שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    ביצעתם עבירת תנועה חמורה? היכונו למעצר

    משרד התחבורה הציג היום תוכנית להחמרת הענישה של עברייני תנועה, שיישומה צפוי להתחיל כבר בעוד כחצי שנה. בתוכנית: שימוש נרחב בפסילות רישיון, עונשי מעצר למבצעי עבירות חמורות, והנהגת ענישה מדורגת לנהגים שיכורים. שר התחבורה מסביר כי "זו תוכנית לא פופולארית, אבל אני מתייצב מאחוריה"

    זהירות בדרכים: תוכנית משרד התחבורה למאבק בתאונות כוללת בעיקר יותר עונשים ויותר אכיפה נגד עברייני תנועה. במסיבת עיתונאים שנערכה היום (ג'), הציג שר התחבורה, ישראל כץ, את תוכנית משרדו למאבק בתאונות הדרכים. התוכנית אושרה הבוקר בוועדת השרים לענייני בטיחות בדרכים, והיא כוללת שורת צעדים, ובהם: הרחבת השימוש בפסילות רישיון לתקופה של עד 90 יום, הטלת עונשי מאסר בפועל על נהגים שביצעו עבירות חמורות, והארכת תקופות הפסילה של נהגים שיכורים. עוד הוחלט להרתיע נהגים מהגשת בקשות להישפט, וזאת באמצעות הכפלת הקנס עד פי 5 במקרה שיורשעו.

     

    "אי אפשר בלי יד תקיפה ונחושה מול הנהגים", אמר היום השר כץ, לאחר הצגת התוכנית, שעיקריה נחשפו ב-ynet לפני ארבעה חודשים. "זו תוכנית לא פופולארית, אבל אני מתייצב מאחוריה, וכך גם כל זרועות אכיפת החוק, ובכלל זאת פרקליט המדינה". במשרד התחבורה אומרים כי יישום התוכנית יחל כבר בתוך כחצי שנה, וזאת בניגוד להערכות קודמות, לפיהן תידרש תקופה ארוכה משמעותית, שכן חלק מהצעדים דורשים הליכי חקיקה ארוכים.


    כץ: ענישה מחמירה תשפר את הבטיחות (צילום אילוסטרציה: צפריר אביוב)

     

    התוכנית שהציג השר כץ מבוססת על עבודת ועדה מקצועית בראשות השופט אביטל חן, ולפני יישומה צפויים להיערך דיונים נוספים בין משרד התחבורה, פרקליטות המדינה, והנהלת בתי המשפט. את הובלת התוכנית הטיל השר על המנכ"ל החדש של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רון מוסקוביץ'. 

     

    פסילות רישיון והשבתת רכב

    על-פי המלצת הוועדה המקצועית, יורחבו סמכויות קציני משטרה לפסול את רישיונם של נהגים, לתקופה של עד 90 יום. חברי הוועדה מסבירים כי כיום ניתן לפסול לתקופות של 60 או 90 יום רק במקרים של תאונות. בנוסף, יורחב "סל העבירות" אשר בגינן ניתן לפסול רישיון לתקופה של 30 יום.

     

    הוועדה גם החליטה להרחיב את השימוש בהשבתה מנהלית של כלי רכב, ולהחילה על עבירות נוספות: נהיגה עם רישיון ש"הותלה" על-ידי משרד הבריאות בגלל בעיות בריאות, עקיפה מסוכנת, עקיפה בשדה ראיה מוגבל, נהיגה בריונית, ונהיגה ללא רישיון במשך יותר מ-12 חודשים.

     

    עבירות נוספות שבגינן אפשר לפסול רישיון ל-30 יום:

    • עקיפה בשדה ראיה חסום או מוגבל.
    • עקיפה על-גבי מעבר חצייה שגרמה סיכון להולכי רגל.
    • עקיפה בצומת שגרמה סיכון לעוברי דרך (נהגים אחרים או הולכי רגל).
    • פניית פרסה במקום אסור שגרמה סיכון לעוברי דרך.

