שתף קטע נבחר

צילום: AP

המתכון להישרדות הכורים: טונה, ג'ל ומרק

משתי כפות טונה, דרך ג'ל לחות ועד לשידורים חיים של משחקי כדורגל - הכורים הלכודים וקרוביהם על הקרקע השקיעו מאמצים רבים בניסיון לשפר את איכות חייהם ב-69 הימים האחרונים

אחרי למעלה מחודשיים מתחת לאדמה, כשני שלישים מ-33 הכורים הלכודים בצ'ילה זכו סוף סוף לראות אור יום. בזכות נחישותם ופלאי הטכנולוגיה המודרנית, שרדו הגברים במשך 69 יום בעומק של כמעט 625 מטר מתחת לפני הקרקע. איך הם הצליחו לשרוד? בעזרת כפות טונה, ג'ל לחות - ושידור משחקי כדורגל של הנבחרת הלאומית.

 

עד כה חולצו 20 כורים, שהאחרון שבהם הוא הוא דריו סגוביה, בן 48, שהתקבל על פני השטח בקריאות הידד. במהלך שהותו מתחת לפני הקרקע הפכה אחותו למנהיגה הלא רשמית של "מחנה התקווה".

 

יוצאים לאור - כל הדיווחים ב-ynet

 

עם חילוצם, מפונים הכורים באלונקות לבית החולים הסמוך, לקבלת טיפול רפואי במידת הצורך. נשיא צ'ילה, סבסטיאן פיניירה, ביקר את המפונים הראשונים בבית החולים ובירך אותם עם שובם לפני הקרקע. עם התקדמות החילוצים, הכריז הנשיא כי המבצע מתנהל במהירות גדולה מהמצופה.

 

בשבועיים הראשונים, לאחר ההתמוטטות ב-5 באוגוסט, התנהלו הכורים כשהם מנותקים לחלוטין מהעולם החיצון. על מנת לשרוד עם מעט המזון שנותר ברשותם, הקציבו הכורים לעצמם שתי כפות טונה, חצי עוגייה וחצי כוס חלב מדי 48 שעות.

 

סימן החיים הראשון מהכורים הגיע ב-22 באוגוסט, כאשר המחלצים שמעו דפיקות, שלפו את המקדחה שהגיעה לעומק המכרה, ומצאו פתק מחובר אליה בו נכתב: "33 מאיתנו במקום המחסה בסדר".

 

מאותו הרגע הועברו ללכודים ג'ל לחות, מרק ותרופות דרך צינורות פלסטיק צרים. מאוחר יותר, הורו להם הרופאים לשמור על דיאטה מסודרת של 2,200 קלוריות ביום, שכוללת בשר ואורז. התוכנית התזונתית הורכבה בקפידה על מנת לשמור עליהם רזים מספיק כדי שיוכלו לעבור דרך פיר החילוץ שקוטרו 66 סנטימטר - רחב רק במעט מרוחב כתפיו של אדם ממוצע. 

 

צילום: רויטרס

 

מומחים גם בנו למענם תוכנית אימון גופני, שתמנע את ניוון שריריהם - שכן פעולת החילוץ עצמה מצריכה מהם מאמץ פיזי מסוים. הכורים אף התקינו במקום המחסה מנורות שחיקו תנאי אור וחושך, כדי למזער את ההלם שיחוו בחזרה לפני הקרקע. במנהרה סמוכה הם הציבו שירותים כימיים, לצד תעלה שסיפקה להם מים לשתייה.

 

צ'ופרים לגוף ולנשמה

לאחר שנתגלו הכורים, החלו לקבל זרם שוטף של מכתבים מקרובי המשפחה, ובזכות סיב אופטי שהועבר בהמשך לתוך המכרה - אף שוחחו עמם בטלפון ובשיחות וידאו. גם רופאים העבירו מטה ציוד רפואי שאפשר להם לנטר את סימניהם החיוניים של הלכודים. בשבועות האחרונים החלו הכורים לסייע לפעולות הקידוח, ועבדו במשמרות כדי לפנות אבנים וחול שנפלו לתוך הפיר.

 

כדי לבדר את עצמם, התקינו אוהדי הכדורגל המושבעים מקרן קטן בתוך המכרה, באמצעותו צפו בשידורים חיים, דוגמת המשחק הידידותי בין צ'ילה ואוקראינה. הם גם בנו קזינו באחת מפינות המחסה, שם שיחקו בקלפים, באבני דומינו ובמשחקי קוביות.

 

רק לאחר אישור הפסיכולוגים שעל הקרקע, הועברו להם מהדורות

של עיתונים מקומיים. הכורים גם קיבלו נגני מוזיקה קטנים ורמקולים, כמו גם ספרי הברית החדשה ומחרוזות תפילה שבורכו על-ידי האפיפיור. המעשנים נאלצו להסתדר עם מדבקות ומסטיקי ניקוטין.

 

אחת המתנות המוערכות ביותר הייתה מצלמת וידאו קטנה באמצעותה הם תיעדו חלק ניכר מהחוויה הקשה שעברו. רובם הצליחו לשמור על רוח טובה חרף הקשיים, ושלחו לפני השטח כ-8 שעות של סרטונים מצחיקים וד"שים מבטן האדמה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הכורים נפגשים לראשונה עם יקיריהם
צילום: AP
מומלצים