שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    איטליה? דודיצ'י פונטי!
    איטליה חוזרת לאירוויזיון, 13 שנים אחרי שעזבה אותו בטונים צורמים. לקראת המאורע, קבלו את השירים האהובים ביותר של ארץ המגף בתחרות הטראש הבינלאומית. וגם: מי מילא את מקומה של איטליה בשפה הסקסית בעולם עד לשובה?

    איטליה חוזרת לאירוויזיון. כך הודיעו אתרי המעריצים של התחרות בסוף השבוע האחרון. הודעה רשמית על הקאמבק הצפוי עדיין אין, אבל אחרי גלות מרצון של 13 שנים תמימות, מדובר בהחלט במהלך מבורך. לכבוד החזרה הצפויה לתחרות ה-56 במספר, שתיערך בשנה הקרובה בדיסלדורף שבגרמניה (10, 12, 14 במאי), זה הזמן להתרפק על העבר ולהיזכר בשירים הגדולים ביותר של ארץ המגף בתחרות הזמר לדורותיה.

     

    לעוף אל ההיסטוריה

    הלהיט הגדול ביותר שיצא מתחרות האירוויזיון (אולי אפילו יותר מ"ווטרלו" הנודע, אליו עוד נגיע בהמשך), הוא "Nel blu dipinto di blu", המוכר יותר גם בשמו השני, "וולארה" ("לעוף", בעברית). השיר שזכה לאינספור גרסאות כיסוי בשלל שפות וסגנונות, ייצג את איטליה בתחרות האירוויזיון השלישית בהיסטוריה. 

     

    (Domenico Modugno - Nel blu dipinto di blu (Volare. רק מקום 3

     

    דומיניקו מודוניו, הזמר שביצע את השיר בתחרות ההיא, כנראה לא תיאר לעצמו מעולם, עד כמה השיר הפשוט והקליט שביצע עבור מדינתו (ושהגיע רק למקום השלישי, הידעתם?) יהפוך ללהיט כל כך גדול. כל כך גדול, שעד היום רבים לא זוכרים אפילו שמקורו של השיר בתחרות האירוויזיון (בדיוק כמו "השיר הצרפתי ההוא" מהסרט "נשיקה במצ"ח", שהתחרה באירוויזיון 1963).

     

    בת 16 הייתי

    השנה היא 1964, הימים בהם תחרות האירוויזיון עדיין נחשבה לצעירה ובלתי מזיקה. על במת התחרות בקופנהגן עולה נערה צעירה ומבוישת בת 16, ששיתפה את אירופה כולה במחשבותיה אודות האהבה ובכך שהיא עצמה "אינה מבוגרת דיה" בכדי להתאהב.

     

    Gigliola Cinquetti - Non ho l'età. כך היתה

     

    אותה נערה היתה ג'יליולה צ'ינקווטי, שבחינניות ובתמימות, לצד פשטות כובשת וביצוע מופלא לשיר יפהפה, הביאה לאיטליה את נצחונה הראשון בתחרות הזמר.

    מלבד אותו הישג היסטורי של נערה כה צעירה עבור מדינה גדולה וחשובה שכזו, ג'יליולה עשתה היסטוריה בכך שהשיר שביצעה, "Non ho l'età", הפך לאחת הקלאסיקות הבלתי נשכחות והמזוהות ביותר עם התחרות. וכן, נדמה ששום קלאסיקה היא אף פעם אינה מבוגרת דיה.

     

    ההפסד בקרב ווטרלו

    עשר שנים חלפו, והנערה היפה בשחור ולבן שקטפה את הניצחון הראשון עבור איטליה, שבה לייצג את מדינתה באירוויזיון שנערך בברייטון, אנגליה. הפעם, כאישה בוגרת בצבע, ולא פחות יפה מבעבר, שנראית בדיוק כמו מישהי שברלוסקוני היה בוודאי שמח לארח מתישהו במעון ראש הממשלה.

     

    Gigliola Cinquetti - Si. הפסידו לשבדים

     

    באותה תחרות (1974), נולדה עוד קלאסיקה אירוויזיונית בלתי נשכחת, גם היא בביצועה של אותה ג'יליולה."Si" ("כן"), בלדה נוגה, קסומה ומיוחדת, שהביאה את איטליה עד למקום השני, לאחר שהובסה ב"קרב ווטרלו" הבלתי נשכח ללהקת אבבא השבדית, שבין לילה נחשפה לקהל הכלל-אירופי והעולמי.

     

    שיר לשלום

    שנות ה-80 היו מוצלחות למדי עבור איטליה בתחרות. הן הכילו שפע של להיטים בלתי נשכחים ומרגשים, בהם, גם הדואט העוצמתי והמרגש מ-1989, "Avrei Voluto". בסופה של אותה שנה, נפלה חומת ברלין, שפיצלה את אירופה ושהביאה אולי גם לזכייתה השנייה (והאחרונה עד כה) של איטליה באירוויזיון, ב-1990, עם שיר שכולו תקווה לאיחוד היבשת המפורקת, "Insieme: 1992" ("ביחד: 1992").

     

    טוטו קטוניו - "Insieme: 1992". שירו יחד איתו

     

    טוטו קטוניו האגדי, מהזמרים והיוצרים הוותיקים והמוכשרים ביותר בחצי האי, שאפילו קפץ לא מזמן לבקר ולהופיע בישראל, ביצע את המנון השלום הקליט והמרגש. את אירוויזיון 1991, שהגיע לרומא לאחר הניצחון, הוא כבר זכה להנחות בחגיגיות מרובה. עם מי? ניחשתם נכון! עם ג'יליולה צ'ינקווטי.

