האקס מתחבר בפייסבוק - ואת מתחרפנת
את מפסיקה לנשום לכמה שניות, בתקווה שהפעם הוא יפנה אלייך ויגיד לך שהוא נורא מצטער, הוא פשוט היה עסוק, האוגר שלו מת או כל שקר כלשהו אחר, ואת תוכלי ללקק את השקר הזה בשקיקה, כי תדעי שהוא עדיין בעניין שלך
עכשיו הגברים נעלמים לי מהחיים, אבל לא נעלמים לי מהפייסבוק.
פעם, לא כל כך מזמן, אפילו כשהוקמו ג'יידייט ושאר אתרי ההיכרויות, היינו מכירים אנשים, נותנים טלפונים, מקסימום מסנג'ר, מדברים יום-יומיים ואז נפגשים, יוצאים לדייט אחד או שניים - ואז הבחורים היו נעלמים לנו לפתע, לא עונים לטלפון, לא עונים לסמס ונעלמים מהמסנג'ר. היום, כשאת מתחילה לדבר עם גבר, לא משנה אם הכרת אותו באתר היכרויות, ברחוב, דרך חברים – הוא מיד רוצה את הפייסבוק שלך. אף אחד לא קונה היום חתול בשק, כולם רוצים לראות כמה שיותר תמונות שלך בכמה שיותר סיטואציות, כדי להחליט, לפני שהחליפו איתך בקושי מילה אחת, אם שווה להם להשקיע בך את הזמן. אם לא נראית טוב כשחברים שלך צילמו אותך מקפצת שיכורה באיזו מסיבה, כנראה אין צורך להשקיע בך אפילו שיחת פתיחה.
אז את נותנת את הפייסבוק שלך וממתינה בדריכות לראות אם הבחור יחליט שהתמונות שלך ראויות להמשך תקשורת. עברה רבע שעה, הוא מחליט לתת לך אוקיי ומתחיל שיחה בצ'אט. את כולך מאושרת שהבחור הממוצע מצא אותך ראויה ומתחילה לצ'וטט איתו בשצף קצף.
הוא אישר עוד 17 בנות במקביל ורוצה לעשות סינון ממוקד
אם הכרת את הבחור דרך אתר היכרויות, רוב הסיכויים שהוא ירצה לקבוע איתך פגישה כמה שיותר מהר, כי הוא אישר עוד 17 בנות במקביל והוא רוצה לעשות סינון ממוקד. אז אם את פנויה באותו ערב, יש סיכוי שתצאו. ואם לא הוא פשוט יעבור לבנות האחרות וינסה לקבוע איתן. אם הכרת את הבחור באיזו דרך אחרת, יש יותר סיכוי שתקשקשו ימים שלמים בפייס, עד שהוא יחליט שזורם לו לראות אותך במציאות.
הגבר, כהרגלו, נעלם. לא מתאים לו, לא זורם לו, הוא לא בנוי לקשר או שהוא סתם מניאק, אבל עכשיו אתם תקועים אחד בפייסבוק של השני. מאיזושהי סיבה הוא לא ימחק אותך מהפייסבוק שלו, הוא ימחק אותך מכל מקום אחר, אבל לא מהפייסבוק. אני חושבת שזה בגלל שהוא רוצה להשאיר לעצמו פתח לאיזה סטוץ נוסטלגי בעתיד.
הוא לא פונה. הוא מחובר והוא לא מדבר איתך
את בינתיים אוכלת סרטים לארוחת בוקר, צהריים וערב. כל פעם שהוא מתחבר את עוצרת הנשימה לכמה שניות, בתקווה שהפעם הוא יפנה אלייך ויגיד לך שהוא נורא מצטער, הוא פשוט היה עסוק, האוגר שלו מת או כל שקר כלשהו אחר, ואת תוכלי ללקק את השקר הזה בשקיקה, כי תדעי שהוא עדיין בעניין שלך. אבל הוא לא פונה. הוא מחובר והוא לא מדבר איתך. את אומרת לעצמך, "טוב, הוא רק עכשיו נכנס, אולי הוא מתעדכן ואז הוא יפנה אליי", אבל עוברת שעה והוא עדיין לא פונה, אז את מתחילה לשקול לפנות אליו, תוהה לעצמך עד כמה תראי פתטית אם תזמי שיחה, כי הרי הפייסבוק הוא לא מחייב. אז את מתחילה לכתוב ולמחוק, לכתוב ולמחוק, ואז אוזרת את האומץ ושלחת - אנטר .
דממה מהעבר השני. הלב שלך דופק... אם הוא לא יגיב זה יהיה ממש מעליב, אבל אז, דקה אחרי ששלחת וירדו לך שנים מהחיים, את רואה שהוא מנותק. אז מתחילות החפירות האמיתיות. הוא ראה את מה ששלחת לו? אולי הוא התנתק לפני, כי לפעמים יש עיכוב עד שאת רואה שמישהו מתנתק, ואם הוא לא ראה אולי הוא יראה את זה כשהוא יתחבר בפעם הבאה? את נמצאת באזור הדמדומים, לא יודעת אם הוא קיבל את ההודעה או לא. בינתיים את משאירה את השיחה סגורה למטה, מנסה לעקוב אחרי קצב ההתחברות וההתנתקות שלו, מחכה, כל פעם מחדש, אולי הפעם...
הפעם הזו לא מגיעה, אתה מבינה שהוא לא בקטע שלך, הוא המשיך הלאה, ורק את עדיין תקועה שם מאחור, חושבת שאולי בכל פוסט שהוא כותב לגבי המצב של הממשלה אולי הוא מנסה לרמוז לך משהו, אולי הוא רוצה להגיד שאת זה כמו הסטודנטים במדינה שקופחו בחוק האברכים והוא בעצם מנסה לומר לך שקיבלת כאן עסקה לא טובה ומגיע לך יותר...
הוא לא!
וגם את לא מוכנה למחוק אותו מהפייס שלך, כי את עדיין מחכה שהוא יתעשת ואז אולי עוד כמה חודשים יזכר בך ויאמר לעצמו, "למה לא, בעצם?"
אז למה לא, בעצם?
לפנייה לכתב/ת 
