שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    צילום: shutterstock

    סרט וראיון: אלון לוי עושה קפקא

    למרות האזהרות, אלון לוי נגע ב"לפני החוק" של קפקא ונתן לו פרשנות משלו ברוח סדרת הטלוויזיה "סיפורי עמים" של ג'ים הנסון. היום הוא כבר עובד על עיבוד ייחודי לאגדות יהודיות. "אתה תמיד קרוע בין הכבוד למקור, לרצון שלך לחדש", הוא אומר

    במדריך "סאנדנס" ל"איך לא לעשות סרט קצר" נאמר כי לא כדאי לבסס את הסרט על יצירתו של K, הלא הוא פרנץ קפקא. הסופר היהודי-צ'כי נחשב לאחד מאבות המזון של התרבות המערבית וככזה הוא מעיין נובע של משמעויות, שאלות קיומיות ודימויים. למרות ההמלצה של פסטיבל סרטי האינדי האמריקני, אלון לוי לקח על עצמו את האתגר לפני שנה וחצי ויצר את "לפני החוק" - סרט קצר, שצולם כולו באולפן ומובא כאן בפניכם במסגרת פרויקט הקולנוע העצמאי של ynet "קולנואני". 

     

    "זה טקסט פילוסופי שכלתני, ממש פנטסטי", מסביר לוי את הבחירה לנסות ולגעת במורכבות של קפקא. "רציתי להפוך את זה ליותר נגיש. כמעט כמו אגדת ילדים עם נגיעות של הומור. השומר מאוד מתוק ולא מפחיד. אין מדובר בשולט ונשלט. יש פה מערכת יחסים נעימה. הם אפילו משחקים מטקות. זה מוליך אותך באשליה שאפשר יהיה להגיע לפתרון, אבל בסוף זה לא קורה והתסכול נשאר".

     

    איך עלה הראיון לעבד את הסיפור לסרט?

     

    "פגשתי את 'לפני החוק' כשלמדתי במכללת עלמא לתרבות עברית, והוא  תפס אותי. בדיוק באותו הזמן היתה תחרות ליצירת עבודות וידאו/אומנות שקשורות לאינסוף. הדברים התחברו לי באיזה חזון משותף ונדבקו. התחלתי לדמיין איך אפשר לעבד את הסיפור לסרט קצר. בהתחלה בשביל התחרות, אבל מהר מאוד זה גדל וקיבל חיים משל עצמו.  


    על הסט באוניברסיטה

     

    "הבעיה עם רעיונות כאלה זה שהם ממכרים, נעימים, ולרוב הרבה יותר מסובכים ממה שאפשר לעשות. אבל מרגע שהם נדבקים מאוד קשה לסרב להם, אפילו אם יש לך דברים חשובים יותר לעשות, או שלא לגמרי ברור איך תעשה סרט קצר כזה, ולמי בדיוק הוא מיועד".

     

    אגדה קפקאית

    לוי בן ה-31 מספר שהרעיון מאחורי הסרט נובע מהשילוב בין קפקא והעמימות שלו לאגדות עם, בעלות המסר הברור. "היה לי חזון לשלב בין הסדרה 'סיפורי עמים' של ג'ים הנסון, שהיתה אחת האהובות עלי כילד, לבין סיפור של קפקא. למרות שיש בו מוטיבים 'אגדתיים', אין בו מוסר השכל ברור, אין הפרדה בין טוב ורע. מבחינתי השער והשומר מתקיימים ברגע שהאיש מאפשר להם להתקיים, כשמקבלים 'סמכות', שיכולה לאפשר לנו או לאסור מבעדנו לפעול".

     

    נראה שלא הגבלת את עצמך לסמכות של קפקא.

     

    "בהתחלה החלטתי עקרונית להצמד למקור. ובכל זאת, היו כמה שינויים שנדרשו. כמה מהם היו להוסיף סצנות שמתארות את ההמתנה או 'ממתקים' אחרים שיהפכו את הטקסט למשהו שאפשר לצלם. השינוי המשמעותי היחיד שעשיתי היה שהוספתי ניסיון של ממש של האיש לפרוץ את השער. לעבור את השומר. בסיפור המקורי, אין אף רגע כזה. אבל היה לי נראה לי מוזר להעביר שמונה דקות, בלי שהניסיון לחצות את השומר יקבל ממשות.


    הממשות של השומר

     

    "ההתלבטות הגדולה שלי הייתה האם לשנות את הסוף, את ההסבר של השומר. החלטתי להשאר נאמן לסיפור המקורי, ואולי זאת הייתה טעות, כי המשפט המסיים את הסיפור (וגם את הסרט) לא נותן תשובה.

    חשבתי על סוף אחר - שהגיבור מגלה שהשומר לא קיים או שהשומר זז אבל זה מאוחר מדי והגיבור מת. קולנוע זה מדיום שדורש תשובות ובמקרה כזה אתה תמיד נקרע בין הכבוד למקור, לרצון שלך לחדש".

     

    מה שהתחיל ככמעט חלטורה לטובת תחרות, הפך תוך זמן קצר לפרויקט משמעותי שארך זמן לא קצר. לוי מספר כי חשב שהצילומים ייקחו שעתיים, לא יותר. בסופו של דבר הם ארכו יום שלם, שהתגמד ביחס לתהליך העריכה והפוסט-פרודקשן עד לתוצאה הסופית.

