שתף קטע נבחר

פיצויים בישראל: מבטיחים מהר, מקיימים לאט

זה מתחיל בהצהרות בומבסטיות על פיצוי מהיר לנפגעים – ונגמר בסחבת של שנים, הוצאת עתק וייאוש. לידיעת תושבי הכרמל: זה מה שקרה לנפגעי אסונות קודמים שניסו לחלץ את המגיע להם מדינת ישראל. האם הפעם זה יהיה שונה?

בעקבות השריפה הגדולה בצפון הבטיחו בסוף השבוע גורמים בממשלה לתושבים שביתם נהרס סיוע מקיף. אתמול (א') כבר אישרה הממשלה סיוע ביניים של 60 מיליון שקל לצפון. אך האם התושבים שנפגעו יזכו למלוא הסיוע שהובטח להם? מבדיקה שערכנו לגבי ארבעה אירועים קודמים – השיטפונות בנגב, מלחמת לבנון השנייה, אסון ורסאי וקריסת גשר המכבייה, עולה כי הדרך לפיצויים ארוכה ולא תמיד האנשים שנפגעו מקבלים את מה שהובטח להם.

 

אסון הכרמל - עמוד הסיקור המיוחד ב-ynet

 

במאי 2001 קרסה רצפת פלקל באולמי השמחות "ורסאי" בשכונת תלפיות בירושלים. 23 מהאורחים נפלו אל מותם ושאר האורחים, כ-380 נפצעו. אחד מהפצועים היה יובל סרור, דודו של החתן אסף דרור, שהגיע לחתונה עם אשתו ושלושה מילדיו – כולם נפצעו.

 

"אני זוכר שהיה רעש גדול אחרי האסון", הוא משחזר. "אריק שרון שהיה אז ראש ממשלה אמר שמדובר באסון לאומי, ממש כמו שביבי אמר על אסון הכרמל. אבל מהר מאוד באו אסונות ופיגועים אחרים וכולם שכחו. "אני חושב שאף אחד מהנפגעים באסון הכרמל לא יקבל שום דבר מהמדינה, שלא יצפו לזה. כבר שנים שאנחנו מתנהלים עם עורכי דין.

 

"הרגל של אשתי התרסקה, יש לה פלטינות ברגליים והיא לא מסוגלת לעלות לאוטובוס. אפילו תו נכה אנחנו לא מצליחים לקבל, שלא לדבר על גימלת נכות מביטוח לאומי. היא גם חלתה בסכרת בעקבות האירוע. אני משלם 1,500 שקל בחודש על תרופות ולא מקבל על זה אפילו שקל החזר.

 

"הבת הגדולה שלי, שהייתה בת 10 באירוע, היום בת 21. כל הפנים שלה נמעכו באסון, והן מלאות צלקות. היא מנסה ללמוד ויש לה קשיי ריכוז, אך היא לא מקבלת שום תמיכה. באסון התאומים בארה"ב אנשים קיבלו פיצוי שמן, ויכלו לקנות בית ואוטו כדי להקל על החיים שלהם. ופה? כלום", אמר אתמול סרור. 


הריסות אולם ורסאי

 

בעקבות אסון ורסאי נחקק בכנסת חוק מיוחד שנועד לסייע לנפגעים. החוק התקבל בכנסת כחצי שנה לאחר האסון אבל הנפגעים לא קיבלו מיד את הכסף. בעקבות חקיקת החוק הוקמה ועדה ציבורית בראשותו של השופט בדימוס אפרים לרון אשר הגישה את מסקנותיה רק כעבור חודשיים נוספים.

 

על יישום המלצות הוועדה הייתה אמורה להיות מופקדת חברה ממשלתית בשם ענבל, אלא שבדיקה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנובמבר 2004 כשלוש שנים וחצי לאחר קרות האסון העלתה כי הליכי הטיפול בתביעות הנפגעים באסון לא הסתיימו.

 

מתוך 358 תיקים שנפתחו בענבל באותה עת, 125 תביעות נדחו ו-116 תביעות היו נתונות בשלבי בדיקה. מרכז המחקר של הכנסת מצא ליקויים רבים בטיפול בנפגעים. כך למשל מצא מרכז המחקר כי חברת ענבל לא אימצה את המלצות ועדת לרון לבדוק את הנפגעים בוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי והקימה ועדות משלה. אלא שהוועדות התכנסו פעם בשבועיים בימי שישי למשך חצי יום, והדבר גרם להתמשכות הטיפול בנפגעים.

