שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    פטורם אומנותם: "להורים, הגיוס היה שואה שנייה"
    הסדר "תורתו אומנותו" פוטר לא מעט בחורי ישיבות מחובת השירות, אבל רבים מאלה שלא זכו להיכלל בו מוצאים דרכם החוצה באמצעות הקב"ן. "אמרתי שניסיתי להתאבד, אבל זה לא הספיק. אמרתי שאני שונא ערבים - ושוחררתי", סיפר צעיר שלמד בישיבה. בחדרי חדרים, גם הרבנים מוטרדים מהיקף התופעה
    עד כמה קשה לחמוק משירות צבאי? לא במיוחד - אם אתה חרדי. כשהקב"ה לא עוזר לקבל פטור, תבוא הישועה מהקב"ן. כשליש מבין אלו שקיבלו פטור משירות על רקע רפואי ונפשי בשנה האחרונה היו חרדים. מדובר בנתח גדול באופן יחסי, בהתחשב בכך שהמגזר מהווה 14 אחוזים בלבד מכלל אוכלוסיית ישראל. בקרב האוכלוסייה החרדית מדובר בתופעה מוכרת, שפעמים רבות מתבטאת בעקבות לחצים כבדים מבית שהופעלו על אלו שבחרו ללבוש מדים למרות הכל, ונאלצו לבסוף להיכנע להם ולעזוב את הצבא.

     

    כ', צעיר בסוף שנות העשרים לחייו, למד בישיבה חרדית במרכז הארץ. במרוצת השנים גברה בו התחושה כי הלימודים בישיבה אולי אינם דרכו, והוא ביקש להתגייס. אבל כשבני משפחתו גילו כי הוא "סובל" ממוטיבציה גבוהה, עשו הכל כדי להביא אותו לחזור בו.


    באים לבקו"ם, בשביל הקב"ן. חרדים בלשכת הגיוס (צילום: עופר עמרם)

     

    "עד גיל 20 חתמתי תורתו אומנותו. אחר כך ביקשתי ללא ידיעת המשפחה והישיבה לבטל זאת וללכת לנח"ל החרדי. שלחו לי צו גיוס הביתה, וכך נודע להורים שלי. עבורם, זה היה כמו שואה שנייה. ראש הישיבה הפעיל עליי לחץ, וזו הייתה תקופה שהייתי בן 20 ושפוט של הסביבה, לא עצמאי כמו עכשיו. היו לי שיחות ארוכות של שכנועים על הנושא הזה שנמשכו אל תוך הלילה במשך שעות. באחת הפעמים, ראש הישיבה אמר לי: 'ראינו עכשיו קבוצת חיילים, ואלוהים ישמור שתהיה ביניהם'".

     

    בסביבתו של כ' סירבו להרפות, וכעבור זמן לא רב הוא מצא עצמו שוב בלשכת הגיוס - הפעם במטרה לשוב במהרה לחיק האזרחות. שיטות הפעולה בדרך לקבלת הפטור המיותר היו מוכרות לו היטב. "זה משהו ידוע. אמרתי שניסיתי להתאבד כשהייתי צעיר, אבל זה לא היה מספיק. כשהקב"ן אמר שהוא לא ישחרר אותי, אמרתי לו שאני שונא ערבים - ובמקום הוא הוריד לי את הפרופיל ל-21. אחר כך ועדה אישרה זאת, והייתי בחוץ".

     

    מסכת הלחצים אמנם פסקה, אך ככל שעברו החודשים - החלה לקנן ב-כ' התחושה ששגה כשנכנע לדרישות הוריו והרבנים. "חצי שנה אחר כך, קלטתי איזה מטומטם הייתי. היה לי קשה מאוד ללמוד וזה הפריע לי בחיים. החלטתי להגיש ערעור, וההורים שלי שוב עלו על זה. בצבא לא מיהרו להעלות לי את הפרופיל מ-21 ואפילו התנו את זה באישור מפסיכיאטר. הבאתי כמה אישורים, ורק אחרי כמה שנים הצלחתי לבטל את הפטור. אבל גם אז לא רצו לתת לי להגיע לנח"ל החרדי".