     

    מרטיני שחור

    אחד השירים הפחות מוכרים של איטליה, אך אחד המדהימים ביותר שייצגו אותה ושעלו על במת התחרות אי פעם, הוא "Rapsodia" מ-1992. את הבלדה הפנומנאלית והמרגשת עד דמעות הזו ביצעה מיה מרטיני, שכבר ייצגה את מדינתה באירוויזיון 1977.

     

    מיה מרטיני - "Rapsodia". סיפור קורע לב

     

    נדמה שמרטיני כי חזרה להתחרות רק כדי להספיק ולספר לקהל הצופים סיפור אהבה קורע לב, במעטפת של שיר עצוב אך דרמטי, שהתברג לו במקום הרביעי והמכובד (קצת מעל דפנה דקל שלנו). עם זאת, נדמה שההצלחה לא עשתה טוב למרטיני, ששמה קץ לחייה רק שלוש שנים לאחר מכן, בגיל 48.

     

    האקורד האחרון, בינתיים

    נדמה של"מילים" של הראל סקעת מהאירוויזיון האחרון, קדמו "נהרות של מילים" שמקורם באיטליה: הבמה האירוויזיונית האחרונה עליה דרך המגף האיטלקי היתה במת אירוויזיון 1997 בדאבלין, אירלנד, אז ביצע הצמד Jalisse את הבלדה האפלה והמהפנטת "Fiumi Di Parole" ("נהרות של מילים"). גם השיר הזה הגיע למקום הרביעי.

     

    Jalisse - Fiumi di Parole. השיר האחרון שאיטליה שלחה לתחרות
     

    קצת אירוני שדווקא שיר כמו זה הוביל לשתיקה ארוכה בת 13 שנים מצד איטליה, שלא הביעה עוד עניין בתחרות הזמר ופרשה ממנה באופן פתאומי לבלי שוב.

     

    ממלאות מקום

    אז נכון, איטליה אולי עומדת לשוב, אבל האמת היא שגם בשנים בהן היא נעדרה, היא לא חסרה באמת, מהסיבה הפשוטה שכמה וכמה שירים ממדינות שונות בעשור האחרון, בוצעו על במת האירוויזיון באיטלקית.

     

    לטביה, 2007. כבוד לאיטלקים

     

    בלטביה הבלטית הקטנה, התעוררו געגועים עזים למדינה ממנה הגיעו שלושת הטנורים - עד כדי כך שהיא החליטה להכפיל את מספרם ולשלוח את כל החבורה לתחרות האירוויזיון שנערכה ב-2007 בהלסינקי.

     

    ששת הטנורים שעלו אז על הבמה, ביצעו ברוב הוד והדר את "הלילה הזה", מעין בלדת אופרה פומפוזית ומרשימה במיוחד באיטלקית מלאה. המיצג האיטלקי הזה אמנם הביא את לטביה רק להישג בינוני מאוד באותה תחרות, אך אין כל ספק שהיא הצליחה לשמר את המורשת האיטלקית הנכספת באותו לילה.

     

    שנה לאחר מכן, באירוויזיון שנערך בבלגרד, בחרו לא פחות משלוש מדינות לזמר בשפה האיטלקית: רומניה, בדואט שחציו באיטלקית וחציו ברומנית (שגם היה השיר הראשון בסדר ההשמעה בערב הגמר), ושתי מדינות נוספות, בהן איטלקית מוגדרת כשפה רשמית: שוויץ וסן מרינו.

     

    סן מרינו, 2008. הופעה נדירה באירוויזיון

     

    שוויץ, שכבר זימרה ב-2000 באיטלקית מלאה, בחרה לשלוח לתחרות ב-2008 בלדה שמתפתחת לשיר פופ קצבי וקליט במיוחד, "Era Stupendo" ("זה היה נפלא"). פאולו מנגוצי, הזמר שביצע את השיר ושהשתתף בפסטיבל סן-רמו האיטלקי לפני שנסע לייצג את שוויץ השכנה באירוויזיון, התרגש מעט ולא צלח את שלב חצי הגמר (מה שככל הנראה, לא היה ממש נפלא).

     

    בניגוד לשוויץ הוותיקה, היתה זו הפעם הראשונה (ולעת עתה, גם האחרונה) של סן מרינו בתחרות: המובלעת הקטנטנה המצויה בתוך שטחה של איטליה, שלחה לשלב חצי הגמר את ההרכב MiOdio, שביצע את בלדת הרוק המרשימה "Complice" ("שותף לפשע").

    המדינה הזעירה אמנם לא עלתה לגמר של אותה שנה, אבל עצם הצטרפותה לתחרות הזכיר למעריציה את איטליה האבודה. כנראה שהיה זה הצעד הראשון בדרך חזרה לתחרות.

     

    והאמת? רק כדי לשחזר ולו במעט את הרגעים היפים בדרכה של איטליה בתחרות האירוויזיון לדורותיה, היה שווה שתחזור. אם האירוויזיון הוא פיצה, איטליה היא ללא ספק התוספת הכי טעימה שרק אפשר לבקש. ובלי קשר לאותם רגעים קסומים או למאכלים מקומיים מפתים, פשוט התגעגענו. בואנה סרה, איטליה!

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בואנה סרה, איטליה. דגל המדינה כפי שהופיע בתחרות
    הטבות למנויים
    מומלצים