אפילו לאלישע לוי נמאס מהקהל של מכבי חיפה
דווקא ביום בו ציפינו מהם להתעלות, החליטו יושבי יציע ג' להרגיז את כולם והוציאו את המאמן גדול. וגם: אזגי, זנדברג ועטר. 10 הערות לסיכום המחזור
1. אלישע יצא גדול 1. מה שהתחיל עם טקס מרשים, שלטים נוגעים ללב ודקת דומיה מרגשת, נגמר בצורה מגעילה. דווקא ביום שבו כולנו ציפינו מהם להתעלות אחרי האסון הגדול שפקד את האזור, דווקא ביום שסיפק את ההזדמנות הכי טובה עבורנו לאסקפיזם, יושבי יציע ג' פשוט איכזבו.
כבר בהפסקת המחצית הם שרקו בוז, קיללו את אייל גולסה וקלקלו את האווירה. בזמן הפיגור אפשר היה לשמוע את שריקות הבוז הצורמות עמוק לתוך היערות השרופים שעל הר הכרמל. אלישע לוי מבחינתו, יצא גדול בזכותם, אבל בעיקר בזכות עצמו. זו היתה הפעם הראשונה שהמאמן הגיב לאותן פרובוקציות, בכל אותם ראיונות לתקשורת.
"זכותם של האוהדים להביע את דעתם", הוא היה אומר עד לא מזמן, אבל אתמול משהו השתנה בו. פתאום גם לאלישע נמאס מאותם אוהדים. "זו לא הפעם הראשונה שיש כאלה דברים וזה לא מוצא חן בעיני", הוא אמר. "גם אחרי שניצחנו את בני יהודה היו כאלה ששרקו בוז. הגיע הזמן להתייחס לקהל הטוב של מכבי חיפה". צודק. קחו דוגמא מאלה שידעו להלל את אריק בנאדו אחרי תקופה ארוכה.
2. אלישע יצא גדול 2. אם לא מספיקה התגובה של אלישע מחוץ למשחק, החילופים שלו הם אלה שהביאו לניצחון. תומר חמד סידר את השער השני ובישל את הראשון למוחמד גאדיר - שניים שנכנסו על ידי המאמן על מנת להביא לשינוי. מכבי חיפה הוכיחה שוב שהיא קבוצה חזקה, עם הרבה אופי, גם אם הכדורגל שלה לא הכי משכנע. מכבי חיפה היא קבוצה שיודעת לנצח למרות הקהל שלה, וזה גם משהו.
3. חג המאור 1. בדיוק כמו בית"ר ירושלים שלקחה אליפות תחתיו, גם מכבי תל אביב של יוסי מזרחי, לא הכי מרשימה, אבל נהנית מהברקות אישיות של הכוכבים שלה. מזרחי עלה על פטנט, עם משחק מסודר ויעיל מאחור, בידיעה שהשערים יגיעו עם הכשרון של החלק הקדמי. לא תמיד זה מספיק לניצחון, אבל בדרך כלל זה עושה את העבודה.
במיוחד כשיש לך מאסטרו כמו מאור בוזגלו, שנותן עד עכשיו עונה נהדרת. קל להתלהב מהשערים של אלירן עטר, אבל כל מי שרואה את המשחקים המשחקים של מכבי ת"א העונה, לא יכול להתעלם מהתרומה של בוזגלו. הוא נלחם על כדורים, מוסר כשצריך, מאיים על השער ובעיקר - זוכה לשקט מצד אנשי הצוות המקצועי והקהל. החיבור הטבעי שלו עם עטר הוא רק בונוס.
5. להיות ערן לוי. פרוספר אזגי, למרות מה שרבים בוודאי חושבים עליו, הוא בן אדם חכם. עד כמה שזה יישמע מוזר בגלל המספרים המדהימים שלו (5 שערים ו-4 בישולים), לוי הזיק לאשקלון מחוץ למגרש לא פחות משהועיל לה, והבעלים החליט ליישר איתו קו על ידי השעיה לשבוע. הבעיה היא שהקשר מאור עקיבא עשה דין לעצמו, החרים את האימונים, ביקר בתקשורת והזכיר מדוע יש כאלה שמכנים אותו 'ראובן עובד של הצפון'.
