שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: ירון ברנר
    מיליוני צרפתים טועים: יש להעלות את גיל הפנסיה
    למה חייבים להעלות את גיל הפרישה לגמלאות? כי אחרת לא יהיה מי שישלם על שנות הבטלה שלנו עם הנכדים. יהודה מודעי עושה סדר בפנסיה, ותוהה למה נשים פורשות לפני הגברים למרות שהן חיות יותר. והנימוקים שלו שוויוניים בלבד

    הצרפתים שובתים ויוצאים לרחובות בגלל העלאת גיל הפנסיה, היוונים עוד לא חזרו הביתה מכל הגזירות שניחתו עליהם בחודשים האחרונים, האיטלקים והספרדים כבר מחממים את מנועי השביתה, רוב אירופה כמרקחה ובעיקר על הפנסיות, ואצלנו ברפורמה הגדולה היה שקט ודממה, אף צמיג לא הובער, אף מטוס לא עוכב.

     

    אצלנו, ב-2003, עת הועברה הרפורמה בפנסיה שהעלתה את גיל הפרישה מ-65 ל-67 לגברים ומ-60 ל-67/64/62 לנשים (שם לא ברור עד היום איך זה יסתיים), הנושא עבר די בקלות. למה? האם באמת העם היושב בציון הוא אנמי? בדיחה ישנה אומרת ש"כאשר גבר מביא לאשתו פרחים בלי סיבה - יש סיבה". תמיד יש סיבה.

     

    בואו ניזכר רגע בנשכחות. לפני 7-6 שנים, רוב המשק היה מבוטח בביטוח פנסיוני של הקרנות הוותיקות. מה זה קרנות ותיקות? קרנות שהיו בניהולה של ההסתדרות. כלומר, אותה הסתדרות, שאמורה לייצג את העובדים, היא זו ששלטה בהם בעת פרישתם. אך כמו שכל גוף גדול וחזק למד וילמד - יש מגבלות לכח ויש מחזוריות. 

     

    ההסתדרות ניהלה את הקרנות בצורה "הסתדרותית" וכתוצאה מניהול בעייתי, מנתינת תנאים טובים יותר לקבוצות כח ולוועדים הגדולים ובשילוב השינוי בתוחלת החיים, קרנות הפנסיה הישנות הגיעו לגירעונות עצומים - מעל 60 מיליארד שקל. היה פחד ממשי שקרנות מסוימות (קרן פועלי הבניין למשל) אפילו יגיעו לפשיטת רגל ויפסיקו לשלם פנסיה, כי פשוט נגמר להן הכסף בקופה.

     

    ואז, במהלך מבריק ומחויב המציאות, המדינה הלאימה (הלאמה, במילים לא מכובסות, היא מצב בו כולנו משלמים את בור הכסף שנוצר בקרנות ההסתדרותיות) את הקרנות ובתמורה העלו את גיל הפרישה ופגעו בזכויות הקיימות - וכל זה עבר די בשקט.

     

    אז מי בדיוק אמור היה לצאת לרחובות? ההסתדרות שבירכה את מזלה שלקחו ממנה את הנכס/שרץ האולטרה רעיל? או אולי האיגודים המקצועיים שאולי פחדו שיבדקו יותר מדי את התנהלותם לאורך השנים? לכן כולם התנהגו כאילו הכול טוב, ממש דבש.

     

    אבל על רקע ההפגנות שמציפות את אירופה - ושלא יציפו את ישראל - ראוי לזכור שהבעיה הגדולה ביותר היא שנשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, והאוצר פשוט צודקים. נכון שכשנגיע לגיל 55 או 60 המשרות והמעסיקים לא בדיוק ירוצו אחרינו, ונכון שמגיע לנו גם עוד ליהנות מהחיים כל עוד אנחנו מסוגלים ללכת על שתי רגליים בלי מקל. אבל יש בעיה קטנה אחת - מי ישלם על כל הגמלאים שיצאו לפנסיה מוקדמת?

     

    החשבון פשוט לא מסתדר

    בואו ננתח לרגע את ההפקדות ואת משיכות הפנסיה לאורך תקופת חיים. פעם אדם רגיל היה מתחיל לעבוד בגיל 22 נניח (רק מיעוט היה הולך לאוניברסיטה), עובד עד גיל 65 ומחזיר נשמתו בגיל 70 בממוצע. כלומר, עבור 43 שנות עבודה - היה מקבל חמש שנות בטלה, התעסקות עם נכדיו ועם מרשמי תרופות. לאישה היו חיים יותר טובים - באותם תנאים - כ-38 שנות עבודה ו-10 שנות התעסקות בעוגיות.

     

    היום חלק משמעותי מאיתנו הולך לאוניברסיטה לאחר שמדד בכפות רגליו את מנאלי, מנהטן ומאצ'ו-פיצ'ו ומתחיל את חייו העמלניים בגיל 25. לפי הטבלאות הישנות וגם מה שלפעמים קורה בפועל, אישה פורשת בגיל 60 וחיה עד גיל 80. כלומר, עבור 35 שנות הפקדה לקרנות מצפות לה 20 שנות תקבולי קצבאות.

     

    בעוד שפעם היחס היה 8 שנות עבודה אל מול שנת פנסיה אצל הגברים, ו-4 שנות עבודה מול שנת פנסיה לנשים, הרי שהיום, ללא התיקונים (או בצרפת), היחס ירד לפחות משנתיים של עבודה מול שנת גימלה.

     

    זה נראה לכם הגיוני? האם אתם באמת מצפים כי בעבור ה-18%-20% שאתם מפקידים מדי חודש ממשכורתכם תקבלו 70%-80% מגובה המשכורת שלכם לאורך עשרות שנים, כשתצאו לפנסיה? איך בדיוק?

     

    החשבון פשוט לא מסתדר. אמנם יש ריבית לכסף והוא לא "יושב בשקט", אבל קרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים לוקחים חלקים שערורייתיים כדמי ניהול וטיפול.

     

    איפה הפמיניסטיות כשצריכים אותן

    בנוסף, החלו דיונים נוספים באם גיל הפרישה לנשים יועלה ל-64 או יישאר על 62. השאלה תהא רלוונטית בעיקר לנשים מעל גיל 40 שנמצאות בקרנות הישנות (כי ב-1995 סגרו את הקרנות הללו).

     

    לצעירות יותר ולאלו שלא נמצאות בקרנות הישנות זה כמעט לא רלוונטי. למה? הקרנות החדשות הן קרנות תשואה - בעברית קלה - כמה שתשימו כך תקבלו. כלומר, אם ייווצר לכם חיסכון בגיל הפרישה בגובה מיליון שקל, תקבלו 6,000-5,000 שקל בחודש כגימלה. אני בכוונה מפשט את התורה הסבוכה הזו, אבל ככלל אצבע זה סביר. תפרישו יותר - תקבלו יותר, תפרישו פחות תקבלו פחות. לגיל הפרישה יש השפעה מועטה יחסית.

     

    ישנו קנס מסויים אם תפרשו קודם ובונוס נמוך אם תאחרו לצאת, אבל אין התחייבות שתלוייה במשכורת אחרונה או שנות עבודה כמו פעם אלא בהפשטה - "מה שהפקדת בערב שבת - תקבל כגמלה בשבת".  

     

    אגב, בהזדמנות חגיגית זו אשמח אם מישהו או מישהי תסביר לי מדוע נשים אמורות לפרוש בגיל נמוך יותר. מבחינה כלכלית, רציונלית ומאוזנת גברים הרי חיים פחות, יקבלו פחות גמלאות ולכן צריכים לצאת מוקדם יותר לפנסיה. הנשים, שחיות יותר, אמורות לקבל יותר תשלומי פנסיה ולפיכך לצאת מאוחר יותר מהגברים ולא להיפך.

     

    הייתי שמח לתשובה הגיונית ולא מתלהמת - אגב, טיעון שאומר שנשים נושאות בשתי משרות הן בעבודה והן בבית, הוא טיעון שוביניסטי להחריד, אם ניישם עיקרון זה אזי בכל פעם שאשתי ואני נשב בערב שפוכים אחרי יום עבודה ארוך לשנינו, ונתווכח ויכוחון קטן על מי יקום לילד או מי יכין למי כוס קפה, אוכל להגיד לאשתי: קומי את, תכיני לי קפה - הרי את פורשת קודם.

     

    למה ארגוני הנשים לא מבקשות שיוויון בנושא זה? הרי ככל שאישה תעבוד יותר, תהיה לה יותר קצבה ויותר עצמאות כלכלית והיא לא תהיה שעונה על הגבר. שיוויון בגיל הפרישה צריך להיות נושא שהפמיניסטיות הגדולות צריכות להילחם עליו ולא נגדו. בינתיים, עד אז, היום בערב, כפית סוכר בשבילי בקפה, יקירתי.

     

    יהודה מודעי הוא מנהל כספים בחברה תעשייתית. ניתן לשלוח אליו דוא"ל בלחיצה כאן .


    פורסם לראשונה 23/10/2010 12:42

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צרפת בוערת
    צילום: AP
    ישראל שותקת
    צילום: Index Open
    מומלצים