שתף קטע נבחר

על אחריותה של לבני

אי-הצטרפות במצב בו המציאות זועקת "הצטרפות", זהו אקט אקטיבי שמהותו מחדל. לבני אמרה שעל נתניהו ללכת הביתה, אך הדבר נכון גם לגבי ראש אופוזיציה שמונעת משיקולים פוליטים צרים

דו"ח מבקר המדינה עושה חסד עם בנימין נתניהו, בכך שהוא מציב את שר הפנים אלי ישי כאחראי העיקרי למצב שירותי הכבאות. אין ספק שישי הוא המטרה שהכי נוח לתקוף, אולם דווקא הוא התריע, ומאחר שהדברים נתקעו בדיאלוג בינו ובין משרד האוצר, ומפני שראש הממשלה היה מעודכן בפרטים, ברור שהאחראי הראשי הוא בנימין נתניהו ולא אף אחד אחר. העובדות עליהן מתבסס המבקר ידועות לציבור, ושיפוטו לגבי מי אשם יותר ומי פחות הוא שיפוט ערכי וסובייקטיבי, שיפוט שהוא אולי אפילו מעבר לתחום שיפוטו. בכך אני גם מזדהה לחלוטין עם דבריו של האב השכול, ניצב בדימוס זאב אבן-חן, שמאשים בראש ובראשונה את נתניהו ולא את השרים המעורבים.

 

כמו במלחמת לבנון השנייה, כך גם כאן, ציפי לבני מתבוננת על הנעשה מן הצד. התפקיד שלה אז כשרת חוץ הוציא אותה נקייה מוועדת וינוגרד. כמו אז, כך גם היום, והיה אם תקום במקרה ועדת חקירה לאסון הכרמל, לבני לא תימצא בין האשמים. היא אינה נושאת כל תפקיד ביצועי ועל כן לא ברור כיצד ניתן לייחס לה אחריות או אשמה כלשהי. אכן, לבני אינה אשמה באסון באופן ישיר, אך יש לה אחריות ויש לה אשמה על מצב המדינה בכללותו, ובכלל זאת גם האסון בכרמל.

 

ממה נובע חלקה של לבני? ברמה הפשוטה ביותר חלקה הוא בכך שלאחר הבחירות היא התנתה את הצטרפות קדימה לממשלה ברוטציה בינה ובין נתניהו. היא העדיפה שיקול פוליטי צר על פני טובת המדינה. ומהי טובת המדינה? שהשלטון יהיה בידי רוב הציבור. רוב הציבור כיום הוא במרכז המפה הפוליטית. במציאות הפוליטית הנוכחית מפלגות הליכוד, קדימה והעבודה הן מפלגות מרכז בישראל.

 

הפערים בין מפלגות אלו אינם תהומיים כבעבר, ולראיה, לאור סירובה של לבני להצטרף לממשלה בראשות נתניהו, נוצרה ממשלה של הליכוד עם העבודה, כאשר קדימה בחוץ. מה זה מראה? שהפערים בין שלוש המפלגות האלו אינם גדולים, ומי הולך עם מי זאת תוצאה של משחקים פוליטיים ולא של פערים אידיאולוגיים מהותיים.

 

לא בפנים - אין אחריות?

מכאן אני מגיע לאחריותה של לבני למצב. לא להיות, לא להצטרף, לא לקחת חלק בשלטון, כאשר זהו הדבר המתבקש, יש בכך נקיטת עמדה. כנראה בעולם המונחים של לבני אם אתה לא מצטרף אין לך אחריות. למעשה, המצב הפוך. חוסר ההצטרפות של לבני הוא בבחינת משחק פולטי מהסוג הירוד ביותר, העדפת אינטרס פוליטי צר על פני טובת המדינה. אי-הצטרפות במצב בו המציאות זועקת "הצטרפות", זהו אקט אקטיבי שמהותו מחדל.

 

אז מה אם קדימה קיבלה יותר מנדטים מהליכוד? האם בשיטה הנהוגה בישראל כיום, מה שמשנה הוא מספר המנדטים לכשעצמו, או הכוח הנובע מאותם מנדטים? גברת לבני לא הייתה מסוגלת לבלוע את גאוותה ולהיות מספר שתיים בממשלה בה מפלגתה היא הגדולה ביותר.

 

ממשלת אחדות בראשות נתניהו היתה יכולה להצעיד את המדינה קדימה ולאפשר לממשלה להיות פחות תלויה במפלגות קטנות או סקטוריאליות. זה בדיוק מה שעל פניו לבני רוצה לקדם, אלא שהגאווה שלה ושיקולים נוקשים וחסרי פיכחון הם שהוליכו אותה בבואה לקבל החלטה. ש"ס דורשת תקציבים? מדוע שלא תדרוש. על כך נבחרו חברי הכנסת שלה. לא היה כאן מעשה מרמה. במקום זאת יש לשאול - איך קרה שש"ס הגיעה למצב בו הדרישות שלה ייענו? זה קרה מפני שציפי לבני העדיפה להשאיר את הכוח בידי ש"ס, על פני הצטרפות לממשלת נתניהו.

 

ציפי לבני אחראית ואשמה במצב שנוצר לא פחות מבנימין נתניהו. על כן על שניהם ללכת הביתה. זאת ברוח נאומה חוצב הלהבות בו היא אומרת: "שוו בנפשיכם מדינה שבה יודע כל שר וראש ממשלה שעל מחדל גדול לא כל טעות הוא משלם בכסאו ומשאיר את המפתחות לאדם ראוי ממנו". אין לי אלא להסכים, ולהוסיף שהדברים נכונים גם לגבי ראש אופוזיציה שמונע על ידי שיקולים פוליטיים צרים, ולא מטובת המדינה.

 

אך אסור שיהיה מצב בו שניים רבים והשלישי זוכה, גם ברק צריך ללכת הביתה יחד איתם. ראשית, המבקר הצביע עליו כאחד האחראים לאסון. שנית, מדובר באדם יהיר שאינו מתאים להנהיג את המדינה בשום תסריט עתידי.

 

אם אדמה את חברי הכנסת והממשלה לנקניק שלא ברור אם הוא ראוי למאכל, שלושת האישים המוזכרים הם קצהו היבש של הנקניק. אם הנקניק כולו מקולקל צריך להחליפו באחר. אך כדי לדעת אם הוא מקולקל צריך קודם להסיר את החלק היבש ורק אז יהיה אפשר לטעום ממנו ולראות מה טיבו.

 

ד"ר אורן עילם, בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת תל-אביב בפסיכולוגיה חברתית-קוגניטיבית. מפעיל בלוג בנושאי שחיתות , ואתר לשירה חברתית .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ח"כ ציפי לבני
צילום: עוז מרון
מומלצים