חלף עם הריח: האנשים שלא מאמינים בדיאודורנט

אנשים רבים הופתעו כשג'וליה רוברטס, מתיו מקונוהיי ואפילו שי אביבי, הודו לאחרונה בראיונות שהם אף פעם לא משתמשים בדיאודורנט. גל גולן ‭(40)‬ מתל אביב דווקא לא נרעשה מהבשורה – גם היא מתנזרת מדיאודורנטים כבר שבע שנים. "הפסקתי להשתמש כשקראתי שמדובר במוצר שעוצר תהליכים טבעיים של הגוף‭,"‬ היא מספרת. "לפי הגישה שלי, צריך לתת לגוף לזרום כמו שצריך‭."‬

הגישה הזו היא חלק מאידיאולוגיה נרחבת: גולן, בעליה של חברת נולי למוצרים אקולוגיים לתינוקות והורים, ובעלה נעם ‭,(39)‬ העובד כטכנאי מחשבים, מנהלים אורח חיים אקולוגי, הכולל מזון אורגני וגידול בתם מעיין בת הארבע‬ לפי ערכי ההורות הטבעית. הפרידה שלה מהדיאודורנט בוצעה בהדרגה. "אם בעבר הייתי משתמשת שלוש פעמים ביום, הפחתתי לפעמיים, לפעם אחת ובסוף זרקתי את כל הדיאודורנטים והתחלתי לחפש פתרונות אלטרנטיביים. המטרה הייתה למצוא מוצר שאינו מכיל אלומיניום, ובזמנו לא היה מבחר.

"הבנתי שהחומר המזיק ביותר שמכילים הדיאודורנטים הוא אנטי-פרספירנט, כי הוא מונע את ההזעה באמצעות חסימה של בלוטות הזיעה. בפארמים למיניהם לא היה משהו בלי שני המרכיבים, אז עברתי לאבן מינרלית שקונים בחנויות טבע ומשפשפים איתה את בית השחי. גם נעם הושפע מהעניין ועבר להשתמש באבן. היה לי חשוב להריח טוב. רציתי לא להזיק לבריאות, אבל גם לא להזיק לסובבים אותי‭."‬

-וזה עזר כמו דיאודורנט?

"אחרי כמה זמן הרגשתי שהאבן כבר לא יעילה. אני מודעת למה שקורה בגוף שלי ויודעת אם אני מריחה טוב או לא. בכלל, גיליתי על עצמי שהמוצרים הטבעיים יעילים רק לתקופה, וכל כמה זמן צריך להחליף אותם. המצב החמיר כשהנקתי את מעיין. ידוע שמדובר בפעולה שמעוררת זיעה, וזה באמת לא היה נעים. הייתי יוצאת לאירועי מכירה מטעם החברה שלי והייתי מאוד נבוכה. בתקופה ההיא נראה לי שגם אם הייתי שמה כימיקלים, זה לא היה עוזר‭."‬

-אז מה עשית?

"מה שהקל עליי הייתה תדירות יותר גבוהה של מקלחות והחלפת בגדים מספר פעמים ביום. מכיוון שההנקה הייתה חשובה לי, למדתי לקבל את זה שבגוף האנושי קורים דברים. השיפוט של מה זה ריח טוב ורע הוא חברתי ולא בהכרח אובייקטיבי. קלטתי שכשיש פעילות הורמונלית חזקה, חלק מהתגובה של הגוף זה ריח קיצוני של זיעה. הייתי מודעת, ולכן שמרתי מאוד על ניקיון, אבל לא נכנעתי לשימוש בדיאודורנט רגיל‭."‬

לפני כשנתיים גילתה גולן באחד הפורומים להורות טבעית את השימוש באבקת סודה לשתייה כתחליף לדיאודורנט. "ניסיתי אותה, אבל זה שרף לי את העור. אז חשבתי לעצמי שגם אם זה פתרון טוב לאחרים, עבורי זה לא ממש להיט. אני לא טיפוס שמזיע יותר מדי, אז אם אני לא יוצאת לאיזה אירוע, זה לא קריטי. אני עובדת מהבית, והבית תמיד מאוורר‭."‬