 

לפי הדו"ח, תוצאה נוספת של הקמת המערך הנפרד על ידי ענבל הייתה גישה מחמירה של הוועדות ודחיית תביעות רבות שלא היו צריכות להידחות. כך, לדוגמא, אדם שנקבעה לו 100% נכות בוועדה של הביטוח הלאומי הוכר כנכה בשיעור של 18.9% בלבד בוועדה.

 

15 פירמות של עורכי דין

העיכובים בפיצויים לנפגעי אסון ורסאי נמשכו הרבה אחרי 2004 ולמעשה נמשכים עד היום. הפיצויים שקבעה ועדת לרון לנפגעים היו נמוכים מאוד, ונעו סביב כמה עשרות אלפי שקלים לנפגע.

 

החוק שקבע פיצויים לנפגעי האסון איפשר להם לתבוע פיצויים נוספים, ואכן בתחילת 2004 הגישו מאות מנפגעי אסון ורסאי תביעה של מאות מיליוני שקלים נגד שורת גופים ובהם המדינה, עיריית ירושלים, הטכניון, מכון התקנים, החברה שבנתה את האולם, המהנדס ובעלי האולם. התביעה ממשיכה להתנהל גם בימים אלה, וסיומה עדיין לא נראה באופק.

 

לדברי עו"ד אסף פוזנר, מומחה לדיני נזיקין המייצג רבים מהנפגעים, "האסון אירע ב-2001, אבל היינו צריכים להמתין לסיום עבודת ועדת החקירה ולסיום עבודת המשטרה שתפסה את כל המסמכים שהיו קשורים באירוע. כך שרק בתחילת 2004 הוגשה התביעה. בתביעה יש 30 גופים שנתבעים אשר מיוצגים על ידי כ-15 פירמות של עורכי דין, כך שכל בקשה שמוגשת לבית המשפט מחייבת תגובה של סוללת עורכי דין ויכולה לתקוע את ההליך למשך זמן רב. אנחנו נמצאים עכשיו בשלב שכל צד צריך להגיש את סיכומיו לבית המשפט, ועד שיהיו פסקי דין סופיים או הסכמות בין הצדדים אני מעריך שזה ייקח בין שנה לשנתיים.

 

"למעשה, בית המשפט צריך לתת כאן פסקי דין ב-400 תיקים שונים. אם אסון הכרמל יוכר כאסון טבע, ייקח לאנשים שנה-שנה וחצי לקבל את הפיצויים. זה אולי נראה הרבה זמן לאנשים שנפגעו, אבל זה מעט זמן יחסית למה שייקח להם אם הם יצטרכו לתבוע את המדינה בבית המשפט", אומר פוזנר.

 

"אין מי שיעזור"

ב-2006 במלחמת לבנון השנייה, נפל טיל על ביתה של ד.י (50) מטבריה, והרס אותו כליל. שמיעתה נפגעה ומצבה הנפשי הורע משמעותית. למרות הכרזות ראש הממשלה אהוד אולמרט לפיהן יקצר את הביורוקרטיה וההליכים לטובת נפגעי המלחמה, היא נאלצת עד היום להתרוצץ עם עורך דינה תומר בכר בבתי משפט כדי שיכירו בזכויותיה.

 

הבית שלה אמנם נבנה מחדש, אך תביעתה לפיצוי על נזקי גוף נדחתה על ידי הביטוח הלאומי. היא הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר מתנהל עד עכשיו.

 

"אנשים הפסידו בגלל המלחמה הרבה מאוד כסף ואין מי שיעזור להם", אומר עו"ד בכר. "כולם הבטיחו קיצור הליכים אבל בפועל כל מה שקשור לנזקי רכוש אורך שנים, כי תמיד צריך לערער על חוות דעת השמאים מטעם מס רכוש שמפחיתים בערך כמה שיותר. העומס על המערכת עצום ובינתיים את עלויות השיפוץ והתיקון, כמו גם המגורים, אתה צריך לממן לבד בלי שום עזרה".

