שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    שיעור לטינית

    באלבום הבכורה שלה בחרה רוני דלומי, זוכת "כוכב נולד", לבדל את עצמה בזכות פופ נעורים לטיני. זה הולם אותה, וזה מרקיד וקליל, אבל השירים הופכים דומים זה לזה לאורך זמן


    כשרוני דלומי זכתה במקום הראשון ב"כוכב נולד", לפני שנה וחצי, היו שהביעו תמיהה. אמנם לאורך התוכנית דלומי העתירה קול ערב ומתיקות נעורים, אבל הביקורת סברה שאין די בקול נעים ובהופעה חביבה, שהרי לא חסרים זמרים שכאלה. כדי להטביע חותם נדרשת גם אישיות בימתית צבעונית או סגנון אישי מיוחד. באותה עונה הופיעו לצד דלומי מועמדים שהתאימו לקריטריונים האלה, שניים אף הגיעו עם דלומי לשלישיית הגמר - ולדי בלייברג ומיי פיינגולד.

     

    עכשיו דלומי מוציאה את אלבום הבכורה שלה, שנקרא "קצת אחרת", וניכרת בו ההשתדלות שלה ושל ההפקה לספק את אותו ייחוד ממתג, שיבליט אותה ויצבע את נוכחותה בצבע משלה. הצבע המובהק שדלומי בחרה לעצמה הוא דרום אמריקאי, שניכרת קרבתו לליבה. היא אפילו כתבה את שיר הפתיחה בספרדית ומדקלמת אותו באופן משכנע, וכך גם מבצעת את שיר הסיום "Cada Dia" (שכתבה מרתה גומז והלחין עידן רייכל, ושהופיע באלבומו "בין קירות ביתי").


    דלומי. קול יפה וחן נעורים (צילום: רונן אקרמן) 

     

    באלבום עשרה שירים - גרסאות עבריות לשירים דרום אמריקאים וספרדים, שאורי זך הפיק מוזיקלית ועיבד. הספרדיות מתבטאת גם בגיטרות האקוסטיות ובנוכחות המוגברת של כלי ההקשה וכלי הנשיפה (ראויים לציון החליל של סלעית להב והטרומבון של יאיר סלוצקי). כל אחד מהשירים באלבום מתאים להוביל פסקול של טלנובלה רומנטית דרמטית עסיסית, כולל המילים ה"גדולות מהחיים" שחוזרות על עצמן לאורך השירים, צירופים כמו: "בוערת עד עומק ליבי", "נעמוד מלכת", "כל כולי" ו"סוד הקסם".

    "Cada Dia" - בגירסתה של דלומי

     

    המשבצת של פופ הנעורים הלטיני, שנפוצה בעולם, אך לא לגמרי מאוישת במוזיקה הישראלית, הולמת את דלומי, והשירים שבאלבום – כמוה – הם נחמדים, מרקידים וקלילים. הבעיה היא שכמו במוזיקה הישראלית הים תיכונית, בסופו של דבר חלק מהשירים נשמעים דומים זה לזה ומטשטשים זה את זה בחוסר ייחודם ובטעמם הלעוס, במיוחד שיר הנושא ושאר השירים שכבר הפכו ללהיטים - "תן" ו"כך או כך", שהם השירים הפחות טובים באלבום.

     

    אבל יש גם שירים שבולטים לטובה, למשל "די לה", שדלומי שרה עם מרתה גומז (שהלחינה אותו), "זמן לחייך", "אחרי האור" ו-"Cada Dia" ובסך הכל האלבום עשוי היטב בהתאם לכללי הז'אנר.

    דלומי שרה את "אחרי האור"  

     

    דלומי שרה יפה ונשמעת מצוין גם בשירת א-קפלה, ללא המייק-אפ של כלי הנגינה. קולה המעט ילדותי הוא צלול, נעים, עדין ואפילו מרגש. היא שרה בהתמסרות, ולזכותה ייאמר שאינה מנפקת מניפולציות מנייריסטיות מהסוג החביב על זמרות מיינסטרים נפוצות (זעקות דרמטיות מדי והתייפייפויות קישוטיות ווקאליות מוגזמות), אולי בזכות קולה הצנוע. הטונים השקטים הולמים אותה יותר מהסוערים ומדגישים את מתיקותה.

     

    אין ספק שדלומי היא זמרת מובהקת, שמחמיאים לה גם הצלילים הנמוכים וגם הגבוהים, והיא ניחנת באישיות בימתית סימפתית ומקרינה תום. את התכונות האלה ניתן וכדאי לחדד, לזקק ולהעמיק בתהליך של גיבוש והתפתחות מקצועית ואישית, שבמילא אמור להתקיים בטבעיות בזכות גילה הצעיר של דלומי. אם היא תחפוץ לעבור ביסודיות את השלבים האלה, שאין בהם דרכי קיצור ותהילה מהירה, היא עשויה להוכיח שיש בה מעבר לקול יפה וחן נעורים.

     

    רוני דלומי, "קצת אחרת", "פליי רקורדס"

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דלומי. נשמעת מצוין א-קפלה
    צילום: רונן אקרמן
    לאתר ההטבות
    מומלצים