לדברי גולן, כשלמדה פרמקלצ'ר (חקלאות בת-קיימא) ב"עץ בעיר‭,"‬ בית לחיים אקולוגיים בתל אביב, גילתה את הנוסחה המושלמת: תוספת ג'ל לסודה לשתייה ליצירת דיאודורנט. "ניסיתי, וזה עבד. מאז אני משתמשת בג'ל מיוחד על בסיס אצות ים, שרוקחים ומוכרים בחנויות טבע. אני מערבבת אותו היטב עם סודה לשתייה ביחס של כפית אבקה על כל שתי כפות גדושות של ג'ל, מעבירה לצנצנת ויש לי ג'ל דיאודורנט למריחה. זה זול, יעיל ונוח. ברור לי שאם זה לא היה עובד, נעם כבר היה אומר לי. בינתיים גם הוא עבר לנוסחה הזו, והיא בהחלט מספקת אותנו‭."‬

-השאלה היא אם זה מספק גם את הסביבה.

"צריך להיות עם אצבע על הדופק. להתקלח, לשמור על היגיינה. אני מתחשבת בסביבה. לפעמים אני מוסיפה לתערובת בשביל הכיף שמן אתרי, למשל. אני אוהבת את הריח של הלבנדר, ויש לו גם תכונות של חיטוי. זה עניין של ניסוי וטעייה. בוחרים שמן אתרי בריח שאוהבים ורואים איך זה עובד. מעבר לזה אני מקפידה ללבוש בגדי כותנה, כך שהגוף מאוורר‭."‬

דיאודורנט הוא לא הדבר היחיד שלא תמצאו בארון הקוסמטיקה של גולן: היא נמנעת גם מבשמים, ממייק-אפ, מליפסטיק ובכלל מאיפור. "אנשים לא חושבים על זה שכל העניין עם הבושם ועם ההתזה שלו על הדופק הוא בעייתי: הרי במקומות האלה יש פעילות נמרצת של מערכת הדם, והחומר נכנס למערכת. אני גם לא מתאפרת. בעבר, איפור רגיל לא עשה לי טוב לעור, אז ויתרתי, וכשהגיע לשוק איפור טבעי, כבר הייתי מחוץ לעניין. גם קרמים רגילים אני לא אוהבת, ובדרך-כלל לא זקוקה לקרמים טיפוליים, כמו למשל לסדקים בידיים. כשאוכלים מזון בריא, הגוף ממילא נראה יותר טוב‭."‬

הנקבוביות נפתחו

שרון בורשטיין ‭,(33)‬ עובדת סוציאלית מרחובות, נפרדה מהדיאודורנט רק לאחרונה. "זה התחיל לפני מספר חודשים‭,"‬ מספרת בורשטיין שמנהלת עם בעלה בעז ‭(34)‬ את אתר המוצרים הטבעיים "הטבע ש.ב.א‭."‬ "כבר לפני שנה וחצי, כשהקמנו את העסק, התחלתי ללמוד על מוצרי צריכה שונים ועל מרכיביהם הלא-בריאים. למדתי על הנזק שבדיאודורנטים הרגילים, גם מבחינת החומרים שהם מכילים וגם מבחינת התפקיד שלהם. הם מיועדים למנוע הזעה על-ידי סתימה או כיווץ של נקבוביות העור. בנוסף לעובדה שסתימת הנקבוביות עלולה לגרום לדלקות, הזעה היא תהליך טבעי של הגוף, שבאמצעותו אנו מקררים את עצמנו, ולא בריא למנוע את זה באופן מוחלט. אצלי לא נוצרו דלקות, אבל לא אהבתי את המחשבה שנסתמות לי נקבוביות בגוף. עוד פחות אהבתי את הרעיון שנכנס לי אלומיניום לגוף והחלטתי יום אחד פשוט לא להשתמש יותר בדיאודורנט‭."‬

הפתרונות הטבעיים להזעה: סודה לשתייה והרבה מקלחות (צילום: ויז'ואל/פוטוס) 

בורשטיין, אמא לאופיר בת השנתיים, קראה באינטרנט על התחליף הטבעי, אבקת סודה לשתייה, שאותה היא מפזרת על עצמה באמצעות מלחייה. "מהרגע שהכנתי את המלחייה, אני משתמשת רק בה. הפסקתי לגמרי להשתמש בדיאודורנט רגיל. יש לי מכל דיאודורנט חצי מרוקן שעדיין מונח על השידה‭."‬