6. הפועל שוב דורסת? לא בדיוק. למרות -1:5 על הפועל פתח תקווה, קשה היה להתעלם מדקות ארוכות מדי בהן הפועל ת"א פשוט נעלמה. אלי גוטמן התהלך עצבני על הקווים גם ביתרון 0:3 וידע למה. הקבוצה שלו נראתה אנמית עד שנכנס למגרש שי אבוטבול. מעל כולם בלטה חולשתו הבלתי מוסברת (שוב) של בן שהר. אחרי שהחליף את ה-ס' ל-ש', אולי כדאי שיחליף גם את את האמצעית ל-ע', לא?
7. המבחן של מלמיליאן. למרות שזה מפתה, אל תתרשמו יותר מדי משלושת הניצחונות האחרונים של בית"ר ירושלים. עד עכשיו הקבוצה של אורי מלמיליאן מתבססת על שחקן אחד, שהתגלה כקלף מנצח די במזל. במשך דקות ארוכות מדי, בית"ר לא נראית מספיק מאיימת וההגנה שלה - למרות שלא ספגה בשני משחקים רצופים, מאפשרת ליריבותיה להגיע למצבים בקלות. המבחנים הבאים קשים יותר מול עכו וקרית שמונה - קבוצות שמתבססות על מהירות בהתקפה.
8. הטוב, הרע. מילה טובה מגיעה שוב לקרית שמונה, שבניגוד להפועל עכו שנחלשה לאחרונה, ממשיכה להצדיק את מיקומה הגבוה בכל שבוע. בצד השני, ראובן עטר יצטרך להוכיח את עצמו אחרי שמכבי נתניה הפסידה ארבעה מחמשת משחקיה האחרונים.
9. והמכוער. כמעט שכחנו את מיכאל זנדברג, שלא נשמע להוראות טקטיות והוחלף מספר דקות אחרי שנכנס כמחליף. אז הוא בעט בבקבוק, שחרר מילה מיותרת למאמנו פרדי דוד, אבל בסוף גם ידע להתנצל. זנדברג הוא מסוג השחקנים ששונאים להפסיד ומצפים מעצמם להרבה על המגרש, אלא שבשנתיים האחרונות דברים לא ממש התחברו עבורו ובגיל 30 הוא נראה יותר כמו אחד שקרוב יותר לסוף הקריירה מאשר לשיאה.
10. מחמאות להתאחדות? יש דבר כזה. ההחלטה להתעלם מדו"ח השופט, שציין את הקריאות 'מוות לערבים' של שניים או שלושה מאוהדי בית"ר, לקראת סיום דקת הדומיה בטדי לזכר ההרוגים בכרמל, הראתה שלפעמים אפשר לחשוב מחוץ לקופסה. תובע ההתאחדות, שלום אבן עזרא, ידע להעריך את העבודה הקשה של איציק קורנפיין נגד אותם אוהדים בעייתיים ומנע משחק נוסף ללא קהל.
ההחלטה לקיים את המחזור היתה נכונה, אוהדי ב"ש (צילום: רועי עידן)
גם ההחלטה לקיים את המחזור למרות אסון הכרמל היתה נכונה. לפעמים צריך לשדר נורמליזציה בכל דרך שהיא. המדינה אינה נמצאת במצב חרום והטקסים שלפני המשחק, היו מרגשים, הגבירו את המודעות ובאופן כללי כיבדו את משפחות ההרוגים.
העובדה שבן זוגה של אהובה תומר ז"ל אמר כי אשתו היתה תומכת בקיום המשחק בחיפה, נתנה חותמת סופית להחלטה. בואו נשתתף בצער המשפחות, ונקווה שלוזון לא יצטרך לקחת החלטות דומות בעתיד.
לפנייה לכתב/ת 
