משפטנים מתלבטים: משאל העם מעוות החוק?

חוק משאל עם כבר אושר בכנסת, אולם המשפטנים אינם ממהרים לתמוך בו. שלשום הצביעו חברי הכנסת ברוב גדול בעד החוק, הקובע כי נסיגה משטחים בריבונות ישראל כמו רמת הגולן ומזרח ירושלים, תידרוש הסכמה של עיקר הציבור ו-60 ח"כים. אך מומחים לענייני משפט חוששים כי השלכות החקיקה חורגות אף מעבר לגורלם של השטחים שבנדון.

"יש כאן עיוות של מה שנקרא משאל עם", גורס פרופסור אייל גרוס, מומחה למשפט חוקתי ובינלאומי. לדבריו, ביתר מדינות העולם נערכו משאלים שעסקו בדמוקרטיה והגדרה עצמית בקרב תושבי השטח המדובר - קוויבק בקנדה, צפון אירלנד, וכן מזרח טימור. "התושבים עצמם הצביעו האם הם רוצים להיות עצמאיים או לא", הוא הסביר.

במקרה הנוכחי, קובע גרוס, "ישראל סיפחה את השטחים הללו כצעד חד צדדי, ויש כאן מצב שונה ממדינות אחרות. השאלה היא גם מה זה משאל עם - אולי דווקא תושבי השטח הם שאמורים להכריע בנוגע לעתידו. השאלה היא את מי שואלים".

נקודה בעייתית נוספת, לטענת גרוס, היא העובדה כי החוק כביכול גוזל סמכויות מהכנסת והממשלה, המוגדרות בחוק כסמכות הבלעדית בתחום יחסי החוץ. "האם החוק הזה שמשפיע על הסמכויות של הגופים הללו, עומד בסתירה לחוקי היסוד שנותנים את זכות החקיקה לכנסת ולממשלה?" הוא תוהה.

גם פרופסור אריאל בנדור, משפטן בכיר, מזהה את הבעייתיות הטמונה בערעור על סמכות הרשויות הקיימות. לטענתו, "השאלה אם משאל עם זה דבר טוב או רע, היא שאלת פילוסופיה פוליטית", אך גם מבחינה משפטית מעלותיה אינן חד-משמעיות. "כיום הסמכויות מצויות אצל הכנסת, הממשלה והרשות השופטת, כאשר הסמכויות מעוגנות בחוקי היסוד. בחוק החדש יוצרים מעין גורם שלטוני חדש, שבאופן טבעי לוקח סמכות מהכנסת והממשלה".

מהלך שכזה, טוען בנדור, יוצר קושי, "שכן לא ניתן לשנות חוקי יסוד באמצעות חוק רגיל. ניסו לעשות זאת בתחילה באמצעות חוק יסוד, אך ויתרו על כך מסיבות של חוסר הסכמה פוליטית". הוא ציין כי אמנם כנסת ישראל תוכל להפוך בעתיד את ההחלטה, אך הוסיף כי ספק גדול אם בג"ץ יכשיל את החוק במקרה של עתירה נגדו: "עד כה בית המשפט לא התלהב לפסול חוקים שאין להם השלכות על חוקי זכויות האדם", הזכיר בנדור.

יש גם תומכים: "חוקים שונו בעבר"

אך לא כלל המשפטנים תמימי דעות לגבי ההשלכות מרחיקות הלכת

על החוק הישראלי. "בוצעו כאן כל הליכי חקיקה באופן תקין לגמרי ועל-פי הדמוקרטיה", הסבירה מנגד המשנה לפרקליט המדינה לשעבר, עו"ד דבורה חן, שסבורה מנגד כי אין שום פסול בחוק. "הכנסת רשאית להגביל או לצמצם חוקים, כולל את חוקי היסוד. זה כבר נעשה במקרים הרבה פחות מובנים, כמו הגדלת הממשלה בגלל בעיות קואליציוניות. לכן אני לא רואה בחוק שעבר ברוב כזה גדול, בעיה".

חן מסבירה כי עצם זה שהחוק מעביר את ההכרעה לעם, מחזק את זכותו הדמוקרטית לעמוד בפני עצמו. "יש מדינות, דוגמת שוויץ, בהן משאל העם הינו חלק מכללי המשחק", ציינה. חן אף מציעה לשקול הטמעתו של משאל עם בנושאים גורליים נוספים: "אני לא רואה בזה פסול, במיוחד בנוגע לנושאים עקרוניים וחשובים".