לבורשטיין הסבר מפורט להתלהבות הכללית מאבקת הסודה לשתייה: "במקום למנוע את הזיעה, מונעים את הריח הרע בלבד. הריח הרע של הזיעה, ממש כמו ריח רע מהפה או אפילו מהפח לצורך העניין, נוצר מחיידקים שזקוקים לסביבה חומצית כדי להתקיים. הסודה היא בעלת רמת חומציות בסיסית, וכשבוזקים אותה, מנטרלים את החומציות של העור, וזה לא מאפשר לחיידקים לשרוד. ככה מופחת ואף נמנע הריח הרע. צריך להרטיב מעט את בתי השחי ולבזוק מעל האזור הלח מעט אבקה, כמו שזורים מלח. בהתחלה בזקתי גם בערב אחרי המקלחת, אבל החלטתי שזה חסר טעם, כי אני לא מזיעה כל-כך אחרי המקלחת, ואין במה להילחם. מדובר בכמות די קטנה ליום אצלי, אז למרות שעברו כבר כמה חודשים מאז שהכנתי את המלחייה, הכמות ששמתי עדיין מספיקה. כנראה שבעוד כמה שבועות אצטרך למלא אותה שוב‭."‬

כל מוצרי הקוסמטיקה בבית בורשטיין טבעיים. "אני כמעט ולא מתיזה על עצמי בושם, ועוד לא התחלתי לחפש בושם טבעי. אפשר לומר שמאז שאופיר נולדה השתמשתי שלוש פעמים בבושם, גם כי לא רציתי שהיא תנשום את זה כשהייתה קטנטונת וגם בגלל המגע של החומרים בעור שלי. יש לי בושם של אחד המותגים הידועים, שפשוט יושב לי על השידה כאבן שאין לה הופכין. אני גם לא משתמשת בקרם גוף ולא מורחת כלום על השיער. רק חופפת בשמפו טבעי‭."‬

-ואין תאונות או הפתעות לא נעימות?

"אין מה לעשות – אם יש ריח רע, מריחים אותו. היה רק מקרה אחד, ממש אחרי שהתחלתי להשתמש באבקה, שבעז אמר שיש ריח. התחלתי פשוט לבזוק יותר, ומאז לא שמעתי מאף אחד תלונות על ריח רע שעולה ממני, אז אני מניחה שזה עובד כראוי‭."‬

ההערות נפסקו

לגלעד ברט ‭(34)‬ ממודיעין, נציג טלרפואה בחברת שחל, נשוי ואב לילדה, אין שום דבר נגד דיאודורנטים, חוץ מהעובדה הפשוטה שהם לא עוזרים לו. "עבדתי בשני מקומות, ובשניהם אחד המנהלים פשוט ניגש אליי ואמר לי שיש לי ריח של זיעה ושאל אם אני סובל מבעיה מיוחדת. כמובן שלקחתי את זה קשה, אבל בעיקר הייתי עסוק בשאלה מה לעשות. הבנתי שהשימוש בדיאודורנט הוא לא הפתרון, כי הייתי משתמש בדיאודורנטים השונים בנדיבות. מתברר שדיאודורנט רגיל לא משפיע עליי וממש לא מתאים לי. אין לי התנגדות למוצר עצמו, אלא ליעילותו במקרה שלי‭."‬

מה שהציל את ברט היה גם כן הגילוי של נפלאות אבקת הסודה לשתייה. "שמעתי עליה מחבר, ניסיתי ואכן זה עזר לי יותר מכל הדיאודורנטים הרגילים. את השינוי הזה עשיתי לפני כשנתיים, ומאז עוד לא יצא לי להכיר מישהו שמשתמש בשיטה. בינתיים מצאתי עוד פתרון: אבן מלחים מינרלית, שפשוט משפשפים בבית השחי, ולאחר מכן אני מפזר סודה לשתייה באמצעות מלחייה. אני יודע שזה עובד, כי הפסקתי לקבל הערות בנוגע לריח, ואני גם מרגיש את זה על עצמי. הגילוי הזה שינה את חיי, בעיקר בקיץ, כי אני סובל מהזעת יתר בחום ובלחות. אני עובד מול לקוחות, וריח רע יכול ליצור אי-נעימויות, ולכן אני מאוד שמח שפתרתי את הבעיה‭."‬

-ומה עם בשמים, קרמים וכל השאר?