     

    פסילה מנהלית ל-60 יום:

    • שכרות ברמה הגבוהה פי 2.5 או יותר מהרף החוקי.
    • נהיגה במהירות העולה ב-65 קמ"ש או יותר על המהירות המותרת בכביש בין-עירוני, או במהירות העולה ב-55 קמ"ש או יותר בכביש עירוני.
    • חציית פסי רכבת כאשר המחסום יורד או כאשר רכבת מתקרבת.
    • עבירות חמורות שביצע נהג חדש, כמו למשל מהירות מופרזת (מעל ברירת-משפט), שכרות, עקיפה מסוכנת. ונהיגה פרועה ובריונית.

     

    פסילה מנהלית ל-90 יום:

    • הפקרה ("פגע וברח") - בוועדה המקצועית של משרד התחבורה מציינים כי עד היום לא הייתה פסילה מנהלית לעבירה זו.
    • גרימת תאונת דרכים, גם ללא נפגעים, כאשר לנסיבות האירוע מתווספות אחת או יותר מהעבירות הבאות: שכרות, עקיפה מסוכנת, משקל עודף, חציית פסי רכבת בניגוד לחוק, ונהיגה פראית או בריונית.

     

    עונשי מאסר בפועל לפסולי נהיגה

    אחת הבעיות העיקריות העולות מהכוונה להרחיב משמעותית את השימוש בפסילות רישיון, היא היעדר אכיפה אפקטיבית נגד מי שממשיך לנהוג ללא רישיון בתוקף. על-פי דו"ח של מבקר המדינה מ-2009, מספר הנהגים שנוהגים ללא רישיון נאמד בעשרות אלפים, כאשר אחת הסיבות לכך היא חוסר-תיאום בין משרד התחבורה, משטרת ישראל ומערכת בתי המשפט.

     

    על-מנת לפתור את הבעיה, תגביר המשטרה את האכיפה נגד אותם "פסולי נהיגה" שממשיכים לנהוג. "יש לשאוף לכך שבגין עבירות אלה יפסקו עונשי מאסר בפועל כנקודת מוצא", קבעו חברי הוועדה המקצועית. על-פי המלצתם, כאשר נהג נעצר ונמצא כי רישיונו אינו בתוקף, ישקול השוטר לעצור אותו. במקרים שבהם אותו נהג היה מעורב בתאונה או ביצע עבירה חמורה נוספת, תישקל הגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים.

     

    "פגיעה ממשית בזכויות נאשמים"

    אחת מהמלצות הוועדה שכבר מעוררת מחלוקת, היא הרתעת נהגים מהגשת בקשות להישפט בעבירות מסוג "ברירת-קנס". נהג המבקש להישפט יפקיד מראש - כתנאי להגשת הבקשה - פיקדון בגובה הקנס הקבוע בחוק לעבירה אותה ביצע. אם יורשע הנהג ויתברר כי הבקשה להישפט הוגשה מטעמי סרק - הפיקדון יחולט, והקנס יוכפל עד פי 5 מהקנס המקורי. יש לציין כי אין הגדרה מדויקת ל"טעם סרק" להגשת בקשה להישפט.

     

    ראוי לציין כי היועץ המשפטי לממשלה מתנגד להכפלת הקנס, וזאת מאחר שהדבר עלול לגרום ל"הרתעת-יתר". בלשכת עורכי הדין מתנגדים לדרישה לחייב הפקדת פקדון כתנאי למשפט, וזאת מאחר שמדובר "בפגיעה ממשית בזכויות נאשמים, פגיעה בכיסם ללא צורך, ובמיוחד כאשר חזקת החפות עומדת להם".

     

    תעודת כשרות למצלמות המהירות

    לקראת הפעלתן של עשרות מצלמות מהירות ומצלמות רמזור, שצפויות להתחיל להפיק דו"חות כבר בשבועות הקרובים, תקודם חקיקה הקובעת "חזקת אמינות" למכשירי אכיפה אלקטרוניים. ובמלים פשוטות: ממצאי אותם מכשירים - למשל, תמונות שיפיקו המצלמות החדשות - יהיו ראיות אמינות, המספיקות להרשעת נהג בביצוע עבירה.

     

    הסיבה לקידום החקיקה המוצעת, היא ניסיון לקצר את הליכי השיפוט - חברי הוועדה המקצועית מציינים כי "בתי המשפט נגררים לדיונים טכניים ארוכים, בשאלת אמינות המיכשור, וכתוצאה מכך נוצרים פיגורים, פסקי דין ניתנים באיחור, והשופטים עומדים מול ציבור ממורמר אשר אינו מאמין באותו מיכשור".

     

    על-פי המלצת הוועדה, אותה חזקת אמינות תקבע "לאחר השלמת כל הבדיקות האפשריות, ושיתוף נציגי ציבור בבדיקה". לסיכום התייחסותם בנושא, ממליצים חברי הוועדה "לקדם החקיקה המוצעת בעניין מכשירי האכיפה באופן שבית המשפט לא יצטרך להשחית ימי דיונים ארוכים בשאלות אמינות המיכשור".

     

    שיכורים יותר, שיכורים פחות

    על-פי המלצת הוועדה, יונהג "מדרג ענישה" לעבירת נהיגה בשכרות: בתי משפט יוכלו להקל עם מי שייתפס כאשר בדמו רמה נמוכה יחסית של אלכוהול. כיום, עונש המינימום לכל מי שנתפס בזמן נהיגה בשכרות הוא 24 חודשים, ללא תלות ברמת השכרות. לאחר יישום מדרג הענישה, תינתן לשופטים אפשרות להטיל עונשי פסילה קצרים יותר, של 10 ו-12 חודשים. מנגד, בנסיבות מחמירות יוטלו עונשים גבוהים משמעותית - פסילה לתקופה של שלוש ואף ארבע שנים.

     

    "קיימים מקרים שבהם השכרות הינה בסטייה קלה מן המידה החוקית וענישה בת 24 חדשים יוצרת בבתי המשפט תחושת חומרה יתרה", מסבירים חברי הוועדה המקצועית את החלטתם. "מוצע להעמיד פסילת מינימום קטנה יותר עד לרמת אלכוהול העולה פי 1.5 מהרמה החוקית, ומנגד לקבוע פסילת מינימום גבוהה מ-24 חודשים, החל מרמת אלכוהול העולה על פי 3 מהרמה החוקית". יש לציין כי המשטרה מתנגדת להחלטה זו של הוועדה.

     

    במה תועיל החמרת הענישה?

    למרות התמיכה הממשלתית בתוכנית, יש מי שסבורים כי היא עלולה להועיל במידה מועטה בלבד. עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין וחבר הוועדה המקצועית שניסחה את התוכנית, מסביר היום ל-ynet כי "החמרה יתרה של הענישה לא מביאה תוצאות. החמרה צריכה להיות דווקא בעבירות הנחשבות בטעות לקלות, ותוצאותן אינה חמורה - כמו למשל מעבר צומת באור אדום, שהקנס בגינה כיום הוא 1,000 שקל. בתי המשפט נותנים היום עונשים בהתאם לתוצאה, אבל זו הרתעה בדיעבד. כדי שענישה תשיג את מטרתה, היא צריכה להרתיע מלכתחילה".

     

    דברים דומים אמר לפני כמה חודשים מי שהיה עד לאחרונה המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, פרופסור דוד שנער: "הגדלת העונש משפיעה מעט מאוד על הציות לחוק. ההרתעה רלוונטית רק לעבירות של נטילת סיכון במכוון - כמו למשל מהירות או אלכוהול - ולא לעבירות בגין טעויות, כמו למשל חוסר תשומת לב לרמזור ואי-מתן זכות קדימה". למעשה, שנער סבור כי החמרת הענישה עלולה אף להחטיא לחלוטין את מטרתה: "לעונשים חמורים הקבועים בחוק, יש השפעת 'בומרנג' - פחות נטייה לתת דו"ח, יותר נטייה לערער, ופחות נטייה להרשיע".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שר התחבורה, ישראל כץ
    צילום: אוהד צויגנברג
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים