שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    משכנתא שהסתבכה: איבדו בית ושילמו לכונס

    זהו סיפורה של משפחת אברהמי ממזכרת בתיה, שנקלעה למשבר ולא הצליחה לשלם את המשכנתא: הבנק והשופט מינו כונסת נכסים נגד רצונם, ולאחר שמכרו את הבית הם נאלצו לשלם יותר מ-30 אלף שקל לכונסת שלא עשתה דבר

    משפחה שנקלעת למצוקה כלכלית היא סוג של מנוע צמיחה: מסביב לה מתקבצים אינספור גורמים שגורפים כסף מהטיפול בחובותיה - כך עולה מהמקרה של משפחת אברהמי (שם בדוי), ממזכרת בתיה, שנאלצת לשלם עשרות אלפי שקלים כשכר טירחה לכונסת נכסים - למרות שביצעה את עבודת הכונסת בעצמה. כל זאת - תחת מטריית החוק.

     

    מלכודת ושמה משכנתא

     

    המשפחה רכשה בית במזכרת בתיה ונטלה מבנק מזרחי טפחות משכנתא בסך 450 אלף שקל. ב-2005 היא נקלעה למצוקה כלכלית והפסיקה לשלם את המשכנתא. "בעבר היינו במצב טוב", מספר עמוס אברהמי, (שם בדוי), "היה לי עסק לייבוא מכונות, אבל אז הגיע משבר האינתיפאדה והעסק נפל. בינתיים גם התגרשנו ועזבנו את הבית, ואז בכלל הסתבכנו".

     

    לאחר הגירושין, השכירו בני המשפחה את ביתם למשפחה אחרת ועברו להתגורר בעצמם בשכירות בשתי דירות קטנות יותר - דירה אחת שבה מתגורר עמוס ודירה לגרושתו וארבעת ילדיהם. "אני עובד במכירות ואשתי עובדת רק כמה שעות ביום כי היא מטפלת בילדים, והכסף לא מספיק", הוא מספר.

     

    חוב המשפחה לבנק עומד כיום על 415 אלף שקל. לבקשת הבנק, קבעה ההוצאה לפועל באשדוד כי יש למכור את הדירה כדי להחזיר את החוב. ההוצאה לפועל מינתה את עורכת הדין נורית קדוש ככונסת הנכסים והטילה עליה למכור את הנכס. המשפחה התנגדה למינוי - אולם הבנק וההוצאה לפועל התעקשו.

     

    "המשפחה אמרה שהיא רוצה למכור את הבית בעצמה, כדי לא לשלם את שכר הטירחה", מספר עורך הדין של המשפחה, ארווין שחר מארגון קואליציה אזרחית. ההוצאה לפועל ביקשה מהמשפחה להפקיד ערבות בקופת בית המשפט על סך 30 אלף שקלים כדי לעכב את מינוי הכונס ולאפשר לחייבים למכור את הדירה בעצמם, אך למשפחה לא היה סכום כזה 30 להפקיד. "30 אלף שקל זה המון בשבילם", מדגיש שחר.

     

    "פני העוול בהתגלמותם"

    בסופו של דבר, הכונסת מונתה לתפקיד אך המשפחה הצליחה למכור את הנכס בעצמה, ללא עזרת הכונסת, תמורת 610 אלף שקלים. "עבדתי קשה מאוד בשביל לבצע את המכירה, אבל יש גאות בשוק הנדל"ן אז הצלחתי למכור", מספר עמוס.

     

    "אני מהאנשים שלא אוהבים להיות בחובות. אני לא רוצה להיות חייב שקל לאף אחד, זה מעיק לי על הלב", הוא מוסיף. "אני לא מהטיפוסים שמתחמקים ושיחפשו אותם. אני חייב עשרות אלפים גם לעירייה, לגני ילדים ולבית הספר, ולא ישן בלילה עד שלא אחזיר את החוב. לוויתי כסף מאמא שלי ומדודה שלי, וזה לא הספיק. אז הלכתי, התאמצתי ומכרתי. יש לי את כל הכסף להחזיר לבנק - ועוד 200 אלף שאנחנו צריכים כל אגורה מהם להחזיר חובות ולהתקיים".

     

    אבל מסתבר שלכסף של משפחת אברהמי יש מטרות טובות יותר מלהחזיר חובות לעירייה ולבית הספר: החוק מאפשר להוצאה לפועל לחייב את החייבים לשלם לכונס שכר טירחה - גם כאשר אין בו כל צורך.

     

    תחילה, קדוש ביקשה שהמשפחה תשלם לה 31 אלף שקלים. שחר התנגד, בטענה שקדוש בכלל לא עבדה כדי להצדיק את התשלום. אבל הרשם בהוצאה לפועל, יניב בוקר, אישר לקדוש סכום גדול יותר ממה שביקשה - 35 אלף. כעת, קדוש מבקשת 39 אלף שקלים -.בטענה שבקשתה הקודמת התבססה על מידע שגוי, שגרם לה לחשוב שהדירה נמכרה במחיר נמוך יותר. 

     

    בינתיים התחלפו הרשמים שטיפלו בתיק בהוצאה לפועל, והרשמת החדשה, איריס כהן, הציעה לשני הצדדים פשרה, לפיה תקבל קדוש תשלום בסך 30 אלף שקלים.

     

    שחר מתנגד גם להצעה הזאת. "אלה הם פני העוול בהתגלמותם", הוא אומר, "איזו סיבה שבעולם יש שאנשים עניים ישלמו לאדם עשיר כסף עבור שירות שהם עצמם ביצעו?" קדוש טרם השיבה להצעת הפשרה.

     

    הכונסת: "תוציאו את היד מהכיס שלי"

    לקדוש יש גירסה שונה להשתלשלות העניינים: "המשפחה עיכבה את מכירת הדירה זמן רב", היא אומרת. "הם רצו שיפרשו להם את החוב ושהדירה תישאר בבעלותם. אחר כך הם מכרו בעצמם ושילמו 26 אלף שקלים למתווך ולעורך דין. גובה שכר הטירחה שאני אמורה לקבל נקבע לפי החוק ולפי התקנות. יש סכום שאני אמורה לקבל אם הבית נמכר ויש סכום שאני אמורה לקבל גם אם הוא לא נמכר, בהתאם למחיר הנכס. למה שלא אבקש את מה שמגיע לי?"

     

    גם אם זה מגיע לך לפי חוק, זה נראה לך ראוי לבקש שכר על טירחה שלא ביצעת מאנשים עניים שהתאמצו ועשו אותה במקומך - ועוד שילמו לבעלי מקצוע שכן עבדו וסייעו להם?

     

    "אם הם היו מתנהלים נכון ואני הייתי מוכרת את הדירה, הם היו משלמים לי כמה אלפי שקלים יותר וחוסכים לעצמם את התשלום לעו"ד ולמתווך שהם שכרו. עכשיו הם בוכים ומכניסים את היד לכיס שלי".

     

    ההוצל"פ: התקנות מחייבות תשלום שכר טירחה

    מרשות האכיפה והגבייה (הוצל"פ) נמסר בתגובה: "תקנות ההוצאה לפועל קובעות מדרג שכר טירחה לכינוס נכסים, על בסיס תקופות שונות שבמסגרתם נמכרת הדירה על ידי החייבים.

     

    "התקנות מחייבות תשלום לכונס עד למינויו, לאחר מינויו ועד שחלפו 90 יום מיום המינוי, לאחר 90 יום אך בטרם הוכרז קונה בהליכי הכינוס, ורק השלב הרביעי, והיקר ביותר לחייבים, אם הכונס עצמו מכר את הדירה".

     

    עוד נמסר כי "בתיק לא הייתה שום קביעה סופית של שכר הכונסת. הרשם רק ציין בפני הצדדים את תקנות ההוצאה לפועל לגבי שכר הטירחה והפנה את תשומת לבם בפניהם. הרשמת, איריס כהן, העלתה רעיון בדבר תשלום של 30 אלף שקלים וביקשה את תגובת הצדדים".

     

    תגובת בנק מזרחי-טפחות לא נמסרה עד מועד פרסום הכתבה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הוצאה לפועל: עני? שלם עוד (אילוסטרציה)
    צילום: אבי מועלם
    מומלצים