איש הקולנוע גדעון גדי הלך לעולמו

גדעון גדי, מהדמויות המרכזיות והאהובות בתעשיית הקולנוע הישראלית, הלך לעולמו היום (ו') בבית החולים שיבא תל השומר בגיל 63, כתוצאה מסיבוך של דלקת מעיים. גדי הותיר אחריו את אשתו מרגלית, שתי בנות - טל ונעמה, ושתי נכדות.

"זה בלתי נתפס", אמר הבמאי והשחקן משה איבגי. "עד לפני רגע הוא היה כאן, עובד כמו עשרה אנשים, ואז בבת אחת מהעבודה לבית החולים וכבר הוא מת. דווקא הוא, האיש עם שמחת החיים המטורפת שהקרין על כולנו תקווה ואמונה ואופטימיות ואהבה". 

גדי הפיק בפועל עשרות סרטים עלילתיים, סרטים דוקומנטריים וסדרות טלוויזיה. הוא ניהל את הפקתם של רבים מסרטי הקולנוע הבולטים שראו אור בישראל, ונחשב לאושיית קולנוע מרכזית ובולטת. בהיותו אחד ממנהלי ההפקה הוותיקים בתעשייה, הוא נחשב למורה דרך של רבים מאנשי הקולנוע שעבדו תחתיו ובצמוד לו.

"פעם הייתי". אחד הסרטים האחרונים עליהם עבד (צילום: סיון גליקמן)

את דרכו בתעשייה החל גדי בראשית שנות ה-80, כאיש ארט ותפאורות בסרטים של מנחם גולן ומיכל בת-אדם, ומאוחר יותר החל לשמש כמנהל הפקה ומפיק בפועל. בין עשרות הסרטים שבהפקתם היה מעורב גדי: "בופור", "ההסדר" ו"מדורת השבט" של יוסף סידר, "פעם הייתי" של אבי נשר, "נישואים פיקטיביים" של חיים בוזגלו, "מינוטאור" של דן תורג'מן, "הינשוף" של אמנון רובינשטיין, "מבול" של גיא נתיב, "תיאום כוונות" של אייל חלפון, "בקרוב יקרה לך משהו טוב" של אייל שיראי ו"וביום השלישי", סרט הביכורים של משה איבגי כבמאי. 

בנוסף, גדי היה שותף להפקת סדרות טלוויזיה רבות, ביניהן "מעורב ירושלמי" של ינקול גולדווסר וניר ברגמן, "דאוס" של גידי לידר, "כתב פלילי" של חיים בוזגלו ו"איש משטרה" של רם לוי.

מתוך "בופור". "שום דבר לא היה בלתי אפשרי עבורו"

"זה מטריף אותי לחשוב שהוא לא יהיה בבכורת הסרט שלי, שבלעדיו לא היה קורם עור וגידים. לפחות אקדיש לו את הסרט", מספר איבגי. "גדעון ידע להפעיל אנשים ברוח מדהימה, להזיז הרים והכל מתוך אהבת קולנוע ואהבת אנשים ונתינה אינסופית וצניעות כל כך גדולה. כשהוא היה לידי הרגשתי ביטחון בלתי מוגבל בכך שהכל יהיה בסדר. ואם הוא היה מתקתק את המחלה שלו כמו שהוא תקתק את הסרטים, הוא היה צוחק איתנו ברגע זה. איש נפלא. הוא כל כך יחסר לי".

"כדי שסרט יהפוך מרעיון למסך צריך אנשים שיודעים לייצר יש מאין", מספר הבמאי יוסף סידר. "לגדעון היתה היכולת המדהימה הזו להפוך קש לזהב. הוא עשה את זה בעבודה מטורפת, ללא פשרות, עם נשמה יתרה. הוא היה גם איש ברזלים מעשי ומיומן ביותר, ובו בזמן איש אמנות צרוף. הוא תמיד אמר לי שאין דבר שהוא בלתי אפשרי. ואכן שום דבר לא היה בלתי אפשרי עבורו, לא רק משום שהיה מנהל הפקה מדהים, אלא כי האמונה שלו באמנות הקולנוע עשתה אותו לכל יכול. את הקולנוע עושים אנשים, חיילים של אמנות הסרטים, וגדעון היה חייל מספר אחד בגייסות אמנות הקולנוע הישראלי וחרף את נפשו למענה".

גדעון גדי נולד בשכונת התקווה ב-1947. את ילדותו עשה בכפר שלם ומאוחר יותר בקיבוץ נחשון (שבו הוא יקבר). בצבא שירת בגדוד 50, ובהמשך למד פילוסופיה יהודית והיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, היה פעיל חברתי בכפר שלם כנציג תושביה מול עיריית תל אביב, עבד בטלוויזיה החינוכית ומאוחר יותר בקולנוע, שבו היה לאחד מפעיליו הבולטים. גדי עבד בצמוד לבכירי המפיקים הישראלים, ביניהם מיכאל שרפשטיין, דוד מנדיל, דודי זילבר, מיקי רבינוביץ' וחיליק מיכאלי.

הלווייתו של גדי תתקיים בבית הקברות של קיבוץ נחשון ביום ראשון הקרוב, בשעה 14:00.