משדרגים פרופילים לקראת נשיקת חצות
כמו בכל חג, גם באתרי ההכרויות ניכרת תכונה: משנים כוונות, משפרים עמדות. מ"מחפש קשר למטרת חברות", ל"מחפש קשר למטרת נישואים וילדים". ידוע שלחגים מתלווה תוגת הרווקים. לכן זה די מוזר שישראלים רבים ניכסו לעצמם עוד חג שכזה. סילבסטר הוא החג שאם אתה לבד, הוא מחמיר את המצב
צוקרברג אחראי גם לכך שהרווקות והרווקים של פייסבוק נכנסו לכוננות סילבסטר. פתאום אפשר לראות הרווקות המשדרגות תמונות פרופיל לתמונות בהן הן נראות כמו דוגמניות - התאורה מדויקת, באיפור מלא ולוק כללי האומר - קח אותי! הרווקים יוצאים לצוד מישהי, מביטים בתמונות ועושים "לייק", כשכולם מכוונים לדייט בסילבסטר. אם פעם בנות יצאו לחולל בכרמים בלבן, היום, בזכות מר הר-סוכר, רווקים ורווקות מאותתים לבני המין השני: אני פנוי, עם לב קטן וחמוד בצד.
ממש כמו בכל עונת חגים, גם באתרי ההכרויות ניכרת תכונה: משנים כוונות, משפרים עמדות. מ"מחפש קשר למטרת חברות", ל"מחפש קשר למטרת נישואים וילדים". כל האמצעים כשרים, כולל שקרים, במרוץ אחר נשיקת חצות. ידוע שלחגים מתלווה תוגת החגים, בה לוקים הרווקים/ות. לכן זה די מוזר שישראלים רבים ניכסו לעצמם עוד חג שכזה. סילבסטר הוא החג שאם אתה לבד, הוא פשוט מוכיח לך את זה ומחמיר את התסמונת קבל עם ועדה במסיבת סילבסטר, כשאתה נמצא סביב זוגות שבזמן שהם הסופרים לאחור שבע שמונה, תשע, עשר - אתה מוריד איזה צ'ייסר.
השאלה אם לציין את החג הופכת לא פעם לוויכוח בשאלה מיהו יהודי. בירור אצל חבריי החילונים העלה משוואה פשוטה: מי שיש לו בן זוג אומר שהוא אוהב מסיבות, ושהוא הולך בשביל לחגוג וליהנות. ומי שאין לו בן זוג הופך ליהודי השומר בקנאות על יחודיותנו מול עמי הארצות וטוען שהוא מחרים את החג של צורר היהודים. אף אחד לא רוצה לשבת בבית ולדעת שמיליוני אנשים, גם בטיימז סקוור, וגם בגשר של סידני, מגירים נוזלים זה לתוך זה, בעוד אתה תקוע עם עוד פרק של סיינפלד.
מחשבות נוגות על איפה הייתי בשנה שעברה
אם יש דבר אחד שקשה לרווקים הוא הידיעה שמישהו יודע שקשה להם. בחיי השגרה ניתן לחמוק מהתמודדות אמיתית עם הקושי שבלהיות רווק. עבודה, חוגים, דייטים מיותרים יכולים להשכיח את העובדה שאתה לבד. אבל חגים, סופי שנה, ימי הולדת או אירועים שיש בהם ציון של תאריך מביאים עימם מחשבות נוגות על איפה הייתי בשנה שעברה. כל אחד זוכר עם מי היה בסילבסטר האחרון. ובעיקר עם מי התנשק. יש כאלו שרוצים לשכוח...
אני מאמינה באפקט הפרפר, ובכך שכולנו משפיעים זה על זה דרך אנרגיה. אין לי ספק שיש לנו השפעה הדדית. לכן אני בעד מסיבות באופן כללי. בעד חדר מלא אנשים שמחים, התאריך לא חשוב לי. בחודשים האלה, בהם נשרפו לנו אנשים ויערות, בחודשים של שנאת חינם, אני דווקא בעד להכניס את השנה הזו בנשיקה. בתנאי שנתנשק עם מי שאנחנו באמת רוצים, לא עם סתם אדם שסוגר לנו את הפינה הזו וגורם לנו לא להרגיש לבד.
לפנייה לכתב/ת 
