייאוש, מתפתחת רמלה בדיוק כמו כל עיר נורמלית בישראל ומובלת על-ידי עירייה המעניקה לתושביה שירותים מצוינים עם מערכת חינוך זוכת פרסים.

     

    ראש העיר רמלה, יואל לביא, שומע את המחמאות על עירו ועל תפקודו שלו. יחד עם זאת, אולי באופן די ברור, הוא לא ממהר להסתנוור מכך ולקחת את אתגר האיחוד של עירו עם "הכבשה השחורה" השכנה. המהלך כבר הגיע פעם אחת לדיון במשרד הפנים, אך לביא דחה אותו בשל בעיות תקציב.

     

    הוא לא מתבייש להגיד בבירור כי אינו רואה כל סיבה שהצלת לוד תהיה על גבם של תושבי רמלה, ולא חוסך את שבטו מכל בעלי התפקידים שאחראים, לטענתו, למצבה הנורא של העיר השכנה. "לוד צריכה קבלני ביצוע מקצועיים עם סמכות ומנהיגות. צריך להעמיד לדין את כל אלה שמעבירים כספים למנגנון המקצועי שיש היום בלוד. הפוליטיקאים הרגישו השבוע שלוד נמצאת במרכז והם באו להצטלם יפה שם. זה בטח לא פותר בעיות, ולדעתי גם אם יישפכו ואני לא חושב שאם הם ישפכו שם עוד כסף זה יעזור".

     

    ראש העיר: "אין כאן פרוטקציות או קומבינות"

    יו"ר הוועדה הקרואה בלוד, אילן הררי, אמר בתגובה לטענות שהופנו נגדו כי "בשנים האחרונות היו הרבה דברים טובים שנעשו בעיר. עם כל הכבוד, אני לא יכול להיות אחראי לכל בעיותיה של לוד ב-60 השנים האחרונות".

     

    הוא סיפר כי "אריק שרון החל ב-2002 לסייע לעיר, אך לצערי - למעט נושא החינוך שלטובתו מועברים מדי שנה 22 מליון שקלים, שאר ההחלטות לא מומשו. נוכחות המשטרה לא תוגברה, לא הוקמה שכונה צבאית כפי שהובטח, לא הרחיבו את גבולות העיר, לא הקימו מתנ"סים חדשים ולא הועברו תקציבים לתשתיות".

     

    על הטענות נגד הנהגת העיר בידי ועדה קרואה, השיב הררי כי "זה מצב שאולי לא טוב לאנשים מסוימים שלא יכולים ככה לדאוג למקורבים שלהם. אין כאן פרוטקציות או קומבינות. עם 20 חברי מועצה, לוד לא יכולה לתפקד".

     

    בתגובה לטענות תושבי לוד על מצב מערכת החינוך שם, מסר דובר משרד החינוך, אבי הראל, כי במשרד "פועלים לשיפור ההישגים הלימודיים והזכאות לתעודת הבגרות בקרב התלמידים בלוד, גם באמצעות העברת תקציב מיוחד - מעבר לזה הפורמלי".

     

    באשר לסגירת בתי הספר, נמסר כי "בלוד נפתח תיכון חדש שנועד לקלוט את תלמידי העיר, מה שיפחית את הצפיפות בתיכון 'מקיף רמלה', שהיה משותף לשתי הערים. הממשלה אישרה גם תקציב של 44 מיליון שקלים לטובת החינוך בלוד בשנתיים הקרובות. התקציב נועד, בין היתר, להארכת יום הלימודים, הזנה, חונכות אישית, תגבור לימודים והעשרה, הכנה לקראת בגרויות ועוד". עם זאת, הדגיש הדובר כי "מצבה הייחודי של לוד מחייב טיפול נקודתי והשקעה משמעותית".

     

    על מצב הבנייה בלוד, מסר דובר משרד הבינוי והשיכון, אריאל רוזנברג, כי תוכנית חדשה "עברה את שלב ההתנגדויות וכעת מקווים במשרד כי לאור הסיכומים עם מינהל התכנון במשרד הפנים, היא תאושר בתחילת 2011". אותו פרויקט אמור להסדיר את בנייתן של מאות יחידות דיור חדשות.


    פורסם לראשונה 08/10/2010 20:23

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הרב יעקב גלויברמן. "מתביישים במציאות"
    אילן הררי. "קשה לו לנהל את העיר"
    צילום: עופר עמרם
    צילום: שאול גולן
    יואל לביא. התקווה האחרונה?
    צילום: שאול גולן
    מומלצים