שתף קטע נבחר

פתאום קלטתי: אני מאוהבת בך, במרצה שלי

לא קל לי. הלימודים שלי חשובים לי, ואני לא רוצה שמשהו יקלקל אותם. אבל אני בחורה שמוּנעת מרגש ומשיכה, וקשה לי להחזיק את עצמי

כבר שלושה חודשים שאנחנו מכירים מספסל הלימודים. שלושה חודשים שאני מחכה כל הזמן ליום הקבוע שלנו, היום בו אני נמצאת איתך למספר שעות יכולה להסתכל ולא רק לדמיין,להקשיב לקולך הערב ולהיות קרובה אליך.

 

מהשיעורים הראשונים סיקרנת אותי. האינטליגנציה, הרוך, המסתורין. יש בך את כל מה שאני צריכה ורוצה, אף על פי שאתה לא הטעם שלי.

 

בהתחלה חשבתי שזו סתם משיכה, כפי שאני מכירה מעברי - תמיד היתה לי נטייה להימשך לאסוּר ולמבוגרים ולבעלי סמכות. אבל הפעם זה חזק מתמיד, הפעם זה שונה. זו התאהבות חזקה מאין כמותה.

 

שנים שלא הרגשתי כך. הצלחת להוציא ממני את מה שרבים ניסו כבר תקופה ארוכה. אני מאושרת על אף השיגעון המטריף, חוסר הוודאות, חוסר הידיעה והציפייה שמשהו יקרה, שתשחרר יותר ותגשים איתי את כל הטוב הזה שיכול להיות בינינו.

 

טיילתי השבוע בעזריאלי אחרי השיעור שלנו, ופתאום זה הכה בי. החודשיים האחרונים עפו לי כמו סרט מול העיניים. מצאתי את עצמי מלקקת גלידה ומחייכת כמו ילדה בת 16, רואה אותך בדמיון שלי, מפנטזת מה אומר לך, איך תגיב אם אתקשר לפתע, איך תגיב לרמיזות היותר בוטות שלי אם יהיו, עד שפתאום אני קולטת שאני מאוהבת בך!!! כן, בך, המרצה שלי.

 

כמו ברומנים האסורים שמרגשים אותך ואותי

וזה לא קל לי. הלימודים שלי חשובים, לי ואני לא רוצה שמשהו יקלקל אותם. אבל גם העקרונות שלי ומי שאני חשובים לא פחות. אני בחורה שמוּנעת מרגש ומשיכה, וקשה לי להחזיק את עצמי. לפעמים אתה תופס אותי בעת שאני מסתכלת עליך וסוקרת אותך, ואני מעט מובכת. לפעמים אני אפילו רוצה שתתפוס, שתיתן את המבט שיגיד לי שזה יקרה אבל לא כרגע, שתיגע בידי מבלי שאף אחד יראה. כמו ברומנים האסורים שמרגשים אותך ואותי.

 

אתה לא יוצא לי מהראש, וזה כבר משגע אותי. החלומות בלילה, הפנטזיות שלי עליך, עלינו. אני רואה אותנו בכל כך הרבה מצבים, ואני לא מסוגלת להתרכז כבר בכלום. אני ממש מרגישה שאתה שולט בי, ואתה אפילו לא יודע. בדיוק כמו מה שדיברנו לא מזמן. הייתי נותנת הרבה מעצמי בשביל להרגיש אותך ולחוות את כל הרגש הזה בחזרה.

 

ברור לי שאתה שם לב שאני מפלרטטת איתך, והאמת? אני מרגישה כאילו אתה רוצה אבל מתאפק. היחס שלך אליי אחר מזה שאתה מפגין כלפי שאר הסטודנטים. זה לא רק בראש שלי, זה מורגש בסביבה. אבל אתה עצור, עוד לא זורם עד הסוף, עוד לא נותן קצה של משהו ממשי, רק קצת, כאילו חצי נוגע וחצי לא. וכמי שכבר מכיר אותי, אתה יודע שזה מטריף אותי וגורם לי עוד יותר להימשך, לקוות למימוש.

 

בערב שישי השנה האזרחית כל כך רציתי להיות איתך. הגוף שלי בוער, הלב דופק, הפרפרים מלטפים את גופי, אבל אתה שם, בביתך, לא איתי...

 

בקרוב סוף הסמסטר, אין לי מושג איך אמשיך קדימה. בכלל, לפעמים בא לי פשוט ללכת על זה וזהו. פשוט לתפוס אותך בסוף השיעור ולהגשים את כל מה שעובר לי בראש, ולא רק מהבחינה המינית. פשוט אני ואתה יחד. אתה ביישן, ואילו אני אימפולסיבית, מינית, כזו שמבחינתה אפילו השמיים הם לא גבול, כך שזה יכול לקרות וזה מפחיד אותי.

 

אני מרגישה שיש בינינו משהו מעבר למה שיש בין סטודנטית למרצה, או בין אנשים שיש ביניהם כימיה טובה. ואלוהים יודע איזו כימיה יש בינינו!

 

אולי זו האתיקה שמפריעה, ואולי זו אשתך

אני יודעת שאתה נמשך אליי. העיניים שלך שסוקרות אותי, והעובדה שאתה יוצא אחריי בהפסקות, מבקש דברים,אכפתי יותר, כאילו שומר על רמה נאותה. אינך מעז, למרות שברור שאתה רוצה. אני מזהה בך את המבט של הגבר החושק. אולי זו האתיקה שמפריעה, ואולי זו אשתך (האפשרות הראשונה יותר נראית לי, בהתחשב בהתבטאויות שלך בנושאים מסוימים בשיעורים).

 

מבחינתי, אוטוטו אני כבר לא הסטודנטית שלך, מה גם שהייתי שומרת זאת בסוד אם רק היה קורה כבר משהו.

 

אני משתגעת כבר. כל כך רוצה אותך. כרגע, מה שנותר לי לאחל זה שתהיה שנה אזרחית טובה ושמה שצריך לקרות יקרה. לפעמים צריך לנצל את הרגע. הלוואי שהיית עושה זאת בקרוב, או לפחות אומר לי לחכות עד סוף הסמסטר, כדי שלא נסתבך.

 

זה היה מספק אותי והייתי מחכה לך ונותנת לך את כל כולי...

 

 


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בקרוב סוף הסמסטר, אין לי מושג איך אמשיך קדימה
צילום: ויז'ואל פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים