שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: מיכאל קרמר
    לומדים בחברותא: "בתיכון רגיל כיף רק בהפסקה"
    תלמידי בית הספר הפרטי "חברותא" מגיעים בבוקר עם חיוך על הפנים, והכניסה מזכירה בכלל בית הבראה. להורים זה עולה "רק" 35 אלף שקלים לשנה. יישור קו מבורך עם האמריקנים או תופעה מסוכנת שתוביל קרע חברתי ותדרדר את החינוך הציבורי? ביקור ב"בית הספר של העשירים", שקיבל בשבוע שעבר רישיון הפעלה

    השעה 12:00, שיעור אזרחות בבית הספר "חברותא". עשרה תלמידים ומורה יושבים מסביב לשולחן עגול. הנושא - ערכים דמוקרטיים בהכרזת העצמאות. שתיים מהתלמידות גולשות להנאתן באינטרנט, תלמיד אחר עסוק בציור של פרפר. במרכז השולחן פזורים ספרי לימוד סגורים והלוח עומד מיותם מאחור. המורה מעלה סוגיות של שוויון ותרבותיות ומהר מאד הדיון גולש לנושאים אקטואליים ושילוב הקהילה ההומו-לסבית בחברה הישראלית.

     

    מהצד, השיעור נראה יותר כמו דיון פתוח ושיחה בין חברים ופחות כמו שיעור בכיתה. בטח לא המראה המקובל בתיכונים של מורה שעומד מול 40 תלמידים ומכתיב את החומר. בחדר האומנויות לומדת הכיתה המקבילה אנגלית. התלמידים נעזרים בשלל חומרי הגלם הפרוסים לפניהם וכותבים יחד שירים או סיפורים באנגלית, כשהפלקטים הצבעוניים והטושים הזוהרים הופכים את לימודי השפה לחוויות יצירה משותפת. "ברוכים הבאים לגן עדן", נכתב באנגלית על אחת העבודות.

     

    לכתבות נוספות בסדרה על האי-שוויון במערכת החינוך הישראלית:

     

    "הדגש שלנו בלימודים הוא על חווית לימודים חיובית, כי ברגע שהתלמיד חש הנאה וסיפוק אז הלימודים הם משמעותיים וברגע שהוא נמצא בכיתה רק כי מכריחים אותו אז הלימודים הם חסרי תועלת", אומר רענן אביטל, ממייסדי בית הספר שבעמק חפר. החוויה עליה מדבר אביטל עולה להורי התלמידים כ-35 אלף שקלים בשנה, המשמשים לתשלום שכר מורים, שכירות, שעות תגבור, ארוחה חמה, ציוד וסיורים לימודיים. "חברותא" הוא בית ספר פרטי שנוסד לפני כשנתיים, אך רק בסוף השבוע קיבל את רישיון ההפעלה שמשמעותו אפשרות להגיש תלמידים לבגרויות. בנוסף, ההגדרה "חינוך פרטי" אינה מדויקת, כי על פי החוק בית הספר נופל להגדרה של "בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים" הזכאים ל-75% החזר מימון מהמדינה.


    בחברותא. "ברוכים הבאים לגן עדן" (צילום: עידו ארז)

     

    משרד החינוך התנגד להעניק רישיון להפעלת בית הספר בטענה כי מדובר בפגיעה באינטגרציה ובשוויון בין התלמידים האחרים באזור, אך בתום מאבק ארוך ומתיש ועדת הערר המפקחת על בתי הספר קיבלה את ערעורה של הנהלת בית הספר ואישרה את הפעלתו. בנימוקיה קבעה הוועדה בראשות השופט בדימוס דן ארבל כי "חברותא" פועל בהתאם לדרישות האינטגרציה הקיימות במשרד החינוך ומקבל אליו תלמידים מאזורים ומגזרים שונים, בעלי רקע סוציו-אקונומי שונה ואף ברמות לימודים שונות.

     

    בנוסף, הוועדה שללה את הטיעון כי הקמת בית הספר עלולה לפגוע בבתי הספר הציבוריים האחרים הפועלים באזור וקבעה כי אינו מבוסס. במשרד החינוך מבהירים היום כי הם שוקלים כעת את צעדיהם, לרבות ערעור לבית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים. "משרד החינוך משוכנע בצדקת עמדתו המבוססת על מניעת פגיעה בחינוך הציבורי-הרשמי והוא ישקול הגשת ערעור לבית המשפט על החלטת ועדת הערר", נמסר.

     

    נקודת שפל

    מסגרות החינוך הפרטי כוללות את החינוך החרדי, הדמוקרטי, אנטרופוסופי, אקולוגי ומסגרות חינוך נוספות. אולם, הפעלתו של בית הספר "חברותא" מסמלת בעיני רבים במערכת החינוך את אחת מנקודות השפל של החברה הישראלית הלא שוויונית. חיים בדש, מנהל קריית החינוך על-שם דה-שליט ברחובות, אמר בשיחה עם ynet כי "כמו שאין יחידה צבאית פרטית ואין שכונות ורחובות פרטיים, כך אסור שתהיה מערכת חינוך פרטית. אם ניצור פילוג בין האזרחים כבר בגילאי הילדים, אז הקרע החברתי בעתיד יהיה גדול הרבה יותר".


