בזכות טיפול חדש בפסוריאזיס - ליאור יכול ללכת לים

זה קרה לפני כעשר שנים. ליאור קורן ניצב בלבו של ג'ונגל בניגריה כשהוא עירום כביום היוולדו וקערת עץ מגולפת מעל ראשו. רופא אליל משח את גופו בעיסה צמחית דביקה ורקד ויילל סביבו. הטקס המשונה הזה נועד להעלים את נגעי הפסוריאזיס שכיסו את גופו של הלקוח הישראלי. אך לשווא.

בגדים ארוכים בקיץ

קורן, 48, גרוש ואב לשניים, היה בן 29 כשהמחלה התפרצה בגופו. "הייתי שרוי במשבר אישי עמוק", הוא משחזר. "בוקר אחד התעוררתי וגיליתי שגופי מכוסה ברבדים אדומים. רופא עור שבדק אותי הסביר לי שמדובר בפסוריאזיס, ומהרגע הזה אני נשוי למחלה בנישואים קתוליים. היה בלתי נסבל להסתובב עם הנגעים האלה. הגוף היה מכוסה בקשקשת, שנושרת בחתיכות גדולות מהעור. הנגעים גירדו מאוד. בתקופות שבהם הקליפה של הקשקשת מתייבשת מאוד, ההרגשה היא כמו של חיתוך העור בסכין יפנית, בעיקר בזמן שינוי תנוחה כמו במעבר מישיבה לעמידה".

כדי להתמודד עם המפגע האסתטי בחר קורן ללבוש בגדים ארוכים גם בימים הלוהטים של הקיץ. "מתחת למכנסיים לבשתי גטקס שעצר את חתיכות הקשקשת שנשרו מהעור. למזלי, אני עובד הרבה בחוץ כמנהל פרויקטים ולכן כששאלו מדוע אני מסתובב עם בגדים ארוכים, הסברתי שזו הדרך שלי להתגונן מנזקי השמש".

הטיפולים לא עזרו

עם אבחון המחלה החל החיפוש אחר הטיפול האופטימלי.

בהתחלה הוא טופל במרכז הרפואי רמב"ם בקרינת אור, פוטותרפיה (במסגרת). הטיפול הביא להפוגה מסוימת בתסמינים. במקביל הוא ניסה תכשירים המבוססים על זפת, אבל הם היו שומניים ומלכלכים והוא ויתר עליהם. בהמשך הוא ניסה טיפול תרופתי בסטרואידים ובתרופות קונבנציונליות שונות, שהשימוש בהן מוגבל בשל הנזק האפשרי לכבד. שהייה בת שבועיים בים המלח הקלה על מצבו, אך שבועיים־שלושה לאחר שחזר משם שוב התפרצה המחלה.

קורן פנה גם לטיפולים משלימים. מרפא דרוזי מרח על גופו כל מיני תערובות ורקיחות טבעיות, שהחריפו את מצבו. דיקור סיני דווקא עזר לו בהתחלה, אך בשל אופי עבודתו המחייב נסיעות בכל הארץ, הוא לא יכול היה להתמיד בו. בגיל 37, בנסיעת עבודה בניגריה, הוא עבר את הטקס אצל הרופא האליל. אך למעשה גם אנקדוטה זו נצרבה בזיכרונו כחוויה אנתרופולוגית ותו לא.

להסתובב בכפכפים

באיזשהו שלב כשחזר ארצה הוצע לו להשתתף בניסוי קליני לבחינת תרופה חדשה פרי פיתוח ישראלי. לאחר שלושה חודשים הוא החליט להפסיק את השתתפותו במחקר כשנוכח שהטיפול אינו מועיל לו. במרפאת העור ברמב"ם הוצע לו לפני כשנה לנסות תרופה ביולוגית חדשה בשם סטלרה של חברת יאנסן (במסגרת). קורן נענה לאתגר. וכך, למרות שהתרופה מחלישה את מערכת החיסון, הוא מקפיד ליטול אותה בזריקות תת־עוריות לבטן. "אני לא סובל מכל תופעת לוואי", הוא מספר. "כעבור שבועיים מנטילת התרופה חשתי הטבה מרשימה במצב. לאחר הזריקה השנייה הייתה הקלה משמעותית מאוד, וכיום, לאחר חמש זריקות, למעט כמה סימנים קלים ברגליים אין לי יותר עור קליפתי ומגרד, ואני יכול סוף־סוף להסתובב בכפכפי אצבע וללכת לים בלי להתבייש".

איזה מסר היית רוצה להעביר לחולים במצבך?

"ראשית, שידעו שיש תקווה. תמיד. שנית, לפני שהם מתחילים איזשהו טיפול, שיקיפו עצמם בסביבה תומכת ואוהבת. יש לכך ערך חיסוני. כמו כן, חשוב לפנות למרפאות הידועות כבעלות ניסיון רב במחלות עור בכלל ובפסוריאזיס בפרט. הן נמצאות בבתי החולים בארץ ואין צורך להרחיק עד ניגריה".

חשוב לדעת על פסוריאזיס

פסוריאזיס היא מחלת עור המופיעה בגברים ובנשים בשכיחות זהה.

כ־2% מהאוכלוסייה סובלים ממנה. המחלה מאופיינת בפריחות ובנגעים בעור, עם

הטבות במצב, החרפות והפוגות. דרגת חומרת המחלה משתנה מאדם לאדם ומהתקף להתקף, ואי אפשר לצפות אותה מראש. אין לה ריפוי אך יש מגוון טיפולים מקלים.

הסיבה לפסוריאזיס אינה ידועה. אצל כשליש מהחולים נמצאה נטייה גנטית. אצל חלקם נמצא כי התפרצות המחלה נובעת על רקע זיהומים, כמו למשל חיידק הסטרפטוקוק בלוע. יש חולים שמדווחים שסטרס או אירוע טראומתי היה הזרז שהביא להתפרצות מחלתם.

מחלת הפסוריאזיס יכולה להופיע בכל גיל, כאשר קיימים שני שיאים שבהם שכיחותה גבוהה יותר: בעשור השני ובעשור השישי לחיים.

איך מטפלים?

בדרגת חומרה קלה (מתבטאת בפריחה על שטח מצומצם, עד 2% שטח גוף): ניתנים טיפולים לשימון ולריכוך העור ומשחות לקילוף הקשקשת. התרופות מכילות נגזרות של ויטמין A (רטינואידים) בשילוב נגזרות של ויטמין D.

בדרגת חומרה בינונית (כשהמחלה מערבת עד 10% שטח גוף): ניתנים טיפולים בקרינת אור (פוטותרפיה). הטיפול מתבצע בבתי חולים או באמצעות שהייה בים המלח. במסגרתו נחשף המטופל לקרינת אור מלאכותי UVB באופן מבוקר, כשהמטרה להאט את הצמיחה המהירה של תאי העור. הטיפול נחשב לבטוח ומביא להפוגה זמנית במחלה.

בדרגת חומרה קשה (המחלה מפושטת על יותר מ־50% משטח הגוף, והמטופלים לא הגיבו לטיפולים השמרנים יותר): ניתן טיפול בתרופות המבוססות על ויטמין A (רטינואידים) או תרופות ביולוגיות.

מקובל לספק את הטיפול הראשון בשילוב עם פוטותרפיה. הטיפול יעיל אך מלווה בתופעות לוואי כמו יובש בריריות, הפרעה בתפקודי הכבד ועלייה בשומני הדם. הטיפול מחייב מעקב רפואי ובדיקת דם תקופתית, ואסור לנשים בגיל הפריון מחשש למומים בעובר.

התרופות הביולוגיות נכנסו לשוק בעשור האחרון. מנגנון פעולתן חוסם את מחוללי הדלקת המעורבים בהתפתחות המחלה. בשל השפעתן על מערכת החיסון הן עלולות להיות מלוות בסיכונים למטופל, למשל התפרצות זיהומים חבויים כמו שחפת וממאירויות, בעיקר מסוג לימפומה. לכן נדרשים המטופלים לעבור מדי שנה בדיקות קפדניות הכוללות צילום חזה ובדיקה מיוחדת לזיהוי שחפת.

התרופות הביולוגיות ניתנות בזריקה תת־עורית או בעירוי פעמיים בשבוע, פעם

בשבועיים או פעם בחודש. תרופות אלה יעילות בקרב כ־70%־80% מהחולים.

בשוק קיימות ארבע תרופות ביולוגיות הכלולות בסל הבריאות: אנברל (של חברת ניאופרם), הומירה (אבוט), רמיקייד (שרינג פלאו) ואמביב (מדיסון פארמה). התרופה סטלרה של חברת יאנסן נכנסה לשוק לפני כשנה, אולם טרם נכנסה לסל. הסטלרה פועלת במנגנון שונה וניתנת בתדירות נמוכה יותר (אחת לשלושה חודשים).

ייעוץ מקצועי: ד"ר מיכל רמון, רופאת עור בכירה, מחלקת עור, המרכז הרפואי רמב"ם