הסכם הממון שלנו הוא בעצם הצהרת אהבה
החתימה על הסכם ממון מוציאה מרבים מאיתנו תגובה רגשית עזה ולאו דווקא חיובית, אולי מפני שהוא דורש מאיתנו להתכונן גם לתרחישים לא נעימים. העובדה היא ששליש מהזוגות הנשואים מתגרשים, אם הייתי מציעה לכם להצטרף לנסיעה בה יש סיכוי של 33% לתאונה, הייתם עושים את זה בלי חגורת בטיחות?
אני עדיין זוכרת את אותו יום על הדשא ליד הפקולטה. הייתי בת 22 בקושי, וחבר רציני טרם נראה באופק. ישבנו, חבורה של צעירים וצעירות, ודיברנו על חתונה מתקרבת של אחד החברים. במהלך השיחה ציינתי, שכאשר יגיע זמני להתחתן, אני אחתום על הסכם ממון עם בעלי לעתיד.
עוד לא הכרתי את המהומה המתחוללת סביב ההסכמים, בתמימותי אמרתי את מה שנראה לי הוגן. ידעתי שחתונה דתית מציבה סכנה של סרבנות גט, ולא רציתי שהחופש שלי יהיה תלוי בגחמות בית הדין הרבני. ידעתי גם שאשה יכולה לתבוע את כתובתה, וזה נראה לי הזוי – שתשלום שרירותי על פי מסמך בארמית מלפני 3,000 שנה קובע את מהלכיו של אדם.
היו גם דברים שעוד לא ידעתי אז, אבל מה שידעתי הספיק לי, בשילוב העובדה שלא מצאתי שום חיסרון בחתימה על הסכם. ברגע שהמילים יצאו מפי התפתח דיון סוער על הדשא, שהופתעתי לגלות ששני הצדדים בו היו אני מול כולם.
הטענה העיקרית של כולם היתה, שאם אתה לא סומך על בן הזוג שלך שיהיה הוגן במקרה של גירושים, עדיף לא להתחתן איתו בכלל. הטענה העיקרית שלי היתה שעוד לא נולד הזוג שעמד מתחת לחופה וחשב שהוא הולך להתגרש, ובכל זאת זה קורה לשליש מהם, ויש הרבה מאבקי גירושים מכוערים.
הייתי המומה – חבורה של אנשים אינטליגנטים ואפילו מבריקים מסרבים להקשיב למה שאני ראיתי כקול ההיגיון הפשוט. בסופו של דבר, העלתה החבורה את הטיעון ה"מנצח": "את עוד לא יודעת מה זה למצוא את אהבת חייך. כשזה יקרה לך, את תראי שלא תצטרכי שום הסכם ממון".
ובכן, חלפו כמה שנים, מצאתי את אהבת חיי וגם נישאתי לו. והפלא ופלא – עמדתי בנושא לא רק שלא השתנתה, אלא אף התחזקה. כמובן, חתמנו על הסכם ממון.
זו הזדמנות לבדוק מה קורה כשאתם לא מסכימים
מה יש בהסכם הממון, שמוציא מאיתנו תגובה רגשית עזה ולאו דווקא חיובית וגורם לנו להסיק שמשמעות חתימה עליו היא שאנו מפקפקים באהבתו של בן הזוג? נכון, הוא דורש מאיתנו להיות מציאותיים ולהתכונן גם לתרחישים לא נעימים, אבל אנחנו עושים את זה בכל תחום, כל הזמן.
אם יש לי ביטוח בריאות מקיף, זה אומר שאני היפוכונדרית? אם בחוזה העבודה שלי יש סעיף המתייחס למקרה של פיטורים, זה אומר שהבוס שלי לא מעריך אותי? ואם חתמתי על כרטיס "אדי" לתרומת איברים, זה אומר שיש לי נטיות אובדניות? אנחנו חיים במציאות מורכבת, שבה כדאי ונכון להתייחס גם לתרחישים הפחות טובים.
שם בשביל המזומן
"אני צריכה ביטחון, הכל יותר קל כשיש כסף"
מאי לוין
אני רואה סביבי נשים משכילות, תרבותיות, חדורות מודעות חברתית, גרות בבית יפה שלא היה להן סיכוי לקנות מהמשכורת שלהן. הן ממשיכות להטיף לנשים להיות עצמאיות, ומתעלמות מזה שההישג הראשי שלהן אינו התואר או המקצוע-חופשי-בשכר-רעב שלהן, אלא העובדה שהצליחו לתפוס אדם שיפרנס אותן ויגן על האידיאולוגיה שלהן מפני העולם
אולי היחס השלילי כלפי ההסכם נובע בין השאר מהשם הלא מחמיא שלו. הסכם טוב בין בני זוג כולל הרבה יותר מעניינים כספיים, ואולי נכון יותר לקרוא לו "הסכם לחיים משותפים". מדובר בהזדמנות טובה לוודא שהשקפת עולמכם בנושאים עקרוניים תואמת את זו של בן זוגכם.
חשוב עוד יותר, זו הזדמנות מצוינת לבדוק אם אתם מסוגלים לנהל משא ומתן הוגן על הנושאים לגביהם אתם לא מסכימים. אתם לא באמת רוצים להבין רק אחרי החתונה שכל אי הסכמה קטנה גורמת לפיצוץ הרסני ביניכם. בנוסף, ההסכם נועד ליצור חוזה זוגי הוגן יותר מזה הקיים היום בחוק.
