שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תחבורה ציבורית, לא בשבת: סטטוס קוו מעל הכל
    החרדים זוכים בקווים משלהם, וכך גם ערבים, דרוזים ובדואים. ובכל זאת, למרות שאינם מחוייבים על-פי חוק ביום שבת-מנוחה, מסרבת המדינה להפעיל עבורם אוטובוסים בשבתות וחגים יהודיים. ynet בודק מה קורה עם הסטטוס קוו, המשרת את רצון חלק אחד בלבד של העם. פרק רביעי בסדרה

    מדוע נמנעת המדינה מהפעלת תחבורה ציבורית בשבת, לטובת שכבות חלשות ותושבי הפריפריה? מדינת ישראל מעוניינת להעניק שירות תחבורה ציבורית משופר למגזרים בעלי דרישות ייחודיות. כך למשל, העניק משרד התחבורה בחודשים האחרונים הכשר רשמי לקווי המהדרין, המשמשים בעיקר את האוכלוסיה החרדית, ובהם מתבצעת הפרדה בין נשים וגברים. בנוסף, החל משרד התחבורה בהפעלת קווי אוטובוס המשרתים בעיקר את המגזר הלא-יהודי: ערבים, דרוזים ובדואים.

     

    אלא שבנקודה מסוימת, נעצר השירות המשופר לחלק מהאוכלוסיות. למשל, כאשר העניין מגיע ל"סטטוס קוו" המפורסם, אותו הסכם היסטורי לפיו אסורה הפעלת תחבורה ציבורית בימי שבת וחג. למרות שהמגזר הלא-יהודי אינו מחויב על-פי חוק למנוחה בשבת, הוא אינו יכול לעשות שימוש בקווי האוטובוס החדשים בימי שבת.

     

    כשל התחבורה הציבורית:

     


    קו רק לחרדים? אז מדוע לא לחילונים בשבת?

     

    בהתייחסם לקווים החדשים המשרתים את הציבור הלא-יהודי, מסבירים במשרד התחבורה ל-ynet כי "קווי האוטובוסים אינם פועלים בשבת, שכן עיקר השירות פועל לערים הגדולות - אשר ממילא אין בהן פעילות בימי שבת. בשל כך, הביקושים לקווים אלו בשבת מועטים". עוד אומרים שם כי לא קיבלו פניות מרשויות מקומיות להפעיל תחבורה ציבורית במגזרים אלה בשבת. עם זאת, דובר המשרד מציין כי "קווי אוטובוס בנגב - מרהט לחורה - פועלים בשבת ומבצעים נסיעות ל'יום שוק'. הקו פועל מאחר שישנם ביקושים גדולים".

     

    במלים אחרות, במשרד אומרים כי אין ביקוש לקווי אוטובוס בשבת - אך היכן שיש, אוטובוסים בהחלט יכולים לפעול. אלא שהמציאות כמובן שונה. בדיקת ynet מעלה כי הסכם הסטטוס-קוו בתחבורה הציבורית בישראל, חזק עדיין מכל החלטה אחרת.

     

    ההסכם של בן-גוריון

    במשרד התחבורה מתעקשים כבר מספר שנים כי גם במגזר היהודי אין ביקוש לתחבורה ציבורית בשבת. כך למשל, לפני כשנתיים הבהיר

    ל-ynet מנהל אגף תחבורה ציבורית במשרד, יהודה אלבז, כי "בשבת אין ביקושים משמעותיים לתחבורה ציבורית, אלא רק בשוליים - קצת לפני יציאת השבת או קצת אחרי כניסת השבת... מתברר שאיפה שהציבור רצה, יש תחבורה ציבורית בשבת". אמר, אך התעלם מעובדה אחת פשוטה: במדינת ישראל לא פעלו מעולם אוטובוסים או רכבות בשבת, ולכן קשה עד בלתי-אפשרי להעריך את מידת הביקוש לשירות שמעולם לא הוצע.

     

    התחבורה הציבורית בישראל אינה פועלת בשבת וחג מתוקף "הסטטוס-קוו": הסכם שאינו מעוגן בחוק או כללים מפורשים, ומונהג מאז ימי ראשית המדינה. נהוג לייחס את הסטטוס-קוו למכתב ששלח ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, להסתדרות אגודת ישראל ב-1947, ובו הובטח כי יום המנוחה השבועי במדינה - שעדיין לא הוקמה באותה עת - יהיה יום השבת. למי שאינו יהודי, הובטח כי יוכל לשבות מכל מלאכה ביום החג השבועי הנהוג על-פי דתו.

     

    אולם, במכתבו של בן-גוריון אין כל התייחסות להסדרי תחבורה ציבורית בימי שבת, וגם אין כל קביעה באשר למה יהיה מותר ואסור בימים אלה. בשנות ה-50 הפך אותו סטטוס-קוו לסעיף מחייב בהסכמים קואליציוניים שנחתמו בין מפלגת השלטון של בן-גוריון ומפלגות דתיות וחרדיות. כך למשל, בהסכם מ-1959 בין מפלגות מפא"י ומפד"ל, נקבע כי "בחוק הנישואין והגירושין, בתחבורה הציבורית, ובכל שאר ענייני דת יישמר בתקופת הממשלה החדשה הסטטוס-קוו".