     

    כיף בשיעורים, לא רק בהפסקות (צילום: עידו ארז)

     

    עם זאת, בדיקה שערכה לאחרונה ד"ר בת חן ויינהרב מהמכון לטיפוח היזמות בחינוך במכללה האקדמית בית ברל מגלה כי מאז 1947 ועד היום הוקמו בישראל כ-1506 בתי ספר פרטיים, 62% שייכים למגזר החרדי ו-16% של המגזר הערבי, בדואי ודרוזי. בנוסף, בין 2000 ל-2009 הוקמו כ-575 בתי ספר פרטיים בישראל, 44 מהם בשנתיים האחרונות.

     

    נושא האי-שוויון בחברה הישראלית עולה גם מנתונים נוספים של הדו"ח: 66% מבתי הספר הפרטיים ממוקמים במרכז הארץ, ורק כ-24% בצפון הארץ וכ-10% בדרום. "הקמת מסגרת חינוכית פרטית היא בעיקר יתרון של השכבות החזקות, המסוגלות ליזום, ליישם ולממן הקמת בית ספר פרטי עבור ילדיהן", אומרת ד"ר ויינהרב.

     

    לדבריה, "הנתונים אמנם מראים כי בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בהיקף המסגרות הפרטיות, אך לצערי מערכת החינוך מתעלמת מתמרור האזהרה ובעתיד הקרוב הפער רק יילך ויתעצם. אם פעם הורים היו אומרים בשיחות סלון שהם רוצים משהו אחר לילדים שלהם, אז היום הם גם מבצעים את זה והמשמעות היא שאנחנו הולכים לכיוון הגישה האמריקנית של חינוך פרטי מוביל וחינוך ציבורי חלש ונסוג".

     

    יחד עם זאת, ד"ר ויינהרב מדגישה כי מסגרות חינוך אלטרנטיביות לא תמיד מצליחות ולעתים הן יכולות להפוך גם לאכזבה גדולה. "כיוון שמרבית העוסקים במלאכה אינם אנשי מקצוע בתחום ניהול והובלת פרויקטים חינוכיים, אחוזי היוזמות שמגיעות לכדי מימוש נמוך מאוד", הוסיפה.

     

    תלמידה: "לא מרגישים טובים יותר"

    ובחזרה ל"חברותא". הכניסה לבית הספר מזכירה בית הבראה, הכל ירוק ופורח. בהפסקה התלמידים יושבים בשקט על ספסל ציבורי ואוכלים את ארוחת הצהריים. בבית הספר מגדירים את השקט כנינוחות ושלווה, אחרים יגידו שזו בדידות, כי אין להם את האפשרות לרוץ ולהשתולל כמו בהפסקות בתיכונים האחרים. בבית הספר לומדים כ-80 תלמידים, כ-20% מהם התקבלו במלגה, כאשר השאיפה היא לעלות בשנה הבאה ל-240 תלמידים והמשך ל-400. לדברי המייסדים, אם המודל יצליח ייתכן ויקימו מוסדות נוספים גם במקומות אחרים ברחבי הארץ.


    דגש על חווית לימודים חיובית (צילום: עידו ארז) 

     

    "בתיכון הרגיל היה לי כיף רק בהפסקות עם החברים ופה כיף לי בעיקר בשיעורים כי זה יחס אישי

    ואני מרגישה שאני חלק מהשיעור", מספרת שיר, תלמידת י"א. חברה אחרת מספרת שהקשר עם החברים הישנים נשמר בעיקר במפגשים אחר הצהריים ובתנועות הנוער. "אנחנו לא מרגישים שאנו יותר טובים מהם, פשוט למזלנו יש לנו תנאים יותר טובים להצליח", היא אומרת, "לפעמים לועגים לנו ואומרים שאנחנו לומדים ב'בית הספר של העשירים' וזה קצת מעצבן, אבל האמת היא שהכסף לא משחק פה תפקיד ואף אחד לא יודע מי התקבל במלגה ומי שילם כסף מלא. ההורים שלי יש להם את השיקולים הכלכליים שלהם ולמזלי הם מוכנים לממן לי את הלימודים היקרים, העיקר שאני אקבל את החינוך הטוב ביותר".

     

    "אנחנו בית ספר פרטי בלית ברירה ולא מתוך אידיאולוגיה", אומרת מנהלת בית הספר, נורית מאיר. "הלוואי שהיינו יכולים לפעול בתוך המערכת הציבורית ולנהל את בית הספר על פי הדרך והאמונה שלנו ומבחינתנו אין לנו בעיה לתמוך בחוק שיקבע כי המדינה מפסיקה לממן את כל בתי ספר פרטיים ולא רק אותנו, כי אחרת זו אפליה. טוענים נגדנו 'אליטה', אבל אנחנו מעודדים אליטיזם של איכות ולא של כסף, ואם הילדים פה מרגישים איכותיים אז זה בגלל שהם משקיעים יותר מתלמידים אחרים ומצליחים יותר בלימודים והלוואי שלכל תלמידי ישראל היה את התנאים של הילדים ב'חברותא'".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בית הספר "חברותא"
    צילום: עידו ארז
    נינוחות ושלווה בבית הספר הפרטי
    צילום: עידו ארז
    המנהלת נורית מאיר. "פרטיים לא מתוך אידאולוגיה"
    צילום: עידו ארז
    מומלצים