    חרדים בבקו"ם. "להורים, זה כמו שואה שנייה" (צילום: צביקה טישלר)

     

    למרות ששנים חלפו מאז, סאגת הגיוס של כ' עדיין לא באה לקצה. בסופו של דבר, רק בקרוב הוא צפוי סוף כל סוף להתגייס שוב לצה"ל. אבל באותו זמן שהוא עצמו נאבק כדי לשוב ולשרת, ראה איך חבריו לספסל הלימודים חומקים בזה אחר זה מחובת השירות. "בישיבה שלי השתחררו רבים אחד אחרי השני, אבל זו לא ישיבה רגילה כי ברוב יש הוראות של תורתו אומנותו. מי שיוצא על נפשי הם כאלה שפשוט נמאס להם להגיע בכל חצי שנה לחתום בלשכה, או כאלה שרוצים גם לעבוד או לנסוע לחו"ל".

     

    למרות זאת, הסביר כ' כי בשנים האחרונות מורגש שינוי ביחס האוכלוסייה החרדית לסוגיית הגיוס - שהופכת יותר ויותר מקובלת. "אני כל הזמן רק שומע על עוד ועוד שמתגייסים. גם לא מעט מאלו שהשתחררו על רקע נפשי התחרטו אחר כך, כי זו הייתה שטות של צעירים שחשבו שתפסו את העולם. אין להם מושג כמה זה יפריע וידפוק להם הכל. אני משלם על זה, אבל בתקופה הקרובה אני אתגייס - למרות שמבחינתי זו התקופה הכי פחות מתאימה. הייתי צריך לעשות את זה כבר לפני שנים".

     

    "שמים כיפה ותופסים על זה טרמפ" 

    אבל בניגוד ל-כ', יש גם מי שהשקיעו מאמצים כדי לקבל את הפטור אך ורק מתוך רצונם שלהם. מ', אברך שהשתחרר על רקע נפשי מצה"ל לפני שנים, הסביר כי עשה זאת מתוך רצון לברוח. "עברה עלי אז תקופה מאוד קשה במובן הרגשי. לא כל כך הגעתי לישיבה ולכן קראו לי להתגייס. יצאתי למזרח הרחוק, והיום אני מרגיש שזה מאחוריי. למעשה, התחלתי חיים חדשים".

     

    למרות הבדלי הרקע ביניהם, חש מ' את אותה חרטה שהביאה את כ' לעשות הכל כדי לשוב ולשרת. "הלכתי לרשויות הצבא, הסברתי את המצב שלי - ושחררו אותי. היום אני מרגיש הרבה יותר טוב, אבל אני כבר בן 30. אם זה היה אפשרי, אולי בכל זאת הייתי מתגייס עכשיו. מה שהיה אז היה רק תקופה רגעית".


    "בישיבה השתחררו אחד אחרי השני". מסרבים לשרת (צילום: AFP)

     

    הנתונים שהצביעו על כמות מקבלי הפטור האדירה מקרב המגזר החרדי הצליחה להפתיע הן את מ' והן את כ'. "אני חושב שהמספרים האלה אינם נכונים, כי לא כל אחד שמשתמט הוא בחור ישיבה או חרדי. יש הרבה ששמים כיפה על הראש ותופסים על זה טרמפ. הסדר תורתו אומנותו זה הסדר מצוין, אבל רק למי שבאמת לומד", אמר מ'.

     

    אבל מסתבר שתופעת קבלת הפטור משירות על רקע נפשי אינה המצאה של הדור הצעיר, אלא מוכרת שנים ארוכות בחברה החרדית. י', חרדי בשנות ה-50 לחייו, בחר להתגייס לצה"ל ואף נפצע באחת המלחמות. "עוד מהתקופה שאני הייתי בחור ישיבה הייתה קיימת תופעה כזאת. היום זה יותר קל. פעם החבר'ה היו באים עם אמא שהייתה מספרת שהם מרטיבים בלילות וגם מציגים אישורים פסיכיאטריים".