     

    בין אופקים ורמת אביב ג'

    למרות הפיכתו של הסטטוס-קוו למעין הסדר-חוקי, ישנם חריגים מפורסמים: בחיפה מותרת הפעלת קווי אוטובוס בימי שבת וחג, אם כי במתכונת מצומצמת. במהלך השנים נעשו ניסיונות לשנות את הסטטוס-קוו בעניין תחבורה ציבורית, למשל באמצעות יוזמות חקיקה, אך ללא הצלחה. ראוי לציין כי בכל ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בשנים האחרונות - למשל ממשלות נתניהו ואולמרט - נכלל בלחץ המפלגות הדתיות סעיף הקובע כי "לא תקודם ולא תאושר חקיקה פרטית, אשר יש בה משום שינוי בסטטוס-קוו בנושאי דת".

     

    באופן טבעי, היעדר תחבורה ציבורית בשבתות וחגים פוגע בעיקר במי שאין לו מכונית פרטית, ולכן זקוק לאוטובוס או רכבת כאמצעי תחבורה בלעדי. הנפגעים העיקריים מהמצב הם מי שנמנים עם השכבות החלשות באוכלוסיה, ואינם מחזיקים במכונית פרטית. על-פי נתונים של משרד האוצר, שיעור הבעלות על כלי רכב בעשירון העליון עומד על כ-90%, לעומת כ-20% בלבד בעשירון התחתון וכ-30% בעשירון השני. למעשה, יותר מ-40% מבתי האב הנמנים עם העשירון העליון מחזיקים בשתי מכוניות ויותר, לעומת שיעור זניח - 5% או פחות - בארבעת העשירונים התחתונים.

     

    בהקשר זה ראוי לציין כי דווקא מי שאינם מחזיקים במכוניות פרטיות, הם אלה הזקוקים לשירותי תחבורה ציבורית יותר משאר האוכלוסיה: שיעור הבעלות על כלי רכב בישובי הפריפריה נמוך משמעותית מאשר ביישובים באיזור המרכז. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), רק ל-37.5% ממשקי הבית באופקים יש מכונית. בשדרות ונתיבות עומד שיעור הבעלות על כלי רכב על פחות מ-50%. זאת, לעומת יותר מ-82% ממשקי הבית בצפון תל-אביב, וממוצע של 66.4% בגוש דן - איזור בו מתגוררים כ-3.2 מיליון מתושבי המדינה.

     

    חופש הדת, חופש מדת

    למרות שמשרד התחבורה אינו מנהיג הסדר ייעודי למגזר הלא-יהודי או לכל מגזר אחר, אשר יאפשר הפעלת אוטובוסים ורכבות בימי שבת, המשרד דווקא מאפשר קיום הסדר ייעודי לציבור אחר: ההפרדה בין גברים ונשים בקווי אוטובוס המשרתים בעיקר את הציבור החרדי - "קווי מהדרין" - נעשית בתמיכת משרד התחבורה, ובקרוב גם תוסדר רשמית בחסות החלטת בג"צ.

     

    בעניין זה כדאי להזכיר את דברי השר כץ, שאמר בעבר כי יש לאפשר מענה לדרישות הייחודיות של המגזר החרדי: "אין פסול ברעיון האוטובוסים בהם יש הפרדה, הבאה להיענות לצרכי הציבור החרדי". בדברים שאמר בתחילת השנה במליאת הכנסת, אף הבהיר כי "יש ציבור שיש לו ערכים, ציבור חשוב... זכותו להשתמש ולקבל את התנאים, (ו)לוודא שזה לא על חשבון פגיעה במיעוט או פגיעה בציבורים אחרים".

     

    יש לציין כי למרות שההפרדה צפויה לזכות בקרוב ב"הכשר" של בג"צ, הרי שבעבר התנגדו חלק משופטי בית המשפט העליון לניסיונות להנהיג הסדרי תחבורה ייחודיים שלא באמצעות חוק מפורש. בפסק דין שניתן בעניין סגירת רחוב בר-אילן בירושלים לתנועה בימי שבת, כתב השופט בדימוס מישאל חשין כי "פקודת התעבורה נועדה להסדרי תנועה ותחבורה. היא לא נועדה לקידום ענייני-דת ונושאי-דת... ליחיד שמורה זכותו לחופש הדת ולחופש מדת, גם ברשות היחיד גם ברשות הרבים. ואם מבקשת החברה לפגוע בחופש זה - רק בחוק הכנסת או במעשה חוקה רשאית היא לעשות כן".

     

    באותו פסק-דין, גם כתב חשין על הסטטוס-קוו והפעלת תחבורה ציבורית בשבת - דברים המתאימים גם היום: "הנהגתה של תחבורה ציבורית בשבת אמורה הייתה לשמש - בגדרי האמנה החברתית בין מי שהם שומרי-מצוות לבין מי שאינם שומרי-מצוות - מעין לחיצת יד לשלום... אינני סבור שקביעתו של שר התחבורה כי הנהגתה של תחבורה ציבורית בשבת 'מהווה... הפרה של הסטטוס-קוו הקיים'. סטטוס-קוו 'נוסח ישראל' הוא מושג עמום, מעורפל וגמיש. האוחזים בו מזה ומזה ימשכו אותו, כל אחד מהם לעברו הוא... מה לנו שנדבר בסטטוס-קוו? נדבר באמנה, אמנה הנכרתת ביושר ובתום-לב. באמנה כל צד נותן וכל צד מקבל".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים