מחקר: פעילות גופנית בזקנים משפרת מסת שריר
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו עליה במספר תאי הגזע היוצרים רקמות שריר, אצל חולדות זקנות שרצו על הליכון. ההשערה: פעילות גופנית מונעת את הרס תאי הגזע ומאפשרת שמירה על מסת השריר
ידוע לכל כי פעילות גופנית בקרב קשישים שומרת על בריאות הלב, מפחיתה רמות שומנים וכולסטרול ומונעת אוסטאופורוזיס. אולם מחקר חדש פותח צוהר חדש להבנה של מנגנון נוסף: כיצד הפעילות הגופנית אצל קשישים שומרת גם על השריר?
המחקר החדש אותו ביצעו פרופ' דפנה בניהו וד"ר גבי שפר מביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל אביב, שופך אור על התעלומה כיצד אנשים מבוגרים שעסקו בספורט כל חייהם, מזדקנים בצורה יפה יותר. המחקר אמנם בוצע בחולדות, אך החוקרים מאמינים כי ממצאים דומים מצויים גם בבני אדם, שכן מאפייני השריר דומים במנגנונים רבים לאלה של החולדות.
המחקר שתוצאותיו התפרסמו לאחרונה בכתב העת המדעי Plos One כללו מספר קבוצות של חולדות. במהלך המחקר הושוו ביצועיהן של חולדות זכרים ונקבות בגילאים שונים כשאלה הושמו על הליכון במשך 20 דקות ביום למשך תקופה בת 13 שבועות. ממצאי המחקר הראו עליה במספר הממוצע של תאי גזע יוצרי שריר: בחולדות הצעירות נמצאה עליה של 20 עד 35% במספר הממוצע של תאי גזע יוצרי שריר, בעוד שאצל החולדות המבוגרות נמצא גידול של 33 עד 47% במספר תאי הגזע. מכאן הסיקו החוקרים שהתרגול הגופני הוא זה שהעלה את מספר תאי הגזע שמספרם קטן בדרך כלל עם הגיל.
כתוצאה מתרגילי הסיבולת נצפה גם שיפור אצל חולדות זקנות ב"תנועה הספונטנית" אשר ידוע כי היא מופחתת בהזדקנות. לדברי החוקרים, השיפור בהליכה הספונטנית אצל חולדות מבוגרות אשר התעמלו, היא תוצאה המעידה על הגברת המוטיבציה של חיות אלו לנוע. לממצא זה השלכות ישירות על הבנת תהליכים הקשורים לאיכות חייהם של אנשים מבוגרים החסרים את הרצון לבצע פעילות גופנית, דוגמת יציאה מהבית.
"השריר הוא רקמה שאינה מסוגלת להתחלק" אומרת ל-ynet ד"ר גבי שפר, השותפה למחקר, "הגדילה והחידוש של תאי השריר תלויים בתאי הגזע. כולם יודעים שפעילות גופנית היא נהדרת, אבל מדוע? מצאנו שפעילות גופנית מביאה לעליה במספר תאי הגזע גם אצל קשישים. כך, במקום שתופיע רקמת צלקת שאופיינית לגיל המבוגר, הפעילות הגופנית העלתה את מספר תאי הגזע, ועמם את התחדשות השרירים. הממצאים היו כל כך מובהקים, עד כדי כך שמספר תאי הגזע אצל חולדות שרצו, היה דומה לזה של חולדות צעירות שלא התאמנו כלל".
ד"ר שפר סבורה כי ידרשו עוד מחקרים בבני אדם שיראו ממצאים דומים גם בבני אדם, אולם לדבריה, לפחות בפעילות השרירית, קיימים קווי דמיון רבים בין בני אדם לחולדות ולפיכך יש להסיק כי הממצאים של המחקר הנוכחי תקפים גם אצלנו. החוקרים מקווים כי ממצאי המחקר יביאו בעתיד, אולי, ליצירת תרופות אשר יגבירו את מספר תאי הגזע, ובכך ימנעו מחלות שריר שונות.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
