שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    את עדיין זוכרת
    הזמרת נתנאלה ("שיר היונה") חזרה לארץ אחרי 30 שנה בשבדיה, מופיעה עם יידוב ורכטר ועובדת על שירים חדשים. שיחה על געגוע ליצירתיות של פעם ועל המבט קדימה. "לפעמים אני מביעה מחאה", היא אומרת, "יש דברים שחייבים לכתוב"
    בשנות השבעים, כשהייתה רק בתחילת שנות העשרים לחייה, היתה נתנאלה אחת הזמרות הגדולות ביותר בישראל. אבל אז עברה לשבדיה בעקבות בעלה וחיה שם עם משפחתה בשלושים השנים האחרונות. בדיוק לפני שנה, החליטה לחזור לביתה ולהתחיל מחדש. בגיל 56, נתנאלה עובדת בימים אלה על אלבום חדש עם שירים אותם כתבה והלחינה, שעתיד לצאת באביב שנה הבאה.

     

    זיכרונות: נתנאלה הצעירה מבצעת את "שיר היונה"

     

    עד אז, נתנאלה ממשיכה להשתלב בחזרה בשוק המקומי ומציגה שיתופי פעולה חדשים-ישנים עם יוצרים מוכרים, שניים מהם יתקיימו בימים הקרובים במסגרת פסטיבל הפסנתר השנתי בתל-אביב. מחר (ה') תתארח הזמרת בהופעתו של חברהּ משכבר הימים, שלמה יידוב, ותבצע איתו על הבמה חמישה שירים. בראשון (21.11) היא תגיע למופע של יוני רכטר, מופע הנעילה החגיגי של הפסטיבל, להתארח לצד אמנים אחרים כמו רונה קינן, יהודית רביץ, שלומי שבן ועוד.


    בשבדיה, עם הבעל והבת. "הילדים כבר מסתדרים בכוחות עצמם" 

     

    "אלו שני אנשים שאני מאוד מעריכה", היא מספרת ל-ynet על יידוב ורכטר, "עם שלמה יצא לי לעבוד בעבר וגם ביצעתי את 'ימים לבנים'. בשנה שעברה אירחתי אותו במופע שלי במסגרת פסטיבל ימי זמר בחולון, ואנחנו מאוד נהנים לעבוד יחד. משום מה, הקולות שלנו מתאימים מאוד יפה יחד. יוני לא מפסיק להפתיע במוזיקה שלו. הוא בהחלט מלחין מאוד מאתגר. אני רואה בו מעין נסיך שלמות של הרמוניה ומלודיה גם יחד. השירים שלו פשוט מושלמים".

     

    מה גרם לך לחזור לישראל?

     

    "הילדים שלי כבר גדולים והרגשתי שאני חייבת לחזור. מאוד רציתי לעשות משהו עם עצמי. להתחיל למנף את היצירה שלי כי כתבתי במשך הרבה שנים. היום הילדים שלי לומדים, הם מסתדרים בכוחות עצמם ואני מרגישה שיש לי הרבה לעשות כאן".

     

    ואין געגועים לשבדיה?

     

    "יש. למשל לטבע ולשקט. אבל כרגע החזרה שלי זה משהו שבחרתי לעצמי, ואני מאוד שלמה עם ההחלטה".

     

    חזרת לעולם שונה מאוד מזה שעזבת לפני הרבה שנים.

     

    "דברים השתנו בכל העולם. אותו שינוי חל גם בשבדיה ובמקומות אחרים. אני לא מרגישה שהשוני חל רק עלינו, כבר התרגלתי אליו מלפני הרבה זמן. אני ידעתי מה מחכה לי כאן, ולא היו לי ציפיות גדולות לחזור למשהו שהיה פעם. אני לא רוצה לחזור למשהו שהיה. אני מסתכלת קדימה ואני מקווה שזה יתבטא במה שאני עושה היום.

     

    "אבל הייתי רוצה שהאמנים יותר יתאחדו ויעשו דברים יחד ולא יחששו להביע את הדברים שהם באמת רוצים להוציא החוצה. שיעשו מה שיש להם בראש ולא מה שכל אחד אחר עושה.


    נתנאלה. מתגעגעת לטבע והשקט השבדי (צילום: אילן בשור)

     

    "אני בהחלט מתגעגעת לגישה של הזמרים והאמנים בתקופה הישנה ההיא", היא מוסיפה, "כשהיו חברות תקליטים שעודדו לפיתוח היצירה ונתנו גם אפשרויות. היום כל אחד עושה את הדברים בעצמו ויש דברים יפים ויש פחות יפים. אני מצפה מאנשים, שיש להם את האפשרות לעשות הכל בכוחות עצמם, שכן יפתחו את היצירה ויעודדו אותה. לא יסחבו עם הזרם שנוטה להצלחות מהירות ולחשוב יותר על ממון".

     

    ואין לך חששות לגבי איך שתתקבלי עכשיו?

     

    "תמיד יש. מכל דבר חדש שעושים יש חששות. אבל אני די אופטימית, אני מאמינה שלדברים שאני עושה היום יש בהחלט מקום. זה לא מה שעשיתי פעם. אלה דברים יותר ברוח הזמן".

     

    כמו מה?

     

    "זה הולך לכל מיני מקומות. אני כותבת היום על הרבה נושאים אחרים מלבד עצמי. דברים שחשוב לי לכתוב עליהם. לפעמים גם קצת להביע מחאה".

     

    מחאה זה משהו שלא ממש קיים היום אצל זמרים ישראלים.

     

    "כן, אבל יש דברים שאי אפשר להתעלם מהם, חייבים לכתוב. לאו דווקא על פוליטיקה, אלא על כל מה שקורה מסביב".

     

    את מעודכנת במה שקורה היום במוזיקה הישראלית?

     

    "אני לא יושבת ומקשיבה לאלבומים, אבל אני שומעת כמו כולם. אני יודעת מה קורה פה. יש הרבה מאוד מהכל".

     

    ומה הסיכוי שתחליטי לשתף פעולה עם אחד האמנים הצעירים יותר בסביבה?

     

    "אני מאוד מקווה לכך. המפיק המוזיקלי שאני עובדת איתו הוא בחור מאוד צעיר בשם גיא ויינגרטן. אני מאוד שמחה לעבוד עם אנשים צעירים. בהחלט יש להם מה להציע ובשירים שאני כותבת היום, אני בהחלט צריכה רוח צעירה".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נתנאלה. שלמה עם ההחלטה לחזור
    צילום: אילן בשור
    הטבות למנויים
    הטבות למנויים
    מומלצים