     

    "לא כל בני המשפחה משוגעים"

    אותה תופעה קיימת גם במשפחתו של י'. "דוד שלי, שהוא בן 70 כיום, הוציא פטור באופן הזה עוד לפני 50 שנה - כי ככה היה נהוג בישיבה שלו. כולם שם השתחררו על בסיס נפשי. שלושת בניו, בני דודיי, השתחררו כולם על בסיס נפשי. את האבא הנחו בישיבה מה לעשות, אמרו לו: אתה לומד פה וחבל שתבזבז עכשיו שלוש שנים. הוא גם הנחה גם את הילדים שלו לעשות את זה. אפשר להגיד שלא כל בני המשפחה משוגעים", הוא אמר בחיוך - והדגיש: "יש לא מעט ישיבות שזה מקובל בהן. פעם מי שהיה יוצא כך לא יכול היה להוציא רישיון נהיגה כי הוא היה נחשב משוגע, אבל היום זה לא ככה".

     

    א', פעיל בארגון צניעות ודמות מוכרת בעולם החרדי, הסביר כי התופעה נתפשת במגזר בהתאם ליחסם של החרדים למדינת ישראל ולרשויותיה. "הם רואים בזה כמו לרמות את הפריץ. פעם זה היה ברוסיה הצארית ובאימפריה העותמאנית, והיום זו המדינה הציונית. אין בעיניהם הבדל גדול בין הצדדים. מבחינת רוב החרדים המשמעות בגיוס היא לא רק להיות חייל שמבזבז זמן שבו הוא היה יכול ללמוד תורה, אלא גם אמירה שמצהירה כביכול על נאמנות למדינה הציונית ולצבא. הכי קל ללכת לפסיכיאטר ולעקם את הפרצוף".

     


    "פעם רוסיה הצארית, היום המדינה הציונית" (צילום: רויטרס)

     

    אבל לדברי א', להתרחבות התופעה והימשכותה לאורך שנים כה ארוכות אחראית גם המדינה. "המערכת משתפת עם זה פעולה. בן-גוריון, באופן גלוי, נתן אור ירוק לתורתו אומנותו. כולם ידעו ויודעים שמה שקורה מול הקב"ן זו הצגה, ועדיין ממשיכים לשחרר אותם".

     

    אבל אולי באופן מפתיע, סיפר א' כי למרות הניכור למדינה שמפגינים החרדים כלפי חוץ, הצליחה התרחבות התופעה להטריד גם את הרבנים במגזר. "המספרים הלכו וגדלו וזה הפך לנטל. רוב התלמידים בכיתות א' הם חרדים, וגם הרבנים, למרות שהם לא יאמרו את זה בפה מלא, מודאגים מהמצב. הם מעדיפים שכל מי שפורש מהישיבות יהיה במסגרת, גם אם היא צבאית. החרדים נחשפים בכל זאת למודרניות. כמעט כל חרדי חשוף היום לאינטרנט, נשים עובדות - גם בגלל הקיצוץ של ביבי בקצבאות הילדים, ואחרי שנאלצים להתפרנס - גם מתגייסים".

     

    לנוכח הנתונים על הנוכחות הגבוהה של החרדים בקרב מקבלי הפטור מסיבות רפואיות ונפשיות, ביקשו גורמים בצה"ל לציין כי "יש לזכור שחלקם אינם מצהירים הצהרה כוזבת. אין ספק שהמוטיבציה במגזר זה נמוכה, ולכן רואים יותר צעירים שזוכים לפטור הרפואי-נפשי מאשר באוכלוסיות אחרות שגם אם יש להן נתונים דומים, עושים שם מאמץ להשתלב בצה"ל".

     

    לעומת זאת, הבהירו הגורמים כי בעיניהם נעוצה מהות הבעיה לא באלו שחומקים מחובת הגיוס באמצעות פטור - אלא דווקא בהסדר החוקי שהדיר את בחורי הישיבות מצה"ל. "היקף הצעירים שלא עושים שירות מתוקף תורתו אמונתו הוא הגבוהה ביותר. זה מדאיג, מכיוון שהכמות שלהם נמצאת רק במגמת עלייה מסוכנת. לשם צריך להתייחס".

     

    בהכנת הכתבה השתתפו רוני סופר, חנן גרינברג וקובי נחשוני
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים