שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "אין מצב להיות מאושרים"

    חיים באר מסביר כי האושר לא באמת קיים בחיים, אבל הכתיבה בהחלט נותנת להם משמעות. "סופרים צעירים כותבים יותר מאשר קוראים" הוא אומר, "הם צריכים לצאת החוצה ולחיות"

    הסופר חיים באר כינס על קירות חדר עבודתו מאות של ספרים, שרובם עוסקים בנושאים עליהם כתב בחייו. "הספרים מצפים את הקירות שלי ומתוכם אני כותב," הוא מספר. כתיבת ספרו האחרון, "לאן שהרוח הולך" הוציאה אותו למסע מרוחק בטיבט, וזוהי הפעם הראשונה בה הוא הגיע למקום שלא עניין אותו, אלא את הגיבור שלו.

     

    חיים באר בחדר עבודתו

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    באר ידוע בכתיבתו העשירה במילים בניסוחים ובתיאורים של עברית שכבר כמעט ואינה קיימת בלשון הדיבור. "יש היום סופרים מאוד טובים," הוא אומר, "אבל אני חושב שלסופרים הצעירים אין ספקטרום מספיק רחב של מילים".

     

    "גם העברית של ימינו מציגה שאלות. כשאני אומר את המילה 'סבבה' או את המילה 'אחלה' אני לא באמת יכול להבחין בהבדל המשמעות".

     

    חיים באר נולד בשכונת כרם אברהם בירושלים ב-1945, לאב שמוצאו מרוסיה ולאם מצאצאי רבי ישעיה ברדקי,

     שהתרחקה מהדת. לאורך חייו כתב לעיתונות, היה עורך ספרותי וכתב ספרים רבים ומצליחים ומבניהם "נוצות" (1979), "חבלים" (1998), "לפני המקום" (2007). במהלך הקריירה הספרותית שלו זכה באר בפרסים ספרותיים חשובים כפרס ביאליק, פרס אקו"ם ופרס ראש הממשלה ליצירה.

     

    ספרו האחרון "אל מקום שהרוח הולך", עוסק באיש צדיק מבני ברק, שיוצא למסע מסתורי מחוץ לעירו וחצרו, ומגיע אל המקום שהראו לו בחלומותיו, אי שם בטיבט. שם הוא נחשף להוויתה של העבודה הזרה, ומתעמת עם תפיסת עולמו ואמונותיו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    חיים באר. לא מבדיל בין אחלה לסבבה
    צילום: יהונתן צור
    לאתר ההטבות
    מומלצים