שתף קטע נבחר

10 הערות: מחלת האנמיה של מכבי חיפה

הגנות צפופות? בונקר? אלישע לוי צריך להתרכז בהבאת מחליף הולם לשלומי ארבייטמן. וגם: התצוגה של ק"ש בבלומפילד, השתיקה הרועמת של גולדהאר ומי המועמדת הראשית לאליפות? סיכום המחזור

1) הבונקר הוא רק תירוץ. "מי שבא לשבש, יותר קל לו", תירץ אלישע לוי את התיקו המאופס והיכולת החלשה בדרבי החיפני. האמת אלישע? מי שאין לו כלים להתמודד מול הגנות צפופות, לא יכול להבקיע. לאחר 11 משחקים העונה עומד מאזן שערי הזכות של מכבי חיפה על 16 שערים בלבד, ממוצע של 1.45 שערים למשחק. בעונה שעברה היו לירוקים 24 שערים ב-11 משחקים, ממוצע של 2.18 שערים למשחק.

 

הצניחה בכמות השערים לא נובעת מהגנות יותר צפופות העונה, אלא רק מהעובדה שהקבוצה לא מצאה מחליף ראוי לשלומי ארביטמן ולשחקנים נוספים שעזבו. גם בעונה שעברה שיחקו נגד חיפה בונקר, אלא שאז היו לה את הכלים להתמודד עם זה.

 

2) הפחד אכל אותם. מצד אחד אפשר להבין את שחקני הפועל חיפה. אחרי שנים ללא ניצחון בדרבי, רגשי הנחיתות (כפי שבאו לידי ביטוי גם בשלטי האוהדים) מובנים. מצד שני, באופן שבו המשחק התפתח, הם יצאו פראיירים. בפעמים הבודדות שהם ניסו לתקוף, הם הביכו את ההגנה הירוקה והמבולבלת. עוד קצת תעוזה, והכרמל היה נצבע אתמול באדום.

 

3) הפחד אכל אותם 2. קריית שמונה היא קבוצה כשרונית ומאומנת. מאמנה כעס בסיום המשחק על התקשורת, שממשיכה לטענתו להתייחס לקבוצה כאל הפתעה ואפיזודה חולפת. על מנת שנחשוב שמדובר במועמדת רצינית לאליפות, ולא קבוצה סטייל בית"ר ת"א של סוף שנות ה-80 בואכה תחילת שנות ה-90, היא גם צריכה להיראות אחרת מהצורה שבה שיחקה בבלומפילד. יותר מדי הסתגרות בהגנה ובזבוזי זמן, ופחות מדי הברקות של אלרואי כהן ואדריאן רוצ'ט. עם קצת יותר תעוזה, הצעקות של אוהדי מכבי היו מגיעות מוקדם יותר.


בן שמעון. יותר מדי הסתגרות בהגנה ובזבוזי זמן (אביהו שפירא)

 

4) מלכת האופי. הדאבליסטית ממשיכה להציג כדורגל פושר בפרמטרים של העונה שעברה, אבל מראה, שבוע אחרי שבוע, מדוע היא המועמדת הבכירה לתואר. אניימה מחמיץ פנדל? סכנין כובשת בדקה 68? כל זה לא משנה לחבורה הרגועה של גוטמן, שיורדת מהדשא בדוחא עם ניצחון 3:1. החבורה האדומה מזכירה את מכבי ת"א של עונת הדאבל ב-96, שנקלעה במספר רב של משחקים לפיגור, אבל תמיד ידעה לסיים את המשחק בניצחון - יתרון עצום מול יריבותיה על הנייר למאבק האליפות, שסובלות מהיסטריה מובנית.

 

5) טוב שיש את מי להאשים. לירן שטראובר חטף בצדק ביקורת קטלנית על הטעות שלו, שהובילה לשער הניצחון של ברק בדש. מיד הוא הואשם באופן בלעדי בהפסד, ומיד החלו להתפרסם ידיעות על כך שאולי צריך לספסל אותו כדי להוריד אותו לקרקע. נו באמת, כאילו שיש למכבי אופציה על הספסל. גיא סולומון הוא במקרה הטוב שוער לקבוצת אמצע טבלה בליגה הלאומית.