 

אחרי מלחמת לבנון השנייה קבע מס רכוש מנגנון פיצויים שנקרא "מסלול ירוק". המסלול מבוסס על נוסחה לפיצוי בגין נזקי המלחמה שקבע משרד האוצר, ומאפשר לניזוקים להגיש תביעה לפי הנוסחה הזו. בסך הכל הוגשו במלחמת לבנון השנייה 27,700 תביעות לפיצויים על מבנים, רכב, חקלאות ותשתיות, ושולמו פיצויים כוללים של כמיליארד שקל.

 

"אני לא מקנא בתושבי הצפון", אמר אתמול ל"ממון" מנהל תחנת המחקר והפיתוח במועצה האזורית רמת-נגב, יענקל'ה מוסקוביץ,' שמחכה כבר שנה לקבל פיצויים מהמדינה על נזקי השיטפונות מהחורף הקודם. בחודש ינואר בשנה שעברה היו גשמים עזים ברחבי הנגב, גשר ניצנה קרס וגידולים חקלאיים וחממות הלכו לטמיון. במועצה האזורית רמת-נגב לבדה הוערכו הנזקים בכ-10 מיליון שקל.

 

"הכל טקסים בטלוויזיה"

מוסקוביץ' סיפר אתמול כי לאחר השיטפונות הצהירו שרי הממשלה כי האירוע יוכרז כאסון טבע, אך עד היום זה לא קרה. "שנה עברה ועוד לא אושר להכריז על אסון טבע", אמר אתמול מוסקוביץ'. "הכל טקסים בטלוויזיה ואחרי זה כולם נעלמים".

גם מתי ברקוביץ', חקלאי מהמושב קדש ברנע שעל גבול ישראל-מצרים, ממתין לפיצויים מהמדינה. "המדינה לא דאגה לנו. לא קיבלנו כלום. חקלאות זה עסק חי ברמה יומיומית. אחרי כל הדיבורים היפים כולם נעלמים מהשטח," ציין ברקוביץ' אתמול.

 

בחלק מהמקרים המדינה לא לוקחת על עצמה אחריות מיידית לטיפול בנפגעים, ואז יש צורך להגיש תביעה ולחכות זמן רב עד לקבלת הפיצויים. הפיצוי שקיבלו נפגעי אסון גשר המכביה, למשל, ניתן רק כארבע שנים לאחר קרות האירוע.

 

ביולי 1997 קרס גשר מאולתר שנבנה מעל לירקון במטרה להוביל את משתתפי אירוע הפתיחה של המכבייה בדיוק כאשר עלתה עליו המשלחת האוסטרלית. בשנת 1998 הגישו משפחות הנפגעים תביעת פיצויים לבית המשפט המחוזי בחיפה.

השופט שמואל ברלינר המליץ לצדדים במהלך דיון בשנת 1999 כי המדינה תקבל על עצמה לשלם פיצויים "הוגנים" לנפגעי האסון, אלא שרק שנתיים מאוחר יותר הגיעה המדינה להסדר פשרה עם הנתבעים במסגרתו שילמה להם עשרות מיליוני שקלים.

 

"מתנערים מאחריות"

גם במקרים בהם על פניו נראה שהנפגעים זכאים לפיצויים, הם לא מקבלים אותם באופן אוטומטי וצריכים ליווי משפטי. כך היה עם זוג ספורטאים אוסטרלים שהשתתפו בטקס הפתיחה של המכביה. שניהם נפלו מהגשר הקורס, הבעל נהרג ואילו האישה נפגעה קשה בגופה.

 

"הייתה בעיה על מי להטיל את האחריות לאסון", אומר עו"ד חיים מנדלבאום מומחה נזיקין ומי שייצג את האישה. "כל הנוגעים בדבר ניסו להתנער מאחריות, עד שהדבר הזה הגיע לערכאות משפטיות, והפיצויים ניתנו רק אחרי כארבע שנים".

מרשות המסים נמסר אתמול כי "לא ידוע לנו על שום פיגור בתשלום פיצויים לניזוקי מלחמת לבנון השנייה. "עם זאת, מתנהלים בבית המשפט דיונים בקשר ל-50 ערעורים של אזרחים נפגעי מלחמת לבנון השנייה".

 

בהכנת הידיעה השתתפו נופר סיני-פורת, צח שפיצן, עופר פטרסבורג, ירון ששון וגד ליאור והיא פורסמה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ישיבת הממשלה המיוחדת בטירת כרמל
צילום: אבי אוחיון, לע"מ
בית היתומים ימין אורד. המדינה תשקם?
צילום: אבישי זיגמן
מומלצים