שתף קטע נבחר

הקשישה ננטשה ומתה - המטפלת לעבודות שירות

ביהמ"ש גזר חצי שנה של עבודות שירות על עובדת זרה, שנטשה את הקשישה בה טיפלה למשך שישה ימים, שבמהלכם היא לא הודיעה על כך לבני משפחתה. מעבידה נשלח ל-3 חודשי עבודות, משום שידע ולא עשה דבר. "התנהגות בלתי נתפסת"

עובדת זרה שנטשה את הקשישה שבה טיפלה, למשך שישה ימים שבמהלכם היא מתה – תישלח לעבודות שירות בלבד לתקופה של חצי שנה. כך קבע בצהריים (יום ג') בית משפט השלום בתל אביב. על המעביד שידע ולא עשה כלום, גזר בית המשפט שלושה חודשי עבודות שירות. "התנהגותם חמורה, מקוממת ובלתי נתפסת", קבעה השופטת.

 

על פי כתב האישום שלפיו הורשעה העובדת הזרה, הקשישה הייתה במצב סיעודי קשה ונזקקה לטיפול והשגחה 24 שעות ביממה. באחד הימים, העובדת הזרה שטיפלה בה, יצאה מהבית ללא כל הודעה מוקדמת ובלי לעדכן את בני משפחתה של הקשישה.

 

הקשישה שאינה מסוגלת לדאוג לעצמה, נשארה לבדה במשך שישה ימים, עד שנכדתה מצאה אותה שרויה על הרצפה, ללא רוח חיים. העבירות המיוחסות לעובדת הזרה הן נטישה והזנחת מושגח.

 

בבית המשפט, סיפרה העובדת הזרה על נסיבות חייה הקשות, ועל כך שהגיעה לבדה כאלמנה לישראל ובתה בת ה-15 נותרה בארץ מוצאה. לטענתה, היא חששה שאשרת השהייה שלה לא תוסדר ושבתה של הקשישה לא תפעל לסדר את ענייניה, ושכתוצאה מכך תגורש.

 

"הנאשמים לא הביעו חרטה"

מעבידה של העובדת הזרה, מחברת הסיעוד "אל איש" הורשע גם בהזנחת מושגח, משום שידע שהיא עזבה את הבית והקשישה נותרה לבדה ולא עשה דבר בנידון. הוא לא דיווח לממונים עליו וגם לא לבתה של הקשישה.

 

בדיון בבית המשפט, הסבירה סנגוריתו, עו"ד נוגה ויזל: "נסיבות חייו האישיות מעידות על היותו אדם נורמטיבי, אשר לאורך חייו מילא תפקידים חשובים ואחראים ותמיד זכה להערכה וכי המקרה אינו מאפיין את אורחותיו ואת התנהלותו והוא מביע עליו צער".

 

בהחלטה אמרה השופטת כי "התיק שבפנינו מגולל סיפור מחריד וטרגי שקשה להישאר אליו שווה נפש, גם אם לא קיימת חוות דעת ברורה וחד משמעית כדי לקבוע שמותה של המנוחה נגרם כתוצאה ישירה של נטישתה והזנחתה, מה שהביא את המאשימה שלא לייחס לנאשמים עבירה של מוות ברשלנות".

 

אולם, היא הבהירה: "התנהגות כל אחד מהנאשמים, על רקע נסיבות המקרה פורטה בהרחבה בהכרעת הדין ולא יכול להיות ספק שהיא חמורה, מקוממת ואפילו בלתי נתפסת.. איש מהנאשמים לא נטל אחריות על מעשיו ולא הביע חרטה. הצער שביטאו הנאשמים על תוצאות המקרה הוא בהחלט אנושי ומובן שהרי אין סיבה לחשוד במי מהם שחפץ בכך. עם זאת איש מהם לא הסתייג מדרך התנהלותו והביע חרטה על מעשיו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אילוסטרציה. "קשה להישאר שווה נפש"
צילום: Index Open
עו"ד ויזל
צילום: אמית הרמן
מומלצים