חוקי הגירושים במדינת ישראל מתאימים למצב אחד בלבד: אמא שמגדלת את הילדים, ואבא שמבקר מידי פעם. לצערי, הוא מערים קשיים על מספר לא קטן של אבות נפלאים שאינם מעוניינים להיות אורחים בחיי ילדיהם, אלא שותפים מלאים לגידולם.
אם אתה מתכנן על הכסף שלי, אני רוצה לדעת
בתור נשים, חשבו על כך עם יד על הלב: אם החוקים היו הפוכים, כלומר, בן הזוג שלכן היה מקבל אוטומטית את המשמורת על הילדים ואת הזכות לגור בדירה המשותפת שלכם, ואתן הייתן נדרשות לשלם לו מזונות, לא הייתן מרגישות שזה לא הוגן?
נניח רגע בצד נשים שמלכתחילה לא היה להן עניין בזוגיות שוויונית, אבל מה עם כל הנשים נשים שדרשו וקיבלו שוויון לכל אורך הזוגיות, אך זנחו אותו כשהגיע הזמן לפרק אותה? אני מאמינה שבעתיד החוק יהיה הוגן יותר, אבל עד אז, קחו אחריות וחתמו על הסכמים שידאגו לזכויות שלכן, ושלהם.
הנושא הטעון ביותר בהסכמי הממון הוא, לא במפתיע, הממון. לכאורה מדובר בנושא הכי רחוק מרומנטיקה שאפשר. בעיניי הוא הנושא שמהווה את תמונת הראי המדויקת ביותר של היחסים, דווקא בגלל שהוא טעון כל כך. אם ההסכם טוב, הוא גם הנושא שייאלץ אתכם לפתוח את הקלפים ולהצהיר על עמדתכם במקום בו קשה עד בלתי אפשרי להגיע לשוויון מוחלט, במיוחד במקרים שבהם שני הצדדים מגיעים ממעמד כלכלי שונה.
עוד מבט
להתכונן לגירושים, כשאנחנו רוצים להתחתן?
יעל דורון וגילי בר
השיקולים הכלכליים ה"קרים" והמתמטיים צריכים להילקח בחשבון לפני הנישואים. וגם אם אתם מחליטים להפריד חשבונות ולחיות "כל אחד על פי הכנסתו", בסופו של דבר אחרי הנישואים זה יתערבב, והגיע הזמן להקדיש לכך מחשבה
יש גם מקרים בהם אנשים מתחתנים בין השאר, ובתקווה שלא רק, כדי ליהנות מכספו של בן הזוג. אני לא מתכוונת לשפוט איזה קריטריון לגיטימי יותר ואיזה פחות, מילת המפתח כאן, בעיניי, היא שקיפות. יש לכם תוכניות לגבי כספכם וכספו של בן זוגכם? שתפו אותו בהן, ותנו לו להחליט אם זה מתאים לו.
רוב האנשים בצד בעל הממון יעריכו את הפתיחות, ויסכימו לבוא לקראתכם בעת ניסוח החוזה. אם הייתי הצד בעל הממון, הייתי מעדיפה להתחתן עם זה שיגיד לי "מותק, אני איתך בין השאר בגלל הכסף" ויציע לערוך חוזה שיסדיר את העניין, מאשר עם זה שיצהיר ש"כסף זה פויה" ושיש בינינו זה אהבה נטו, ואז יקרע לי את הצורה במקרה של גירושים.
החלטנו לא למרר זה לזו את החיים, גם אם ניפרד
לכל זוג יש את הדרך שלו להגיע להסכם. אנחנו יצרנו את שלנו בלילה אחד, והפגישה עם עו"ד לאחר מכן היתה רק הכתבה של החלטותינו. השיחה התגלגלה לשם די במקרה. ישבנו ודיברנו על איך אנחנו רואים את העתיד שלנו, ובשלב מסוים אמרנו "רגע, צריך לרשום את זה", והבנו שאנחנו מנסחים את ההסכם שלנו.
באותו לילה לא היו סודות ולא מחיצות. דיברנו על הכל, על מה שאנחנו רוצים שיקרה ומה שעלול לקרות, ואיך כל אחד מאיתנו ישמור על עצמו, ואיך נשמור זה על זה. מי שלא היה שם לא מבין כמה עוצמה יש בתהליך הזה. זו תחושה שאנחנו יוצרים במו ידינו בסיס לזוגיות שלנו, וכל מילה היא עוד אבן בבניין הבית המשותף שלנו. זו העובדה שגילינו שאנחנו רוצים ויכולים, לדון גם בנושאים כואבים, לנהל משא ומתן ועדיין להישאר חברים טובים. והכי חשוב היה רגע בו הסתכלנו אחד לשנייה בעיניים וקיבלנו החלטה לא למרר זה לזו את החיים, גם אם היחסים בינינו יעלו על שרטון.
בעיניי, אין הצהרת אהבה גדולה מזו. אני יודעת שתחשבו שאני משוגעת אם אומר לכם שהלילה הזה היה אחד הרגעים הרומנטיים בחיי. אתם יודעים מה? אז תחשבו, אבל הוא באמת היה הרבה יותר רומנטי מכל זר פרחים, טבעת יהלום או קונפטי זול הניתז באמצע ריקוד הסלואו שאחרי החופה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