שטראובר. אי אפשר להפיל את האשמה רק עליו (אלי אלגרט)

 

לירן שטראובר טעה בענק, אבל אסור לשכוח את כמות הפעמים שהוא הציל את מכבי ממבוכות גדולות. בדרבי הוא עצר 3 שערים בטוחים, אותו דבר במשחק החוץ מול הפועל חיפה. אי אפשר להפיל את האשמה של ההפסד רק על כתפיו. מצד שני, בקבוצה שבה המנג'ר והמאמן מתיישבים 10 דקות לפני הסוף על כסאם ומשאירים את ניהול המשחק לעוזר המאמן, אי אפשר לצפות שמישהו באמת יקח אחריות על משהו.

 

6) שתיקה מביכה. מיטשל גולדהאר ממלא פיו מים. במכבי יכולים לטעון שבסך הכל עוד לא עברנו חצי ליגה, ואחרי הקיזוז המרחק מהמקום הראשון הוא מינימלי, אבל הם טועים. אחרי 2 הפסדים רצופים ולפני סדרה של משחקים קשים מאוד, מישהו צריך לתת בראש לצוות המקצועי כולו ולשים אצבע על הדופק. אחרת זה יהיה מאוחר מדי, והפרויקט של השבת הצבע הצהוב לחגיגות האליפות יתפוגג בעשן, כמו גם 107 מיליון השקלים שהושקעו.


עזריאל חוגג מול ר"ג. חייב לגלות המשכיות ויציבות (נועם מושקוביץ')

 

7) מגדל עזריאל. מה שסוכן עצבני אחד עושה. בתחילת השבוע איים דודו דהאן להוציא את חן עזריאל מטדי בחלון ההעברות של ינואר. בשבת הוא עלה כמחליף במקום סטיבן כהן, והצעיד את בית"ר לניצחון עם צמד. לא ברור אם הראיון הוא זה שגרם לעזריאל להתעלות על עצמו. מה שבטוח הוא שהשחקן, שסומן כבר לפני מספר שנים כדבר הגדול הבא בקרב החלוצים הישראלים, חייב לגלות המשכיות ויציבות. ושאף אחד לא ינסה להפוך אותו למגן.

 

8) מארחת למופת. עצוב לראות כיצד בני סכנין שוקעת בדרכה הבטוחה לליגה הלאומית. הקבוצה המובילה של המגזר, שנוכחותה בליגת העל חיונית מבחינה ספורטיבית וחברתית, מתפרקת בגלל מאבקי כוח פוליטיים וכספיים, ואיזה מסכנים האוהדים. מאמנים הוחלפו כמו גרביים, ועכשיו זו המשמרת של סלובודאן דראפיץ', מאמן ללא ניסיון שהפסיד בשבת הזדמנות פז להביך את הפועל ת"א. מכאן, הדרך ללאומית היא חד סטרית.


ממשיך לקרוע רשתות. ערפאת על חופה של עכו (צילום: גיל נחושתן)

 

9) השולף המהיר בווינטר. המפגש בין מכבי פ"ת להפועל עכו בשבת איפשר לנו לצפות בשני החלוצים בכושר הכי טוב בליגה - עומר דמארי וג'קו ערפאת

. שני שערים מרהיבים שרק גורמים לנו לרצות כמה שיותר משחקים של שתי הקבוצות הללו. לאחר המשחק התפרסמה ידיעה על כך שערפאת מבוקש בקפריסין. בניגוד לערפאת אחר, הוא מבוקש שם רק בגלל היכולת שלו על המגרש.

 

10) המחזור הבא. סיר הלחץ הצהוב יבעבע ביום שני בדרכו על כביש החוף עד לקופסא בנתניה. מקום שבו מכבי מתקשה לנצח באופן קבוע (פרט לגביע השוקו), בטח כשהיא מגיעה אחרי 2 הפסדים, זעם אוהדים ומסדר פצועים. המזל הגדול של מכבי הוא שבמקרה של פדיחות גם במשחק הזה, את המחצית השנייה אף אחד כבר לא יראה, כולם יהיו עסוקים במה שקורה בקאמפ נואו.

 

המשחק האיכותי ביותר צפוי להתקיים בקריית שמונה, שם תארח הקבוצה המקומית את משפחת לוזון ומכבי פ"ת. מה הסיכוי שהמשחק הזה ישודר? נמוך. בית"ר ירושלים יוצאת לקריית אליעזר, וקשה לראות כיצד תצליח לצאת משם עם ניצחון מול שוערה לשעבר. גיא עזורי, עם החרב על הצוואר וערן לוי על המגרש, ינסה לחלץ נקודות קריטיות מול מכבי חיפה. 

 

הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אלישע לוי
צילום: אלי אלגרט
מומלצים