אחרי השריפה: שוב מתנערים מהילדים שלנו
ההחלטה על סגירת מוסד נציבות הדורות הבאים מסמלת את הבריחה מאחריות של חברי הכנסת והממשלה. אין ספק שאסון השריפה הגדולה יכול היה להיגמר אחרת אם הם היו חושבים קצת יותר לטווח הרחוק
בצרוף מקרים שרק המציאות יכולה לזמן, יום לאחר שדעכה השרפה הגדולה בכרמל ויום לפני הגשת דו"ח מבקר המדינה בנושא היישום של המלצותיו בעבר לשיפור מערך הכיבוי וההצלה - התכנסה אתמול (ג') ועדת הכנסת והחליטה להעביר לקריאה שנייה ושלישית את סגירת מוסד נציבות הדורות הבאים.
לכאורה, ההחלטה החלטה על סגירת הנציבות אינה קשורה למאורעות הימים האחרונים, אולם היא מסמלת את הראייה קצרת הטווח והצרה של חברי הכנסת והממשלה, ואת הבריחה שלהם מאחריות. אין ספק שאסון השריפה הגדולה, שהביא לאובדן של חיים רבים ולנזק בשיעורים שטרם חווינו, יכלה להיגמר אחרת אם חברי הכנסת והשרים היו חושבים קצת יותר לטווח הרחוק.
הנציבות הוקמה לפני כעשור בצעד פורץ דרך, במטרה לייעץ לכנסת בנוגע להשפעה העתידית של חקיקה. למאבק נגד סגירתה חברו ארגוני חברה וסביבה רבים, כגון התאחדות הסטודנטים בישראל, חיים וסביבה, התנועה לאיכות השלטון ואדם טבע ודין.
מאבק זה ימשיך עד לרגע ההצבעה וההכרעה בכנסת, אולם גם לנו אסור להפקיר את החלל שמותירה הנציבות ליד המקרה ומחובתנו לחשוב כבר עתה על חלופות ראויות.
אפשרות: נציבות מחוץ לכנסת
המנגנון החלופי והבלתי רשמי שמציעה הכנסת הוא שימוש במרכז המידע והמחקר של הכנסת, שבין תפקידיו אחראי על ליווי תהליכי החקיקה בוועדות. עם זאת, פעילותו של המרכז מבוססת על פניה וולונטרית של חבר כנסת או וועדה לבצע מחקר. על מנת לספק מענה הולם לדורות הבאים בכנסת, יש לשנות את סמכויותיו לגבי הטמעת שיקולים ארוכי טווח בחקיקה, במקביל לביטול הנציבות.
מנגנון אחר שיכול לתפוס את מקומה של הנציבות ולפקח על ראיית העתיד בכנסת, הוא הקמה של מחלקה לקיימות ופיתוח בר-קיימא במשרד מבקר המדינה, שיהיה אמון על בקרת העתיד. בצורה זו יוכל המבקר לבקר את מהלכי הכנסת, הממשלה ומוסדות ציבוריים אחרים, לא רק לאחר מעשה אלא גם לפניו.
אבל לא מן הנמנע שקואליציית הארגונים החברתיים והסביבתיים הנרחבת, שהתאחדה למאבק נגד סגירת הנציבות, תהיה חייבת כבר מחר לספק חלופה אזרחית ולהקים נציבות חוץ פרלמנטרית.
נציבות זו תשרת את החברה האזרחית ותבחן את הצעות החוק המוגשות בכנסת בראי הדורות הבאיםף ככלי לבקרה ולשקיפות ציבורית. כוחה יהיה כוחו של הציבור והיא תשמש אותו בפנייה למוסדות השלטון ובמאבקים ציבוריים ומשפטיים אל מול חקיקה קצרת טווח ובעלת אינטרסים צרים.
סגירת הנציבות היא עוד החלטה אומללה של כנסת ישראל, שעסוקה בהתנהלות יומיומית ולא בניהול של המדינה. מאחר שמרבית חברי הכנסת מונעים מאינטרסים פוליטיים צרים ונקודתיים - יש חשיבות רבה לקיום נציבות כגוף א-פוליטי, שתפקידו לפקוח את עיניהם בדבר ההשפעה של המעשים בהווה על המחר, ושתאפשר למנוע את האסונות הבאים.
ד"ר עדי וולפסון הוא מרצה במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
לפנייה לכתב/ת 