     

    "בהתחלה חשבתי שאעשה את הסרט 'בקטנה'", נזכר לוי. "מצאנו חלל שחור וריק באוניברסיטת תל אביב, ביקשתי מחברה לבנות לי מודל של שער (30 ס"מ של חימר), מחבר אחר שיעזור לצלם, להאיר ולעשות ארט. תיכננו יום צילום אחד, וחשבתי שתוך שבועיים שלושה אני מעיף את זה. גם השחקנים נראו לי מושלמים ברמת הלוק (הסטיילינג עוצב בהשראת הטטרים של המאה ה-15). כשאתה נכנס לזה, אתה מרגיש כמו אוטיסט. לא שם לב שהזמן עובר, הכל מתגמד.


    דגם החימר המוקטן

     

    "האמת שנדהמתי כמה בן אדם אחד וכמה חברים יכולים לעשות", ממשיך לוי לתאר את תהליך ההפקה, "אני זוכר שלא היה לנו כמעט אביזרים לעבוד איתם. מצאנו במקרה עץ באחד החדרים הסמוכים באוניברסיטה והשתמשנו בו כתפאורה. זה לא היה מתוכנן, אבל בדיעבד זה אולי הדבר הכי יפה בסרט. את העריכה והפוסט עשיתי לבד בבית, למרות שלא היה לי רקע בזה. חשבתי שזו תהיה הזדמנות ללמוד וזה אכן היה כיף". צפו בגרסת האוף-ליין של הסרט - בלי איפור.

     

    למה הסרט דובר אנגלית?

     

    "התוכנית הייתה להקליט את השחקנים מחדש באולפן בעברית וגם לעשות גרסה באנגלית. בגלל שיש לי חבר שהוא קריין אנגלי מעולה, ועוד חבר מדובב, החלטנו להתחיל עם האנגלית. כשראיתי שאני שופך על העניין יותר מדי כסף נשארתי רק עם גרסה אנגלית".

     

    לא להכנס ללופ

    לוי, יליד טבריה, אינו חדש בתחום הקולנוע והטלוויזיה. הוא סיים ללמוד קולנוע בבית הספר סם שפיגל בירושלים לפני חמש שנים ומאז הספיק ליצור גם את "חמץ", שנבחר לדרמה הטלוויזיונית הטובה ביותר בפסטיבל חיפה השנה. בין לבין הוא עובד כבמאי של סרטי תדמית, פרומואים וסרטים דוקומנטרים ובמקביל עוסק בעריכה ואנימציה - תחום אותו גילה בעבודה על "לפני החוק". 


    עץ, אששית ושחקן

     

    "עשיתי דרמה, אני עורך כל מני פרויקטים וגם יצרתי סדרת מערכונים בשם "תנחידה" ללימוד ביטויים מהמקרא, אבל להתפרנס מזה אי אפשר", מנמיך לוי ציפיות, "אם אתה מצליח ליצור פרויקט זה הישג לא מבוטל, אבל חייבים להתפתח לתחומים אחרים כדי לא להתקע. אני רוצה לעשות פיצ'ר ולעשות סדרה, אבל לא בטוח שזה יצליח לפרנס אותי, וגם אם כן, אני לא רוצה להיכנס ללופ של דברים שלא מעניינים אותי".

     

    אתה מדבר בהסתייגות על שגרת העשייה.

     

    "זה תחום כל כך קשה וצריך להתאמץ מאוד לעשות דברים שאתה רוצה לעשות, ולא פרויקטים שהוכתבו לך. זה מצב מורכב ואין אשמים ברורים. יש שתי בעיות משמעותיות: התסריטאים והמפיקים. אם היו יותר תסריטים יותר טובים, זה היה משחרר לחץ מבמאים, אבל אין מספיק כסף לתסריטאים. וגם בנוגע למפיקים. אין מספיק אנשים מבוססים שיכולים להרים את הפרויקטים.

     

    "הלמידה שלך כקולנוען נתפסת כיתרת שומן, והיא קטנה מאוד. אין מקום לטעויות ויש אובססיה ליעילות. מי שמצליח הם האנשים האסרטיביים וההבועטים,

    לאו דווקא אלו בעלי האופק היצירתי. אין תרבות של עשייה שמאפשרת ניסוי וטעייה. היוצרים הגדולים הם אלו שהתחילו עם סרטים בינוניים. אצלנו מצפים לאפקטיביות מידית. אין סבלנות".

     

    אבל למרות הקשיים, לוי לא מוותר וממשיך ללכת בדרך הקולנוע, למרות שלא ברור לו לאן היא מובילה. הוא מצלם מותחן פסיכולוגי קצר, עובד על סרט דוקומנטרי וגם על סדרה שמתארת אגדות יהודיות, מנקודת מבטו של אשמדאי, ובמקביל מפתח פיצ'ר עם חברת ההפקה של "כלבת". "אני עדיין מחפש מה באמת אני רוצה לעשות" הוא מודה, "טעמתי הרבה ובמנעד די גדול של יצירה, אבל אני מרגיש שעדיין לא גיבשתי את השפה שלי".

     

    (צילומים: אורון כהן ותומר אפלבאום)

     

    • יש לכם סרט קצר שתרצו להציג ב-ynet? אתם מוזמנים לפנות אלינו: indie.ani@gmail.com


     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מתוך "לפני החוק"
    צילום: אורון כהן
    לוי, מקפקא לתנ"ך וחזרה
    צילום: נויה זלצר
    לאתר ההטבות
    מומלצים