העלים נפלו מהעצים
העלים נפלו מהעצים/ על ראשי/ כמו ספרית ספרי פילוסופיה כבדים/ שנחתה באמצע שכונת מאה שערים/ והיום טיפות של דם-דיו מתנקות מניר גופי המתפורר/ אל חולות מדבר זכרון השכחה" שירים של מתי שמואלוף על נופי ילדותו בכרמל
אוּלַי עוֹד יִגְדַּל לִי שִׁרְיוֹן וְאֶעֱשֶׂה חַיִל
לֹא הָיָה לִי שִׁרְיוֹן, לְהִתְמוֹדֵד עִם רֶגֶשׁ הַחֲרָטָה, עַל כָּל הַזְּמַן שֶׁבִּזְבַּזְתִּי,כְּשֶׁנִּסִּיתִי לְנַקּוֹת אֶת שְׁבִילֵי חֻרְשַׁת הָאֶקָלִיפְּטוּס,
שֶׁהֵצֵלוּ עַל מִשְׁטְחֵי הַטַּנְקִים, שֶׁהֻשְׁאֲרוּ בְּמַּחֲנֶה "כּוּרְדָנִי" בְּקִרְיַת מוֹצְקִין,
לְמִקְרֶה שֶׁאֵיזֶה דֶוִיזְיָה מִכֹּחוֹת הָאוֹיֵב תָּגִיחַ בְּאֶמְצַע הַפְּקָק הָאָרֹךְ שֶׁבֵּין קַנְיוֹן "הַקִרְיוֹן" לְקַנְיוֹן "חֵיפָה".
"חולות מדבר זכרון השכחה" (צילום: GettyImages)
הֶעָלִים נִפְלוּ מֵהָעֵצִים, עַל רָאשִׁי, כְּמוֹ סִפְרִיַּת סִפְרֵי פִילוֹסוֹפְיָה כְּבֵדִים,
שֶׁנָּחֲתָה בָּאֶמְצַע שְׁכוּנַת מֵאָה שֶׁעָרִים.
וְהַיּוֹם טִפּוֹת שֶׁל דַּם-דְּיוֹ מִתְנַקּוֹת מִנְּיָר גּוּפִי הַמִּתְפּוֹרֵר,
אֶל חוֹלוֹת מִדְבַּר זִכְרוֹן הַשִּׁכְחָה.
אָבִי הַמֵּת
הַבּוּלִים אָסְפוּ אֶת יָמָיו הָאַחֲרוֹנִיםשֶׁל אָבִי אֶל תּוֹךְ מְדִינוֹת שֶׁאֲלֵיהֶן
הוּא לֹא טִיֵּל,
הוּא הֵנִיחַ אוֹתָם בְּתוֹךְ קַעֲרַת מֵי נִשְׁמָתוֹ
וְקִלֵּף מֵהֶם אֶת מַעֲטֶפֶת הַהַזְנָחָה,
שֶׁל שְׁכוּנוֹת הַמַּעֲמָדוֹת הַנְּמוּכִים, שֶׁל הָעִיִר חֵיפָה,
אֵבֶל יְדֵיהֶן הַתַּמְנוּנִיוֹת שֶׁל רָשֻׁיּוֹת הַמֶּמְשָׁלָה
לֹא אִבְּדוּ אֲחִיזָה בַּבּוּל
וְהַדְּיוֹ הַשָּׁחֹר נוֹתַר כְּאוֹת
קַיִן.
מתי שמואלוף פרסם עד כה שלושה ספרי שירה: "מגמד הצלקות", "שירה בין חזז לבין שמואלוף", ו"למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים". חבר בקבוצת "גרילה תרבות" שמקשרת בין היצירה התרבותית לבין מאבקים חברתיים.