"הפרישה שלי מהדיאודורנט אינה מסיבות אידיאולוגיות, אז אני כן משתמש באפטרשייב לאחר הגילוח‭."

האם דיאודורנטים באמת מזיקים?

"דיאודורנט לא עוצר תהליכים טבעיים בגוף ולא מונע הזעה", אומרת ד"ר חגית מץ, סגנית מנהל במרכז מחלקת עור הרפואי תל-אביב. "דיאודורנט מנטרל ריח אכן סותם נקבוביות, דבר שעשוי לגרום לתגובה דלקתית, ולעיתים במצב כזה יש לעשות הפסקה לתקופה, ופעמים רבות אנחנו ממליצים לשים סודה לשתייה, שמנטרלת ריח ואז לחזור ולהשתמש בדיאודורנט, רצוי מסוג אחר‭ ."

-מה עושים אנשים שדיאודורנט לא משפיע עליהם?

"הם צריכים להשתמש בתכשירים שכתוב עליהם שהם מכילים אנטי-פרספירנט . בנוסף, יש אנשים שריח הזיעה שלהם מאוד חריף או שהם בעלי כמות זיעה גדולה ולהם הדיאודורנט לא מספיק‭."‬ 

-אגב, יש הטוענים שבעייתי להתיז בושם על איזורי הדופק, פק כי אז הוא נכנס למערכת הדם.

"זה לא בעייתי בכלל, כי מדובר בכמות מאוד קטנה שאין לה שום משמעות‭."‬ 

איך מעירים בנימוס על ריח רע?

 "האוכלוסייה הישראלית מודעת לצורך בשימוש יומיומי בדיאודורנט", אומרת אורנה ורניק, יועצת לנימוסים ולהליכות, "אלא שישנם אנשים שאינם משתמשים במוצר זה, וסיבותיהם עימם: חלקם שוחרי בריאות שטוענים שצריך לתת לעור לנשום ולא לסתום לו את הנקבוביות, ויש כאלה שחושבים שריח בית השחי הוא טבעי ומושך ואפילו קוראים לו 'ריח חייתי‭.'‬ אין עם זה בעיה, כל עוד יש להם תחליף וכל עוד לא נודף מהם ריח חריף של זיעה. על זה לא נוכל לעבור בשתיקה‭."‬

אם מדובר בחברים ובבני משפחה, יותר נוח להעיר להם בחופשיות. אבל מה קורה כשהריח

הלא נעים נודף ממישהו במקום העבודה? איך אומרים לו שחסרונו של הדיאודורנט מורגש בלי להעליב?

• עדינות. חשוב לגשת אל האדם בצורה נכונה. אם נדבר אליו בטון מאשים כמו "בגללך קשה לנו להתרכז בעבודה, ריח הזיעה מגיע עד השולחן שלנו", זה רק יעורר אנטגוניזם. יש לגשת לבעיה בעדינות, שהרי מדובר בריח גוף. מה יותר אינטימי מזה?
  

• דיסקרטיות. אסור לנהל את השיחה בפרהסיה ולא לפני אדם נוסף. רק עם האדם שלו רוצים להעיר. 
  

• האצלת סמכויות. אם אין מתנדבים בעבודה, תמיד ניתן לגשת לאחראי על משאבי אנוש ולבקש ממנו לבצע את המשימה. 
  

• השלכה. אפשר לגשת אל האדם שמדיף ריח לא נעים ולהגיד לו: "אל תשאל חבר שלי הפסיק להשתמש  בדיאודורנט והסירחון גורם לי לתחושת חנק. איך אני מסבירה לו שיתחיל להשתמש בדיאודורנט?".
  

• רמז דק. בהפסקת הצהריים, כשאין אף אחד במשרד, מניחים על שולחן הסרבן דיאודורנט עם הקדשה בעילום שם.