שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    התקשרתי וסיפרתי לאשתו שיש לנו רומן
    היא אמרה לי שיש לו עשרות מאהבות, אבל אותי זה רק הדליק עוד יותר, המחשבה שמבין כולן הוא יהיה שלי בסוף. ידעתי שאני לא עוד אחת בשבילו, ידעתי שזה אחר, שזה שונה שאני גורמת לו להרגיש דברים שהוא כבר שכח
    עמדנו שם שלושתנו - אני, הוא ואשתו. יומיים לפני כן התקשרתי אליה, התקשרתי בלי בושה וסיפרתי לה הכל, שיש בינינו רומן ושהוא לא נאמן לה, שאיתי הוא מבלה את הימים ובעיקר את הלילות, שעבורי הוא הפך את מקלט העבודה שלו לחדר מגורים ושלא סתם נעלמו לה באחרונה כל כך הרבה שמיכות מהבית.

     

    "שלא תחשבי שזה אמיתי", היא טרחה לציין בפניי בקול מתנשא, "הוא עושה את זה כל הזמן, יש לו עוד 50 כמוך".

     

    אבל אותי זה רק הדליק עוד יותר, המחשבה שמבין כל ה-50 הוא יהיה שלי בסוף, רמת המוטיבציה שלי עולה ברגע זה רק מלחשוב על זה. ידעתי שאני לא עוד אחת בשבילו, ידעתי שזה אחר, שזה שונה, שאני גורמת לו להרגיש דברים שהוא כבר שכח שאפשר להרגיש בין כל הצעקות בבית והחלפות החיתולים.

     

    באותו לילה יצאתי לבר מהסוג שבו השמש לא זורחת. הוא לא יכול היה לשאת את המחשבה שאצא בלעדיו והגיע לשם, עם אשתו. היא לא מפסיקה לנעוץ בי מבטים והוא מצידו מזדנב מאחוריי בכל פעם שמזדמן לו.

     

    "מתגעגע אלייך" הוא לוחש - ואני מתפוגגת

    עמדתי בתור לשירותים והוא נעמד מאחוריי, מתחיל ללחוש באוזני כמו שרק הוא יודע, קסם שרק אני שומעת ורק אני מרגישה. "מתגעגע אלייך" הוא לוחש - ואני מתמוגגת, מתחילה להרגיש ריחוף קל וזרמים חלשים שמבתרים כל חלק פנימי בגופי, נושכת קלות את השפתיים ומרגישה את הנשימות שלו בעורפי, האוזן מתחממת ואני מתחילה להיות רטובה, חושבת על זה שבעוד רגע מגיע תורי לשירותים וברור שהוא ייכנס אחרי לתא ואיך שאני אנשק ואלטף ואוהב אותו. ואלחש לו גם. ואני ממש אהיה במצברוח, ואולי רק במקרה גם יש לו איזו שורה או שתיים שהביא לכבודי, אז אני גם הולכת לזיין אותו כאן ועכשיו בתא המטונף עם המראה במעלה התקרה ושאריות הטואלט. בדיוק במקום הזה אני הולכת לזייין אותו וגם להסתכל למעלה תוך כדי, לראות את עצמי תלויה עליו כשהוא מתאמץ להישאר כמה שיותר בתוכי ונזכרת באריק אינשטיין שר "זוכר אותה איתי, רוכבת איתי" ושואלת את עצמי אם לזה הוא התכוון. והוא מסתכל איתי למעלה וצוחק. שנינו צוחקים.

     

    אני מחייכת לעצמי ודלת השירותים נפתחת. הגיע תורי. הוא מאחוריי, כבר מחזיק לי את היד, אני יודעת שהוא הרגיש בנשמתו כל דבר קטן שפינטזתי באותו הרגע. בתקופה הזו הוא היה מרגיש אותי מקילומטרים, מזהה כל תחושה שבי ופועל על פיה, העיקר שאהיה מרוצה, העיקר שאבחר בו גם.

     

    יד אחת מחזיקה בידו והיד השנייה נשלחת לעבר הדלת, ופתאום אני מרגישה צביטה, צביטה בבטן. לא, הפעם זו לא היתה האינטואיציה שלי שזעקה אליי, הפעם זו היתה הלביאה בכבודה ובעצמה, שולחת את ידה אל צידי הימני וצובטת ושורטת.

     

    המסכנה שעבדה כל כך קשה למען הזוגיות מרובת השנים הזו

    "אתה אמרת שאתה רק מדבר איתה", היא צועקת עליו ומתחילה לשלוח ידיים לעברי, מרביצה, הבת זונה. ואני, כולי

    נקיפות מצפון, כל כך ריחמתי עליה באותו הרגע, המסכנה עם שני הילדים הקטנים שהיא צריכה לטפל בהם, המסכנה שעבדה כל כך קשה למען הזוגיות מרובת השנים הזו, ואני בכלל לא רציתי יחסים!

     

    היא כזו מסכנה ואני מרחמת עליה. שתרביץ, זה בסדר, זה מגיע לי, אני שוכבת עם בעלה כבר חצי שנה וגרמתי לו להתאהב בי והוא הולך לנטוש אותה למעני, אז שתרביץ, שתפרוק את הזעם.

     

    היא מטיחה אותי אל תוך תא השירותים ונכנסת אחריי, נועלת את הדלת.

     

     

    • מאמרים, סיפורים וטורים אישיים על בגידה


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "שלא תחשבי שזה אמיתי", היא טרחה לציין
    צילום: index open
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים