תלושים מהמציאות: דיפלומט בשכר מינימום

נודדים בין מדינות, וגרים אצל ההורים: שבוע לאחר פרוץ השביתה במשרד החוץ מתברר כי חוד החנית הדיפלומטי של ישראל מתמודד עם שכר המתקרב לעתים לשכר המינימום. לבקשת ynet הסכימו חלק מהדיפלומטים לפרסם את תלושי המשכורת שלהם, אחד מהם הוא נתי ברוקס, לשעבר סגן השגריר והקונסול בוייטנאם. הוא נשוי, אב לשלושה, בעל ותק של שש שנים - ומרוויח 4,300 שקלים בלבד - בדומה לשכר המינימום החדש.

"לא נוח לפרסם תלוש, אבל לא אני זה שצריך להתבייש", אומר נתי ברוקס, "אני בעל תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון, הייתי מהנדס תוכנה והשתכרתי יפה, אך הייתי מוכן להתפשר על ההכנסה לטובת עבודה חשובה ומכובדת במגזר הציבורי. לא חיים עם משכורת כזו". ברוקס עובד כיום באגף הכספים של המשרד. "הגעתי לשלב שכבר אי אפשר לעמוד בו. צריך להבין גם שלא רק השכר שלי הוא הבעיה, גם בת הזוג צריכה לוותר על קריירה בשביל העבודה, ורמת ההכנסה המשפחתית נמוכה מאוד". הוא מתלבט כעת אם לעזוב את שירות החוץ. "אני לא רוצה לעזוב, זו עבודה חשובה וטובה, אבל אין לי ברירה אחרת. אני צריך לפרנס את ילדיי".

בחר בדיפלומטיה מתוך שליחות. תלוש של עובד משרד החוץ

מי שחושב שרק הדור הצעיר של המשרד סובל מהתנאים הקשים, טועה. בניגוד לכלל המגזר הציבורי, מקבלים עובדי משרד החוץ משכורת לפי דרג, ולא לפי ותק. לפיכך, רק עובדים הנמצאים היום בדרגת שגריר או יועץ מדיני זוכים לשכר ראוי, אך לתפקידים מעין אלה לרוב מתקבלים רק לאחר 20-30 שנים בשירות החוץ. מאיר יצחקי, 16 שנים במשרד ובוגר כמה שליחויות לחו"ל, שילם מחיר משפחתי כבד עקב עבודתו. שכרו החודשי עומד על כ-6,000 שקלים בקירוב.

"הסכמתי לספר את הסיפור שלי ולפרסם את התלוש שלי כי נשברתי", מספר הדיפלומט. "נשברתי מכך שהג'נטלמן שבי הוא מקור לרמיסה, שהמקצועיות הדיפלומטית שלי שנועדה למנוע סכסוכים מנוצלת לרעה ונתפשת כחולשה. את שירות החוץ בחרתי מתוך דרך חיים, מתוך תחושת שליחות עמוקה, לתרום ולתת למען המדינה שלנו בגאווה. כדור שלישי לשואה ראיתי ואני רואה את תפקידי לעמוד על המשמר במקומות בהם לא הייתה דיפלומטיה לעם היהודי, כך חונכתי על ערכים אלה גדלתי".

"שירתתי במקום 'קשה שירות' ומשפחתי שילמה את המחיר", אומר יצחקי, שנמצא בהליך גירושין. במהלך הדיונים המשפטיים באשר לתשלום דמי המזונות, סירב השופט להאמין להצהרת הדיפלומט על הכנסתו. "השופט סירב לקבל את הנתונים האלה כראייה, ואני צריך להיאבק בעורכי הדין של הצד השני שטוענים שאני מסתיר הכנסה, שלא יכול להיות שזה מה שאני מרוויח. אני נדרש לשלם דמי מזונות עבור ארבעה ילדים שהם כמעט כפולים מהכנסתי, ולא נותרה לי ולו אגורה אחת למחייתי".

הוא מספר על תחושת הזלזול מצד המדינה. "עמדתי בזירת האו"ם מול אתגרים לא פשוטים בשעה שתדמיתה של המדינה עורערה. קריאות גנאי אישיות ואנטישמיות היו מנת חלקי מדי יום, בנוסף להחרמות ולציניות יומיומית. אולם כל אלה נעשו שוב תוך תחושה באמונה כי המדינה אותה אני משרת היא צודקת. אולם המדינה עומדת מנגד ומזלזלת, ומראה לי מידי ראשון בחודש מה אני שווה", מעיד הדיפלומט.

"בגופי המודיעין הייתי מרוויחה יותר"  

אמירה אורון, מכהנת בתפקיד הרגיש של מנהלת מחלקת מצרים במשרד החוץ, ומקבלת מדי חודש משכורת בסיס של 8,500 שקלים ברוטו - בדומה לשכר הממוצע במשק. היא מתקיימת בעזרת שעות נוספות. לאחר 20 שנים בשירות החוץ, אורון מסתכלת קדימה: "אם בגיל 60 נרצה לנוח, לשבת בבית ולקנות תרופות, לא נוכל לעשות את זה".

"20 שנה לא הולכים ברגל. המחזור שלי נכנס בשנת 1991, אנשים צעירים ומוצלחים בעלי תואר ראשון. צברנו ידע, התמחות, שירתתי בקהיר, והחיים האלה לא פשוטים ומשפיעים על כל התנהלות המשפחה", מספרת אורון. לדבריה, "אני חיה ממשכורת אחת ומפרנסת שני ילדים. אני לא יכולה שלא לחשוב שאם הייתי הולכת כמו עמיתיי לגופי המודיעין הייתי מרוויחה הרבה יותר".

לא באו לשירות החוץ בגלל הכסף. תלוש של עובד משרד החוץ

הדור הצעיר של המשרד, שזה עתה סיים קורס צוערים, שומע את הדברים וחרד לעתידו. "יש מקרים שאנשים עוברים לגור אצל ההורים. למעשה כל מי שלא נולד למשפחה עשירה או התחתן עם בת זוג מבית אמיד לא יכול לחיות בצורה הגונה", מספר אחד הצוערים. "לפני שנה וחצי-שנתיים חשבתי שזה יהיה רעיון טוב להצטרף למשרד. עבדתי במקום יוקרתי עם שכר גבוה פי 2 מהיום, ולא באתי לפה בגלל שכר, עובדה שהסכמתי לקצץ".

"מה שלא ברור ולא נאמר לי זה שגם בני זוג לא יכולים להתפרנס", אומר הדיפלומט הצעיר. "לא רק שויתרתי על השכר שלי אלא דנתי את בת זוגתי לחוסר קריירה. אי אפשר להגיד שזה עניין של בכיינות, השכר מתחת לקו העוני, ואנשים חיים מהיד לפה. אני לא יכול לדמיין את עצמי מסיים פה את הקריירה, אנשים חיים מירושות של ההורים או בתמיכתם, לוקחים הלוואות בחו"ל או יוצאים לחופשה ללא תשלום בשביל לסגור את המינוס".

הוא מזהיר כי יחס המדינה לעובדי משרד החוץ יוביל לעזיבתם של הטובים ביותר. "אם השכר של הפרקליטים הוא 20,000 שקלים לחודש והם קיבלו העלאה של 12 אחוז רק כדי להיכנס לבוררות, למה אנחנו צריכים להיאבק 2 וחצי אחוזים? אנחנו מרגישים חוסר צדק, וחוששים לאורך זמן המשרד יאבד את האנשים הטובים. אם המטרה היא להגיע למצב שמגייסים נפלים למשרד החוץ שימשיכו כך. לי יש אופציות בחוץ".